האם ומתי משתלם לקנות כרטיס נסיעה תקופתי לסטודנט (סטודן)

מעודכן לאוקטובר 2012

שנת הלימודים האקדמאית תיפתח ב- 21.10 ואחד הדברים שסטודנטים רבים דואגים לעשות לפני פתיחת שנת הלימודים הוא לקנות כרטיס סטודנט מוזל לתקופה של שנה או סמסטר (הממותג באזור גוש דן כ"סטודן"). אחת השאלות הנשאלות בהקשר זה היא האם כדאי בכלל לרכוש כרטיס כזה ולהשקיע סכום משמעותי בעבור תקופה ארוכה? התשובה לכך מורכבת, והפכה מורכבת מתמיד החל משנה שעברה  כאשר הוכנס כרטיס המעבר התקף ל- 90 דקות בעקבות הארגון מחדש בגוש דן וכן נוספה האפשרות לקנות כרטיסיית/ערך צבור של סטודנט המקנה  33% הנחה. שינויים אלה הפכו את האפשרות של שימוש בכרטיסיות לעדיפות בחלק מהמקרים על קניית כרטיס סמסטריאלי או שנתי. במאמר זה חישבנו באמצעות נוסחה מתמטית פשוטה באיזה מקרים עדיין כדאי לקנות "סטודן" ובאיזה מקרים השימוש בערך צבור המותאם לסטודנט עדיף על קניית כרטיס במחיר של מעל אלף ש"ח לשנה. אך קודם כל הסבר על הפרופילים הקיימים.

השינויים בסוגי הנחות הסטודנט בשנת תשע"ג

החל משנת לימודים תשע"ב (שנה שעברה) מתאפשר לסטודנטים להטעין אחד משני הפרופילים הבאים:

פרופיל סטודנט מורחב – מאפשר קניית כרטיס "סטודן" סמסריאלי או שנתי. מכירתו של הכרטיס החלה בנקודות ההנפקה של אגד ושל דן, כשלשם הנפקתו נדרשת תעודת סטדונט בעלת תוקף ואישור לימודים תקף (או לתלמידי שנה א' – שובר תשלום מקדמה). תוקף הכרטיס הוא מ- 15.10.12 עד 14.10.13. בנוסף לאפשרות לנסוע חופשי באזור המוגדר, יש למחזיקי פרופיל זה בונוס חשוב ושימושי: הנחה של 50% בנסיעה בקווים בינעירוניים שמחוץ לאזור הכרטיס. הטבה זו משתלמת במיוחד לאלה שגרים רחוק מהבית, משתמשים בכרטיס העירוני הרלוונטי לאוניברסיטה בה הם לומדים אך צריכים לנסוע לבית ההורים בסופי שבוע. עבור אלה החיסכון בעקבות ההסדר יהיה גדול במיוחד.

פרופיל סטודנט רגיל – זהו פרופיל חדש שקיים מזה שנה. פרופיל זה מאפשר קניית כרטיסיה או "ערך צבור" ברב-קו בהנחה של 33% (שווה ערך להנחת זכאים). פרופיל זה מאפשר גם הנחה של 30% בקניית כרטיסיית שתי נסיעות בקו 400 (בני ברק – ירושלים) אך לא ברור אם הוא תקף בנסיעות עירוניות ארוכות אחרות שלא מאפשרות קניית כרטיסיית ניקובים. לשם עדכון פרופיל זה יש לגשת לנקודת ההנפקה של רב-קו עם אותם המסמכים שצריך להביא על מנת לקנות "סטודן". את הערך הצבור או הכרטיסייה ניתן לקנות אצל הנהג (בדומה לאופן בו קונים כרטיסיית נוער או פנסיונר).

כאמור, רפורמת המחירים שהתבצעה ביולי 2011 במקביל לפעימה השנייה של הארגון מחדש בגוש דן הפכה את הנסיעה באמצעות "ערך צבור" ללא קניית כרטיס "חופשי חודשי" לכדאית הרבה יותר עקב הכנסת כרטיס המעבר המאפשר החלפות במשך 90 דקות. אפשרויות מעבר דומות קיימות זה מספר שנים בירושלים ובחיפה (שם זמן ההחלפה המותר הוא 90 ו- 80 דקות בהתאמה). לכן כאשר אנחנו מחשבים את שווי כרטיס החופשי חודשי, לא כל נסיעה שמתבצעת נחשבת לצורך החישוב אלא רק נסיעות שמתבצעות שלא בטווח 80-90 דקות מהנסיעה הראשונה. נסיעות אלה נקראות "נסיעות לא רציפות". חילקנו את מחיר הכרטיס במחיר נסיעה בודדת לסטודנט אחרי הנחת "ערך צבור" (אחרי הנחת 33%) ואת התוצאה חילקנו ב- 12 במקרה של כרטיס שנתי וב- 4.5 במקרה של כרטיס סמסטריאלי. התוצאה – סף הכדאיות של הכרטיס, כלומר מהי כמות הנסיעות המינימלית שיש לנסוע בכל חודש (בממוצע) על מנת שיהיה משתלם לקנות כרטיס סמסטריאלי או שנתי. בטבלאות אלה הבאנו את כרטיסי הסטודנט הנפוצים ביותר, כלומר כרטיסי הסטודנט העירוניים והמרחביים של גוש דן, חיפה, ירושלים ובאר שבע (עירוני בלבד). נוסחה לחישוב סף הכדאיות במקרים אחרים מופיעה למטה.

טבלת סף הכדאיות של רכישת כרטיסי "חופשי חודשי" סטודנט (סטודן) – כרטיס שנתי

 

אזור הכרטיס	מפעילים	מחיר הכרטיס השנתי	מחיר נסיעה רגיל	מחיר נסיעה לאחר הנחת סטודנט	שווי בנסיעות (שנתי)	סף הכדאיות
סטודן הגוש המרכזי (תל אביב והסביבה, מקביל לאזור 1)	דן, אגד, קווים, מטרופולין	1410	6.60	4.40	320	27 נסיעות לא רציפות
סטודן השרון (ערי השרון, מקביל לאזור 21)	דן, אגד, קווים, מטרופולין	966	6.60	4.40	221	18 נסיעות לא רציפות
סטודן גוש דן מרחבי (כל אזור גוש דן והשרון הדרומי)	דן, אגד, קווים, מטרופולין	1536	10.40	6.94	221	18 נסיעות לא רציפות
מרחבי ירושלים (כולל הרכבת הקלה) או עירוני חיפה	אגד, סיטיפס (בי-ם)	1410	6.60	4.40	320	27 נסיעות לא רציפות
רחובות – תל אביב	אגד, סופרבוס	1770	14	9.34	190	16 נסיעות
מטרופולין חיפה	אגד	1710	10.20	6.80	251	21 נסיעות לא רציפות
עירוני באר שבע	מטרודן	896	4.20	2.80	320	26 נסיעות

 

טבלת סף הכדאיות של רכישת כרטיסי "חופשי חודשי" סטודנט (סטודן)– סמסטר א' (תקף עד 1.3.13)

אזור הכרטיס	מפעילים	מחיר הכרטיס לסמסטר א'	מחיר נסיעה רגיל	מחיר נסיעה לאחר הנחת סטודנט	שווי בנסיעות (סמסטר)	סף הכדאיות
סטודן הגוש המרכזי (תל אביב והסביבה, מקביל לאזור 1)	דן, אגד, קווים, מטרופולין	582	6.60	4.40	133	29 נסיעות לא רציפות
סטודן השרון (ערי השרון, מקביל לאזור 21)	דן, אגד, קווים, מטרופולין	408	6.60	4.40	92	21 נסיעות לא רציפות
סטודן גוש דן מרחבי (כל אזור גוש דן והשרון הדרומי)	דן, אגד, קווים, מטרופולין	634	10.40	6.94	91	20 נסיעות לא רציפות
מרחבי ירושלים (כולל רכבת קלה) או עירוני חיפה	אגד	582	6.60	4.40	133	29 נסיעות לא רציפות
רחובות – תל אביב	אגד, סופרבוס	730	14	9.34	78	17 נסיעות
מטרופולין חיפה	אגד	705	10.20	6.80	104	23 נסיעות לא רציפות
עירוני באר שבע	מטרודן	375	4.20	2.80	134	29 נסיעות

הערה: נסיעה רציפה היא נסיעה שכוללת החלפות במשך 80 דקות (בחיפה וקריות) או 90 דקות (באזור ירושלים, גוש דן והשרון) מהנסיעה הראשונה. ההסדר מופעל בשלב זה רק באזור גוש דן, חיפה (לא כולל הקריות, נשר וטירת הכרמל) וירושלים (לא כולל פרברים). במקרים שהכרטיס לא כולל אפשרויות מעבר (כמו בבאר שבע, מרחבי ירושלים וכדומה), כל נסיעה שמתבצעת (גם אם היא רציפה) נכנסת לחישוב, ולכן יותר כדאי לקנות כרטיס שנתי או סמסטריאלי במקרה כזה.

כפי שניתן לראות סף הכדאיות לקניית כרטיס סטודנט עירוני הוא 27-29 נסיעות בחודש (בהנחה שמשתמשים בערך צבור). כלומר הכרטיס כדאי בוודאות עבור מי שנוסע ללימודים 4 פעמים בשבוע ומעלה, כאשר גם במקרה של 3 ימי לימודים הכרטיס עשוי להיות כדאי, במידה ומבצעים כמות קטנה של נסיעות שלא לאוניברסיטה. במילים אחרות, אם אתם נוסעים קבוע לאוניברסיטה בתחבורה ציבורית לפחות 3 פעמים בשבוע, הכרטיס הסמסטריאלי/שנתי עדיין משתלם יותר מהנחת ערך צבור. בכרטיסים המרחביים הסף הזה נמוך אף יותר ומספיק לנסוע לאוניברסיטה 3 פעמים בשבוע בכל מקרה על מנת שהכרטיס יהיה משתלם. מי שעיקר השימוש שלו בתחבורה הציבורית הוא בנסיעות לאוניברסיטה ובחזרה, מומלץ שירכוש כרטיס סמסטריאלי. מי שעבורו התחבורה הציבורית היא הדרך היחידה בה הוא מתנייע או מרבה להימצא באוניברסיטה גם בפגרות (למשל על מנת להגיש עבודות), מומלץ שיקנה כרטיס שנתי המגלם הנחה גדולה יותר. כמו כן, מי שלומד למשל בטכניון או באונ' בן גוריון וגר בדירה בשכונה רחוקה באותה עיר, אך בית הוריו נמצא בעיר רחוקה, יימצא את ההנחה של 50% בנסיעות בינעירוניות כמועילה ביותר ולהשתמש בכרטיס הסטודנט העירוני (זאת בהנחה שהוא מתנייע באופן קבוע בתחבורה הציבורית).

למי לא כדאי לרכוש כרטיס סטודנט שנתי או סמסטריאלי? קודם כל לאלה שנוסעים לאוניברסיטה פחות מ- 3 פעמים בשבוע ולא משתמשים בתחבורה הציבורית לצרכים אחרים. אך חוץ מזה, מי שמרבה להשתמש ברכבת בנסיעותיו, לא מומלץ שירכוש את הכרטיס מכיוון שאין כרטיס סטודנט משותף עם הרכבת. הדבר נכון למשל למי שנוסע לאוניברסיטת תל אביב במחירים מופקעים מבת ים, חולון או מערב ראשל"צ אך גם לסטודנטים אחרים. כמו כן, אלה שעיקר הנסיעה שלהם היא בינעירונית (למשל הנוסעים מירושלים לאוניברסיטת בר אילן בקו 400) מומלץ שישתמשו בפרופיל הסטודנט הרגיל המקנה הנחה של 30% בקניית שתי נסיעות בינעירוניות.

לסיכום: למרות השחיקה המסוימת בכדאיות קניית כרטיסי החופשי חודשי לסטודנטים עקב הכנסת הנחת ערך צבור מיוחדת לסטודנטים ורפורמה במחירי הנסיעה בגוש דן, עדיין מדובר בהשקעה משתלמת מאוד עבור רוב הסטודנטים. ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מאחלים לכלל הסטודנטים שנת לימודים פורייה, מוצלחת ועם כמה שפחות בעיות נגישות.

נספח:

נוסחה לחישוב סף הכדאיות – לכרטיס שנתי (בשביל לחשב את זה לכרטיסים אחרים)

לחישוב מחיר נסיעה לאחר הנחת סטודנט (ערך צבור): מחיר נסיעה בודדת רגיל * 0.667. למשל אם מחיר הנסיעה הוא 6.60 נכפיל אותו ב- 0.667 ונקבל סכום המתקרב ל- 4.40 ₪.

חישוב שווי הכרטיס השנתי בנסיעות. מחלקים את מחיר הכרטיס השנתי במחיר הנסיעה שהתקבל לאחר הנחת הסטודנט ומקבלים את השווי בנסיעות. למשל סטודן של אזור תל אביב עולה 1410 ₪, מחלקים אותו ב- 4.40 (בקרוב) ומקבלים את שווי בנסיעות.

על מנת לחשב את סף הכדאיות לחודש מחלקים את השווי בנסיעות ב- 12 חודשים ומעגלים כלפי מעלה. למשל מחלקים את 322 הנסיעות ששווה הסטודן של תל אביב ב- 12 ומקבלים בערך 27 נסיעות.

במידה והכרטיס כולל יותר מקוד מחיר אחד (כמו בכרטיסים מרחביים) – יש לחשב לפי המחיר הגבוה ביותר. למשל במרחבי גוש דן סף הכדאיות מחושב על פי המחיר המקסימלי לנסיעה של 10.40 ₪.

 

נוסחה לחישוב סף הכדאיות – לכרטיס הסמסטריאלי

זהה לחישוב הכרטיס השנתי למעט העובדה שמשתמשים במחירים של הכרטיס הסמסטריאלי ובשביל לחשב את סף הכדאיות מחלקים את מספר הנסיעות ב- 4.5 (מספר החודשים שהכרטיס הסמסטריאלי תקף).