ארכיון חודשי: אוקטובר 2011

מהשבוע – שינויים בבאר שבע, בים המלח, בשרון ועוד

בצל האנדרלמוסיה הארצית שגררו השינויים בנהלי הנפקת כרטיסי הרב-קו לסטודנטים, רצינו לספר לכם על מספר שינויים שחלים השבוע בקווי אוטובוס ברחבי הארץ. חלק מהשינויים האלה רלוונטי במיוחד עבור סטודנטים.

בשרון

חברת מטרופולין תפעיל ממחר קו חדש, קו 9, מצומת רעננה לתחנת הרכבת הרצליה וחזרה דרך רחוב אחוזה, המרכז הבינתחומי וקניון שבעת הכוכבים. זהו הקו היחיד מרעננה לתחנת רכבת הרצליה שלא יושפע מהפקקים של מרכז הרצליה. לוח הזמנים של קו 9: מ-8:30 עד 18:15 כל 45 דקות בשני הכיוונים. הקו לא יפעל ביום שישי ובמוצ"ש. אנחנו מברכים על ההחלטה האמיצה להפעיל את הקו לאורך כל היום ולא רק בשעות תחילת/סיום הלימודים, ומייחלים להצלחתו.
גם הסטודנטים במכללת רופין זוכים לקו חדש. נתיב אקספרס החלה בהפעלת קו 25 מנתניה לחדרה וחזרה דרך תחנת הרכבת נתניה ומדרשת רופין. קו 25 נוסע בבוקר מנתניה, ואחר הצהריים מחדרה. הקו נכנס למתחם תחנת הרכבת נתניה בשני הכיוונים, ופועל גם בימי שישי. את לוח הזמנים של הקו ניתן לראות כרגע רק באתר נתיב אקספרס.

קווים בינעירוניים לבאר שבע

החל מאתמול הופעל קו חדש של אגד בין באר שבע לכרמיאל ולגוש שגב דרך כביש 6 (קו 958, פעמיים בשבוע בכל כיוון). בקווים 446, 470 בין באר שבע לירושלים התווספו נסיעות. בפרט, שעות הפעילות של קו 446 הוארכו עד 22:30 מבאר שבע ועד 23:00 מירושלים, ושעות הפעילות של קו 470 הוארכו עד 21:30 בשני הכיוונים.

בעכו

שיפור בתחבורה הציבורית לסטודנטים במכללת הגליל המערבי: חלק מהנסיעות בקווים 62 (כפר יאסיף – עכו), 64 (ירכא – עכו) ו-263 (כרמיאל – עכו) ייכנסו לשכונת נווה אלון ויעצרו בכניסה למכללה ברח' אריה דושניצקי. מדובר בנסיעות לעכו בבוקר, ומעכו בשעות אחר הצהריים.

בדרום ים המלח

קו חדש בין דימונה לעין גדי דרך נאות הכיכר, עין תמר ואזורי המלונות, קו 321 של אגד, ייצא בכל יום מדימונה בשעה 7:45 ומעין גדי בשעה 16:00 (לא פועל בימי שישי ומוצ"ש). קו מקומי חדש בין עין גדי לנווה זוהר, קו 21 של אגד, פועל מהשבוע עם שלוש נסיעות ביום (גם הוא לא פועל בשישי ומוצ"ש). הנסיעה של קו 389 מתל אביב לים המלח תוארך עד עין תמר ונאות הכיכר לפי צורך (כלומר רק אם יהיו על האוטובוס נוסעים לישובים אלה). הקווים 321 ו-389 מחזירים לנאות הכיכר ולעין תמר את שירות התחבורה הציבורית לאחר שנים רבות של ניתוק.

את לוחות הזמנים ואת המסלולים של כלל הקווים בארץ ניתן למצוא ברמה די גבוהה של אמינות באתר "כל קו" של משרד התחבורה.

שינויים קבועים נוספים שחלים החל מהשבוע:

ב"אגד" – שינוי מסלול קו 5 באילת, שינוי מסלול קו 443 בשדרות, שינוי מסלול קו 75 בשכונת הר חומה בירושלים, הוספת נסיעות לקווים 406 (חולון-ירושלים), 960 (חיפה-ירושלים), 826 (ת"א-נצרת עלית) ו-397 (ב"ש-אילת), הוספת תחנות לקווים 300 (תחנה חדשה באשקלון), 144 (תחנות חדשות ברמלה), 406 ו-404 (תחנה חדשה בבת ים), 437 (ביער הנשיא), 438 (בבני רא"ם), 826 ו-827 (במחלף ינאי), 980 (בצומת חנניה), 821, 823 ו-841 (במרכז המסחרי החדש בצומת חדרה מזרח). כמו כן, לאחר כשנתיים של עבודות להזזת הגשר בצומת קרית אתא, היום אמור להיפתח קטע חדש של נתיב המטרונית. פירוט מלא על שינויים אלה אפשר למצוא באתר אגד תחת עדכוני תנועה.

ב"נצרת נסיעות ותיירות" – שינויים בלוח הזמנים של קווי המכללות.

ב"אפיקים" – החל מהשבוע שעבר הופעל קו 291 בין מודיעין למכללת אריאל.


מודעות פרסומת

לידיעת הסטודנטים בת"א: קו 289 יקיף את האוניברסיטה במקום קו 40

ב-30 באוקטובר 2011 ישתנו מסלוליהם של שני קווים באיזור אוניברסיטת תל אביב: קו 40 יקוצר ולא יקיף את האוניברסיטה, ואלו קו 289 יוארך ויקיף את האוניברסיטה במקומו. אם לא טעינו בספירה, זהו השינוי החמישי במסלולו של קו 40 בארבעת החודשים האחרונים.

קו 40 ייסע ללא שינוי מבת ים דרך תל אביב-יפו לרמת גן וקניון איילון, יעבור ברחוב בכור שטרית וליד מרכז הירידים, ויסיים בתחנת רכבת האוניברסיטה מבלי לעלות לאוניברסיטה עצמה. אם תהיתם מהו אותו "מסוף מערבי" שעליו מכריזים כל שלטי התחנות של קו 40 ברחבי תל אביב-יפו, מדובר במסוף הסמוך לתחנת רכבת האוניברסיטה, שממנו יוצאים גם הקווים 7, 13, 45, 49 ו-289.

קו 289 ייסע ללא שינוי מאזור דרך חולון לתל אביב, יפנה משדרות רוקח שמאלה לירוחם משל, יקיף את האוניברסיטה נגד כיוון השעון (ימינה לג'ורג' וייז – קלאוזנר – קלצ'קין – שמאלה לחיים לבנון – שמאלה לג'ורג' וייז) ויסיים במסוף רכבת האוניברסיטה. בכיוון ההפוך, מתל אביב לאזור, קו 289 יקיף את האוניברסיטה עם כיוון השעון: מסוף רכבת האוניברסיטה – שמאלה לג'ורג' וייז – ימינה לחיים לבנון – ימינה לקלצ'קין – קלאוזנר – ג'ורג' וייז – ירוחם משל, והמשך לכיוון חולון ואזור.

המסלול החדש של קו 289 ייצור קישור בין מרכז חולון ונאות יהודית לבין אוניברסיטת תל אביב. עד היום הקווים שקישרו בין חולון לאוניברסיטה היו 126 ו-171, שעוברים במערב חולון: תל גיבורים, נאות רחל וג'סי כהן וקו 271 שעבר במרכז ודרום מזרח חולון (קרית שרת). כעת כאמור יתווספו גם שכונות צפון מזרח חולון וכך יתקיים כיסוי כמעט שלם של קשר בין חולון לאוניברסיטה, כשכל הקווים נוסעים בתדירות מניחה את הדעת ופועלים בכל שעות היום (למעט מוצ"ש). בקישור בין ציר אבן גבירול לאוניברסיטת תל אביב 289 יתגבר את 24, 25 ו-126 הקיימים.

במקום קו 40 שיקוצר, הנוסעים מרמת גן לאוניברסיטה יוכלו להמשיך ולהשתמש בקו 33, שזוכה להצלחה גדולה למרות שתדירותו לא מספקת. הקישור בין רמת גן למרכז הירידים נשמר, כי בקטע הזה מסלול קו 40 אינו משתנה. שירות "אגודן" של אגודת הסטודנטים (נסיעה חינם לסטודנטים ועובדי האוניברסיטה בין תחנת הרכבת לקמפוס) יהיה תקף מעתה בקווים 7, 45, 49 ו-289.

"משחק הכיסאות" של 40 ו-289 בא כהמשך לשינויים הקודמים, שבהם קווים 40 ו-289 הוצאו ממסוף עתידים בשל צפיפות האוטובוסים במסוף.

עדכון (1/11): כדי לפצות על כך ש-40 פעל במוצ"ש, ו-289 אינו פועל (מדוע? אנחנו עדיין תמהים על כך), מסלול קו 25 ישתנה במוצאי שבת בלבד כך שייצא ממסוף רכבת האוניברסיטה ולא ממסוף קלצ'קין , אולם לא יעשה את הסיבוב המלא סביב האוניברסיטה אלא ייצא מן המסוף, ימשיך לרח' ג'ורג' וייז ומשם יפנה לרח' חיים לבנון ולא יעבור דרך רח' קלאוזנר.

דו"ח סיכום שלושת החודשים הראשונים לביצוע הארגון מחדש בגוש דן

לאחר שלושה חודשים של איסוף נתונים, וחודש של עבודת כתיבה, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל גאה להגיש את התוצר המשמעותי ביותר של הפעילות שלנו מאז הקמת הארגון. כמי שליוו את הארגון מחדש בגוש דן באופן צמוד (ורוב הבלוג מוקדש גם היום לכך) הרגשנו צורך לחקור את הנושא לעומק. התוצאה היא דו"ח מחקר מקיף ומפורט שמנסה לבחון את הנושא מכל צדדיו, ולאורך תקופה החל משלב ההתכנון ועד פעימות התיקון. אנחנו מתכבדים להציג כאן את תקציר המנהלים של הדו"ח, כשאת הדו"ח המפורט ניתן להוריד בקובץ pdf בקישור שבתחתית העמוד.

תקציר הדו"ח

לאחר עשור של תכנון מפורט על ידי חברת "נתיבי איילון", ב- 1 ביולי 2011 יצא לדרך יישום הפעימה השנייה של הארגון מחדש בתחבורה הציבורית (תחב"צ) בגוש דן, שכלל כ- 70% מהקווים העירוניים הפועלים באזור.

 הירידה המתמשכת בשימוש בתחב"צ בגוש דן הובילה בשנת 2000 את משרד התחבורה לבחון מחדש את מערכת התחב"צ שהתפתחה לאורך השנים ולא הצליחה לעמוד בקצב הפיתוח האורבני של גוש דן. המערכת הישנה אופיינה בחוסר יד מכוונת, כשעיקר השינויים לאורך השנים נעשו בצורה של "טלאי על טלאי". הדבר אמנם יצר נגישות גבוהה יחסית אך מאידך גרם לקווים להיות ארוכים, מפותלים ולא יעילים. בנוסף אופיינה המערכת בתדירות נמוכה, מערכת מחירים לא מוסדרת, מחסור בנגישות למידע וליקויים רבים נוספים. תוכנית הארגון מחדש של התחב"צ בגוש דן נבעה מהבנת כשלים אלה ומטרתה העיקרית הוגדרה  כ"בלימת הירידה בכמות הנוסעים בתחבורה הציבורית".

עקרונות התכנון הראשוניים של הרפורמה היו יצירת מערכת חדשה של "תחבורת מעברים" התואמת לסטנדרטים מודרניים מערביים. דהיינו, תכנון מערכת היררכית המפרידה בין השירות המטרופוליני לבין השירות המקומי. הלכה למעשה, מדובר ביצירת קווים עורקיים בתדירות גבוהה ורפורמת מחירים היוצרים יחד מערכת קוהרנטית ופשוטה למשתמש.  עקרונות אלה הובילו ליצירת 11 קווים עורקיים המתפצלים לשניים או שלושה קצוות (קווי "מזלג") ומוזנים ע"י קווים אחרים (המוגדרים כמקומיים). במקביל, בוצעה רפורמה במחירי התחבורה הציבורית ע"י יצירת אזורי תפעול חדשים ורחבים.

הדו"ח של "ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל" בדק באופן מקיף את יישום הרפורמה מבחינה מערכתית (תדירויות הקווים, נגישות, רפורמת המחירים וכדומה), תכנונית (התאמה של עקרונות התכנון למצב בשטח) ומעשית (מתן מידע לציבור, תפעול המערכת החדשה בשטח). כמו כן נבחנו פעימות התיקון של ה- 5 באוגוסט ו- 1 בספטמבר והשפעתן על המערכת.

באופן כללי, ניתן לקבוע שהיו ברפורמה הצלחות וכישלונות. יחד עם זאת, נראה שכמות הליקויים הרבה חרצו את גורל הרפורמה לכישלון תודעתי בציבור.  רק מעטים מעקרונות הרפורמה יושמו בצורה המניחה את הדעת. בין אלה חשוב לציין את רפורמת המחירים, שיפור הנגישות לשכונות חדשות ושיפורים מקומיים רבים שהורגשו על ידי תושבי חלק מהאזורים. עם זאת, כמות הבעיות הייתה רבה הרבה יותר.

בהיבט המערכתי הן באות לידי ביטוי בשני תחומים: תדירות ונגישות. בניגוד להצהרות משרד התחבורה, תדירות הקווים לא עלתה. במקרים רבים אף חלה ירידה משמעותית בתדירות, גם בקווים שסבלו קודם לרפורמה מעומסים כבדים (כגון 61 ו- 63). כמו כן, חלה פגיעה בתדירות הקווים בשעות הערב (למרות שבחלק מהקווים שעות הפעילות הוארכו) ובמיוחד במוצ"ש (ישנם אזורים שנותקו כמעט לגמרי מתחבורה ביום זה).

בתחום הנגישות, חלה הרעה משמעותית בנגישות אל האזורים השונים. כך למשל הורעה הנגישות לבית החולים איכילוב ושיבא; רוב אזור צפון תל אביב נותק מאזור לב תל אביב שממערב לרחוב אבן גבירול; חולון נותקה מגישה ישירה לתחנה מרכזית תל אביב ומקרים רבים נוספים. הסיבה לניתוק אזורים אלה נעוצה בכוונת הוגי הרפורמה לעודד מעברים בין קווים מטרופוליניים למזינים. עם זאת, התדירות הנמוכה של הקווים המזינים והעובדה שרובם לא פועלים בשעות הערב ובמוצ"ש הפכה את המעברים ללא אפקטיביים.

מבחינה מעשית, היה כשל בתחום שיתוף הציבור והסברה. תהליך שיתוף הציבור ע"י נתיבי איילון התחיל רק בשנת 2010, זמן רב לאחר התכנון. מרבית הציבור לא היה שותף בשלב תכנון הרפורמה, ומי שהיה שותף, הרגיש כי בקשותיו לא נענות. הגורמים לכך נעוצים בחוסר תיאום ציפיות באשר לאופי שיתוף הציבור (האם שיתוף פסיבי – יידוע, שימוע או שיתוף אקטיבי – גיבוש עמדות, דיאלוג עם המתכננים, הפעלת מערכת של קבלת ומתן משוב ועוד), ופעמים אחרות עקב הפרת הבטחות תכנוניות מפורשות שלא יושמו בפועל. מערכת ההסברה של הרפורמה אופיינה בקמפיין שהחל מאוחר מדי, חוברות לא ידידותיות למשתמש ובעלות מידע חסר, עבודת דיילים שנעשתה ללא הכשרה מקצועית מספקת להדרכת משתמשים בשטח, מוקד מידע טלפוני שתפקד בצורה לקויה ועוד. כל אלה קיבעו תדמית שלילית לרפורמת ארגון מחדש בקרב הציבור.

לאלה מצטרפות אינספור בעיות תפעוליות: ליקויים במיקום התחנות (קווים שנוסעים ליעדים דומים אך ממוקמים בתחנות רחוקות אחת מהשנייה) , חוסר שילוט (או שילוט שכתוב בכתב יד) בתחנות רבות, בפרט במקומות מרכזיים, ליקויים טכניים סדרתיים במערכות הכרטוס הנמשכים גם בימים בהם נכתב הדו"ח, חוסר קיבולת במסופים (אשר גרמו לשינוי בקווים במהלך פעימות התיקון ללא התייחסות  לצרכים של  המשתמשים), תכנון שני קווים הנושאים את אותו המספר אך נוסעים באזורים סמוכים (כגון שני קווים בעלי מספר 139 שיוצאים מבית החולים שיבא) ועוד.

גורמים נוספים אשר פגעו ביישום הארגון מחדש היו מפעילי התחבורה הציבורית (חברות האוטובוסים) והפוליטיקאים בדרג המוניציפאלי. הפגיעה של מפעילי תחבורה התבטאה באמירות של הנהגים כנגד הרפורמה ובאי מתן הסברים הולמים לנוסעים. כמו כן, באי עמידה בזמני יציאת הקווים, בתדירות נמוכה של קווים מהמוצהר, בחוסר תזמון ביציאת קווים בעלי מסלול משותף (כך ששלושה קווי "מזלג" יוצאים בשעות סמוכות ולאחר מכן יש זמני המתנה ארוכים), שילוט יעד מטעה על אוטובוסים ועוד.

הפוליטיקאים בדרג המוניציפאלי בלטו בחוסר שיתוף פעולה של הרשויות בתהליך הגישור בין הציבור לבין המתכננים. בשלב מאוחר יותר התבטאו פוליטיקאים רבים באופן שלילי על הרפורמה ודרשו שינויים אשר נבעו מכניעה לקבוצות לחץ שונות בשטח לפי האינטרס האלקטוראלי שלהם (לעיתים על חשבון צרכים דחופים יותר של אוכלוסיות להן לא היו את מנופי הלחץ המתאימים).

יש לציין, שבפעימות התיקון שהתבצעו ב- 5 באוגוסט ו- 1 בספטמבר נעשו מאמצים לטפל במרבית הבעיות, ובעיקר נגישות ותדירות של חלק מהקווים. חלק מהדברים אכן טופלו בצורה משביעת רצון, אך לעיתים הדבר בא על חשבון עקרונות המערכת החדשה. כך קווים בעלי מסלול ישר במקורם הפכו לקווים ארוכים ומפותלים שנכנסים לרחובות הקטנים של השכונות, בניגוד גמור לעקרונות הרפורמה (למשל קו 89).

קווי "מזלג" אחרים פורקו למעשה על מנת לסתום פרצות בנגישות שנוצרו עקב הרפורמה (למשל קווים 26/126 ו- 42/142). במקרים אחרים, עקב העומס שנוצר במסופים כתוצאה מתכנון לקוי, נאלצו המפעילים להעתיק את נקודות המוצא למסופים אחרים על חשבון הפגיעה בנגישות של תושבי השכונות מהם הוצאו הקווים (למשל קו 40). כמו כן, בחלק מהקווים בהם הועלתה מלכתחילה התדירות והוארכו שעות הפעילות, נרשמה נסיגה כאשר שעות הפעילות קוצרו ובחלק מהמקרים הורדה גם תדירות. הדבר בלט בקווים מזינים, מה שהוריד את האפקטיביות המוגבלת ממילא שלהם. התוצאה הכללית היא יצירת מערכת כלאיים פחות טובה ביחס למערכת שטרם הארגון מחדש מבחינת נגישות, אך גם פחות טובה מהמערכת המקורית מבחינת תדירות.

לסיכום, נציין כי הסיבה העיקרית לכישלון התוכנית הייתה הגדרת מטרה לא נכונה. הגדרת המטרה כ- "בלימת הירידה בכמות הנוסעים בתחב"צ" במקום "שיפור וייעול המערכת לצורך עלייה משמעותית בכמות הנוסעים (העברת משתמשים מהרכב הפרטי לתחב"צ), גררה הקצאת סובסידיה נמוכה להעלאת תדירות ושיפור השירות. זאת בניגוד לרפורמת המחירים בה הושקע סכום גדול וההשקעה הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה. לפיכך, אנו ממליצים על תוספת תקציב משמעותית להגברת התדירות של קווים עורקיים ו/או הגדלה משמעותית של מספר הקווים בהם עובר רכב מפרקי.

כמו כן ניתן למנות מספר גופים שאחראים לכישלון התוכנית. חב' "נתיבי איילון" שהתכנון שלהם התעלם מבעיות נגישות פוטנציאליות חמורות, ומהיבטים תפעוליים כגון גודל המסופים; את מפעילי התחבורה הציבורית ש"הקטינו ראש" ויצרו אינספור בעיות תפעוליות; את העיריות בגוש דן (ובפרט עיריית תל אביב) שהתעלמו מתהליכי שיתוף ציבור ולעיתים אף הכשילו אותם; את משרד האוצר שלא הקצה תשומות מספיקות לייעול תדירות התחב"צ ואילץ לבחור בחירה קשה בין התמקדות בנגישות לבין התמקדות בתדירות; ואת משרד התחבורה  אשר כרגולטור בכיר לא נתן את דעתו על הכשלים התכנוניים והתפעוליים הקשים בתוכנית ולא ביצע פיקוח מספיק על תהליך היישום על מנת  למנוע את הליקויים שנוצרו בשטח על ידי מפעילי תחבורה ציבורית.

לנוכח העובדה שהכישלון הינו מערכתי, אנו ממליצים שהנושא ייחקר על ידי גופי הביקורת הבכירים ביותר.

המלצות נוספות ליישום: החזרת ארבעה קווים שבוטלו ואין להם תחליף הולם: 20, 21, 35 ו- 46 כשלצורך כך יתווספו תשומות; תיקון הליקויים המערכתיים והתכנוניים שצוינו במסמך דו"ח, ושיפור תהליך שיתוף הציבור תוך מתן מידע לציבור בשינויים עתידיים. 

דו"ח סיכום שלושת החודשים הראשונים לארגון מחדש בגוש דן – לצפייה והורדה לחצו כאן

למה בחיפה האוטובוסים נוסעים מהר יותר

בימים אלה מוקם בחיפה ובקריות אחד הפרויקטים התחבורתיים המושכלים ביותר בישראל: ה"מטרונית" – רשת של מסלולי נסיעה לאוטובוסים בלבד. לא, המטרונית רחוקה מלהיות רכבת קלה והיא בקושי יכולה להיחשב ל-BRT. אז מה מיוחד בה? הרי גם בגוש דן יש רשת לא קטנה של נתיבי תחבורה ציבורית, ואפילו חלק מהרחובות הראשיים סגורים לחלוטין לתחבורה פרטית בשעות היום. אלא שכל נוסע בגוש דן יודע שברוב הנת"צים העדיפות לתחבורה ציבורית היא על הנייר בלבד. למרות המספר הרב של נת"צים בתל אביב, ברובם התנועה זוחלת במהירות דומה ואף איטית יותר מרכב פרטי. לעומת זאת, בחיפה מסלולי התחבורה הציבורית מצליחים ליצור שיפור אמיתי.

המלך ג'ורג' בת"א - יום חול, 15:33, מכוניות נוסעות ברחוב ששני נתיביו מיועדים לתח"צ. הגבלת השעות המוצהרת של הנת"צ גורמת לזלזול מצד הנהגים.

איך מצליחים להזרים אוטובוסים במהירות לאורך הצירים ההומים והפקוקים בעיר השלישית בגודלה בישראל? שם המשחק הוא: זכויות דרך לאוטובוסים. אך תחילה נספר בקצרה על פרויקט המטרונית.

המטרונית, שהקמתה החלה ב-2007 וצפויה להסתיים בעוד כשנה, מורכבת משלושה מסלולי אוטובוס המחברים בין הקריות בצד אחד לבין הדר, העיר התחתית ומערב חיפה בצד השני, באורך כולל של 45 ק"מ. עם סיום סלילת המסלולים, יופעלו לאורכם שלושה קווי שירות באמצעות אוטובוסים מפרקיים ("אקורדיון") באורך 18 מטר. זהו אורך דומה לאוטובוסים המפרקיים הקיימים בגוש דן ובירושלים, וחבל כי במקום לעשות חצי עבודה היה אפשר להביא אוטובוס BRT אמיתי המשמש כרכבת הנוסעת על אספלט. חברת "דן" זכתה במכרז להפעלתם.

בינתיים, מסלולי התחבורה הציבורית שכבר נפתחו כחלק מקווי המטרונית, נמצאים בשימוש ע"י קווי האוטובוס של "אגד". והנה הסיבות להצלחתם כבר היום:

מסלול המטרונית בשדרות הפלי"ם בעיר התחתית בחיפה. הפרדה פיזית.

1. בלעדיות. המת"צים בחיפה בלעדיים לתחבורה ציבורית 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. זה הופך אותם לטאבו מוחלט עבור נהגי רכב פרטי: החיפאים למדו שלנתיב הזה אסור להיכנס תחת שום תנאי, לא משנה אם השעה 9 בבוקר או 9 בערב. בחיפה כמעט לא קיימת התופעה של נסיעה לא מורשית במסלול תחבורה ציבורית.

2. הפרדה. זה לא נתיב תחבורה ציבורית, זה מסלול תחבורה ציבורית. המת"צים בחיפה מופרדים הפרדה פיזית משאר הכביש, ובדרך כלל נמצאים משמאל לשאר הנתיבים, כלומר במרכז הכביש. נהג רכב פרטי אינו יכול להיכנס למת"צ כדי לפנות ימינה בצומת הבא או כדי לעצור רגע בצד לקנות סיגריות.

3. רציפות. המסלולים טרם הושלמו, אך כבר ניתן לראות את המאמץ הרב שנעשה כדי שהמת"צים יהיו רציפים ככל הניתן מתחילתם ועד סופם, והאוטובוסים לא ייסעו כמעט בשום קטע בנתיב הרכב הפרטי. אפילו ברחובות צרים, בהם יש שני נתיבים בלבד לכל כיוון, התקבלה החלטה אמיצה והנתיב השמאלי הופקע לטובת תחבורה ציבורית והופרד הפרדה פיזית מהנתיב הימני.

4. אוטובוסים מעל הכול. היחידים שמורשים להיכנס למסלול המטרונית הם אוטובוסים בקווי שירות. לא מוניות ולא כלי רכב עם 4 נוסעים. ההגבלה הזאת עושה את כל ההבדל בין נתיב פקוק לנתיב זורם.

החוליה החלשה: רחוב אליהו הנביא משמש גם לטעינה ופריקה.

התכנון לא חף מבעיות. נוסעים רבים מלינים על כך שהאוטובוס עוקף את התנועה הרגילה אך לאחר מכן נתקע ברמזור למשך דקות בגלל תזמונים גרועים של הרמזורים. כמו כן קיימים קטעים בודדים שבהם תנועת האוטובוסים אינה זורמת מספיק מהר, כגון רחוב אליהו הנביא בעיר התחתית המשמש גם לטעינה ופריקה. הבעיה הראשונה תיפתר לאחר הפעלת האוטובוסים המפרקיים שיקבלו עדיפות ברמזורים, ונותר לקוות שלא יהיו נקודות לאורך הצירים שיעכבו את התנועה. חוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה ביותר, ובמקרה הזה פקק באמצע מסלול תחבורה ציבורית עלול לפגוע באטקרטיביות של המערכת.

בנושא זכויות הדרך לתחבורה ציבורית, כמו גם בנושא קווי הלילה, לחיפה יש הרבה מה ללמד ערים אחרות בארץ, ולנוסעים בגוש דן נשאר רק לקנא.

סוף סוף אתר מידע תחבורתי יעיל! בינתיים, רק בירושלים

ברכות לנוסעי התחבורה הציבורית בירושלים ובסביבה. "תכנית אב לתחבורה" של עיריית ירושלים ומשרד התחבורה השיקו החודש את אתר האינטרנט המוקדש למערך התחבורה הציבורית החדש בירושלים, הכולל חדשות, מפות, וכן – לראשונה בישראל מטעם גוף רשמי – חיפוש מסלול ממוצא ליעד על גבי מפה גאוגרפית כולל מרחקי הליכה. התוכנה לתכנון מסלול (trip planner) זכתה לשם העברי "מסלולן".

מועד השקת האתר נבחר באופן לא מקרי. בקרוב ישתנו בירושלים קווי אוטובוס רבים במסגרת הפעימה הראשונה של מערך התחבורה החדש. הרכבת הקלה תסיים את שלב ההרצה ותהפוך לחלק אינטגרלי ממערך התחבורה הציבורית, וחלק מקווי האוטובוס העורקיים יוחלפו בקווים מזינים, שמטרתם להביא את הנוסעים מהשכונות לתחנות הרכבת הקלה ובחזרה. נראה שמשרד התחבורה למד לקח מהרפורמה בגוש דן, והפעם החליט לפרסם את השינויים הצפויים באופן מסודר ונוח, מבעוד מועד. להזכירכם, הארגון מחדש בגוש דן גרם לאי-סדר ופאניקה רבתי, שבעקבותיהם נאלצנו להשלים את הפער והבאנו לכם באתר זה סקירות מקיפות על מערך התחבורה החדש בגוש דן, על פי ערים ושכונות. האתר הירושלמי כולל רשימת שינויים על פי שכונה, באופן דומה למה שאנחנו עשינו בגוש דן. הוא כולל דרכי הגעה חלופיות עבור נוסעים שהקו שלהם בוטל או שונה – שוב, מידע שלא ניתן ברפורמה בגוש דן ושאנחנו השלמנו לנוחיותכם. בנוסף האתר כולל תרשימים של הקווים העתידיים.

אך החידוש המרעיש באמת הוא ה"מסלולן", בו אפשר להשתמש לחיפוש נסיעות כבר היום. ה"מסלולן" מאפשר להכניס מוצא ויעד באמצעות טקסט, או להקליק על נקודת מוצא ונקודת יעד במפת ירושלים. לאחר שבוחרים מוצא, יעד ושעת נסיעה מתוכננת, ה"מסלולן" נותן רשימת מסלולים מסודרת על פי שעת יציאה ושעת הגעה. המסלולים יכולים לכלול החלפות וכן קטעי הליכה קצרים. את המסלול ניתן לקבל כסיפור דרך או להציגו על מפה. המערכת עדיין סובלת ממספר חבלי לידה: למשל, כאשר מכניסים יעד בבית שמש או בביתר עלית, מקבלים מסלולים לא נכונים. כמו כן, הרכבת הקלה בולטת בחסרונה, אך זה כנראה מכוּוָן מכֵּיוָון שהרכבת הקלה עדיין אינה פועלת באופן מלא, והיא תתווסף למערכת בהמשך. חיסרון נוסף של המערכת, שנראה שאין כוונה להשלימו, הוא ההסתמכות שלה על לוחות זמנים מתוכננים. כיום, כשכל האוטובוסים מצוידים במכשירי GPS המוסרים את מיקומם המדויק במסלול, היינו מצפים שמערכת מידע לנוסע תדע להתחשב בנתונים אלה ולהציג דרכי הגעה מעודכנות על פי מיקומי האוטובוסים בזמן אמת.

בזמן שירושלים צועדת למאה ה-21, תושבי שאר הארץ נאלצים בינתיים להסתפק במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית (הידוע גם כ"כל קו"). מערכת "כל קו" פותחה במקור עבור אגד, ומאפשרת לחפש מסלול מנקודה לנקודה בכל חברות התחבורה הציבורית בארץ. היא שייכת לדור ישן יותר של מערכות מידע על תחבורה ציבורית, ונופלת בכל פרמטר לעומת ה"מסלולן" הירושלמי:

מרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית "כל קו"

ה"מסלולן" של ירושלים

ניתן לבחור מוצא ויעד רק ברמת דיוק של רובע. למשל, לא ניתן לחפש קו לרחוב המפלסים בפתח תקווה, מכיוון שהרחוב שייך לרובע "קרית אריה", וחיפוש ל"קרית אריה" נותן את כל הקווים העוברים בציר ז'בוטינסקי, גם אם אינם מתקרבים לרחוב המפלסים.

ניתן לבחור מוצא ויעד ברמת רחוב ומספר בית.

מציע החלפות שכוללות הליכה, אך לא ניתן לדעת אם יש הליכה או לא, ומה מרחק ההליכה הצפוי. במקרים רבים לא תוצע אפשרות של החלפה גם אם אפשרות כזו קיימת.

מאפשר לדעת אם ההחלפה דורשת הליכה או לא, ולהעריך בצורה אמינה את מרחק ההליכה וזמן ההליכה.

מציע מסלולים כלליים להגעה ליעד, אך כדי לראות את מספרי הקווים ואת שעותיהם יש להיכנס לכל חלופה בנפרד. לעתים מוצגות חלופות שכוללות המתנה של מספר שעות בתחנת ביניים.

מציג במסך אחד את חמש הדרכים המהירות ביותר להגיע ליעד בשעה הנקובה, עם אפשרות להצגת דרכים נוספות.

לא מציג מפות. יש להסיק את מיקומי התחנות על פי שמותיהן.

מאפשר לחפש מוצא ויעד על מפה. גם את מסלולי הנסיעה ניתן לראות על גבי מפה, כולל קטעי הליכה.

בחג הסוכות, החג שמקרב יותר מכל חג אחר בין העשירים לעניים, שבו נהוג ללון באוויר הצח ולהתנתק מהכבלים המחברים אותנו לרכוש ולחומר, אנו קוראים למשרד התחבורה לרדת אל העם ולהחיל את מהפכת המידע של ירושלים על כלל ישראל, לטובת הנוסעים הזקוקים למידע הזה כמו אוויר לנשימה, כי בשבילנו מידע על תחבורה ציבורית הוא מידע קריטי לחיים.

לאתר מערך התחבורה החדש של ירושלים

%d בלוגרים אהבו את זה: