קטגוריה: אחר

התחדשנו בדף פייסבוק חדש ועדכונים נוספים

בימים האחרונים, עובר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, "תחבורה בדרך שלנו" שינויים ארגוניים שמטרתם להצעיד אותנו לקראת האתגרים ההולכים ומתעצמים. מארגון שהתרכז בעיקר בתהליכים תחבורתיים באזור גוש דן, נתרכז בחודשים הקרובים בסוגיות כלל ארציות כגון הנגישות לבתי חולים, מוסדות צה"ל ומוסדות חינוך, מתן העדפה פעילה לתחבורה ציבורית (על ידי בנייה ואכיפת נתיבי תחבורה ציבורית ורמזורים חכמים), פעילות לשיפור השירות בשעות הערב ובסופי השבוע, חיבור המרכז לפריפריה במסגרת התוכנית "אקספרס למרכז", שיפור המידע הזמין לנוסעי התחבורה הציבורית ועוד.

1. כחלק משינוי הפוקוס ושימת דגש על היותנו ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל פתחנו דף פייסבוק חדש ליוזמה שכתובתו:

http://www.facebook.com/tachbura.org

כבר בימים הראשונים לפעילות הדף החדש הוא צבר כמות אוהדים יפה ולמעשה כמעט כל הפעילות עברה אליו. בשבועות הקרובים ישודרג הדף החדש על ידי מעצב גרפי מקצועי ויהפוך לידידותי ומגוון יותר עם פעילויות מעניינות לרווחת הגולשים. מי שטרם עבר מהדף הישן לחדש, מוזמן לעשות זאת. למי שכבר עשה את ה"לייק", יותר ממוזמן לשלוח הזמנה לחבריו כדי שכמה שיותר נוסעים ידעו את זכויותיהם ויוכלו להשתתף בפעילויותינו המגוונות.

2. בימים אלה אנו מתחילים לבנות רשימת תפוצה בדוא"ל ל"תחבורה בדרך שלנו". לרשומים ברשימת התפוצה מובטחים חומרים בלעדיים ובעתיד גם נשלח ניוזלטר עם מקבץ חדשות, פעילויות וייתכן שגם הפתעות לחברינו. בשלב זה ההרשמה תתבצע ידנית באמצעות שליחת הבקשה לרישום לדואר האלקטרוני:

tachbura.info @ gmail.com

חשוב לזכור: הרישום הוא וולונטרי לחלוטין וניתן לבטל אותו בכל עת (בשלב זה ע"י שליחת מייל הודעה ומאוחר יותר ע"י כלי הסרה סטנדרטי).

3. אך לא פחות (ואפילו יותר) חברים וירטואליים, אנו זקוקים למתנדבים שיכולים להקדיש פרק זמן כלשהו בזמנם הפנוי לקידום נושא התחבורה הציבורית הקרוב לליבו במסגרת ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. אם כל אחד יקדיש באופן פעיל חצי שעה בממוצע ביום לקידום המטרה החשובה הזו, יהיה לנו הרבה יותר קל לפעול ואפשר יהיה לקדם פרויקטים נוספים.

להצטרפות לפעילות התנדבותית ומסירת פרטי התקשרות אנא פנו למייל הקבוע שלנו:

tachbura.now @ gmail.com

4. לפני כמה ימים פתחנו מדור חדש "במה חופשית – קוראים ופעילים כותבים". במסגרת המדור כל קורא יכול להעלות פוסט (לא ארוך מדי) על נושאי תחבורה ציבורית שמעניינים אותו. כפוסט דעה, הוא יירשם על שמו. מי שרוצה לרשום רשומות הכוונה ומידע לאזורים שמחוץ לגוש דן מוזמן גם הוא לעשות זאת (במקרה הזה מכיוון שמדובר בחומר בעל אופי מערכתי, השם לא יוצג בפוסט). מי שמעוניין, מוזמן לרשום פנייה לכתובת המייל שצוינה בסעיף 3.

מבט על הימים הלא רחוקים בהם "אגד" הייתה מונופול – תנו לסרטון לדבר בעד עצמו

והפעם, כדי לגוון מענייני היום השוטפים החלטנו לצרף סרטון תדמית שמצאנו ברשת (באתר של "אגד ירושלים") ובו סרט תדמית בן 15 דקות של "אגד" שהופק בסביבות 1994 (אפשר לראות זאת על פי האוטובוסים הדו-קומתיים המיתולוגיים אך הלא אמינים שפעלו באותו זמן ועל פי זה שהתחנה המרכזית החדשה כבר נפתחו). הסרט נותן זווית נוסטלגית אך גם מאוד אקטואלית על העבר הלא מאוד רחוק אך המאוד שונה. זו הייתה תקופה שהאוטובוסים הדו-קומתיים היו גאווה, התחנה המרכזית החדשה הוצגה כ"הדבר הבא", האוטובוסים המפרקיים הוצגו כחידוש גדול ששומר על איכות הסביבה (וזאת טרם רון חולדאי נבחר והחל במלחמת חורמה נגד האוטובוסים האלה), האוטובוסים של "אגד" היו צבועים בלבן-אדום נעים ולא בירוק מכוער עם סמל מכוער אף יותר שקצת מזכיר ימים אפלים מלפני 70 שנה (ולא אנחנו אמרנו את זה, כבר דו"ח מבקר המדינה משנת 2001 התייחס לכך בפירוט). והעיקר, "אגד" הייתה מונופול כל יכול אך כנראה הרגישה שמשהו הולך לקרות. אחרת לא היינו עדים להסבר כל כך מפורט למה המונופול של "אגד" דווקא עושה לכולנו טוב. עבר פחות מעשור והמכרזים הראשונים להעברת קווי אגד למפעילים אחרים יצאו לדרך. תושבי טבריה, אשדוד והנוסעים לתל אביב לבאר שבע כבר לא מתגעגעים ל"אגד". עבור התושבים של רמלה, לוד, בקעת אונו ופתח תקווה, "אגד" ו"דן" על מגרעותיהם הם משאלה כמוסה. היום "דן" ו"אגד" כבר רחוקים ממצבם בתחילת שנות התשעים, ועדיין נחמד להיזכר באותם ימים שהיו לפני פחות משני עשורים.

ובכל זאת, כמה סוגיות שהועלו בסרטון (בעיקר בסופו) אקטואליות מתמיד.

1. באחד הקטעים הוצג אוטובוס הנוסע בנתיב תחבורה ציבורית בעוד שלידו הרכבים עומדים בפקקים, כאשר הוא מגיע מרמת אביב למרכז תל אביב בפחות זמן מאשר הרכב הפרטי. כנראה מדובר בנתיב שפונה במיוחד עבור האוטובוס מכיוון שגם אז, וגם כיום אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית כמעט ולא קיימת. ההבדל הוא שכיום יש מאות אלפי כלי רכב פרטיים נוספים יותר מאשר אז, וכבישים שבהם לא חלמו על עומסי תנועה בימים ההם (למשל כביש 70 באזור צומת המוביל), הפכו לכבישים בהם יש דיווחי תנועה קבועים, ואף נבנים בהם מחלפים בהשקעות עצומות שלא פותרות שום בעיה. כך שהמצב של האוטובוסים החמיר ולראייה – מאז 1994 (השנה בה הופק הסרטון), כמות הנסיעות בתוך המטרופולין פחתה ב- 20% (וזו ההצדקה לרפורמה הלא מוצלחת שנהגתה ב"נתיבי איילון").

2. על שני פרויקטים דיברו כבר בימים הרחוקים ההם – הארגון מחדש של התחבורה הציבורית והקמת הרשות המטרופולינית לתחבורה הציבורית. בעניין הראשון לקח 17 שנים של תכנון לפני שקיבלנו את יצור הכלאיים שטבעו לא ברור ותועלותיו ברורות אף פחות (בצורה שהוא בוצע, תכנון וביצוע טוב יותר ללא ספק שיכלו לחולל מהפכה), לגבי הרשות המטרופולינית לתחבורה הציבורית – אנחנו מחכים לזה כמו למשיח והרשות עדיין לא הוקמה וכנראה שלא תוקם בשנים הקרובות.

ואחרי שדיברנו, אתם מוזמנים לצפות ולחוות את התרשמותכם. לחובבי תחבורה ציבורית מובטחת חוויה מעניינת.

 

שנה טובה מתחבורה בדרך שלנו

הרבה דברים עברו בתחום התחבורה במהלך השנה האחרונה. לפני שנה ארגון הצרכנים היחיד בתחום התחבורה הציבורית היה "15 דקות" שפעל באזור ירושלים. הארגון מחדש רק החל עם הפעימה הראשונה באזור בת ים וצפון תל אביב ורוב התושבים כלל לא הרגישו אותו. מסילת הברזל לראשון לציון מערב הייתה עדיין בבנייה, והרכבת הקלה הולאמה והיה ספק אם בכלל יחלו לבנות אותה. הצרכנים עדיין קנו קוטג' ומילקי בלי לשים לב לכמה המחירים עולים, ודפני ליף היה עוד שם. אפשר להגיד ששנת תשע"א הייתה השנה שפתאום קם צרכן והרגיש שיש לו כוח והתחיל לפעול. כחלק מהמגמה הזו, הרגיש בחור בן 30 בשם דני קומיסר, שהרפורמות התחבורתיות נעשות ללא שיתוף הצרכנים. יחד עם איתי חיים ואיליה קוגן הוחלט להקים מסגרת צרכנית חדשה בשם "תחבורה בדרך שלנו" תוך הכרה שרק אקטיביזם צרכני יכול לשפר את תחום התחבורה הציבורית בישראל. יותר מחצי שנה חלפו ועברו עלינו הרבה אתגרים. הפעימה השנייה של הארגון מחדש תפסה חלק ניכר מהחודשים הראשונים של פעילות הארגון, בו גם זכינו בחשיפה תקשורתית גדולה. בהמשך צצו פרויקטים נוספים כגון התוכנית "אקספרס למרכז" אותה הצגנו בוועדת טרכטנברג, המחירים המופרזים בקווי רכבת, ובמיוחד בקו הרכבת לראשון לציון מערב, המאבק בצפיפות באוטובוסים וברכבות במסגרת פרויקט "סרדין", אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית ועוד. במקביל הצטרפו אלינו פעילים נוספים, יחד עם יועצים חיצוניים שסייעו לנו רבות בקידום ענייננו.

עברנו כברת דרך ארוכה אך לא יכולנו לעשות זאת גם בלי אלפי הקוראים בבלוג ומאות המשתתפים הקבועים בדף הפייסבוק שלנו. באמצעותכם קיבלנו פידבקים לגבי דברים שמציקים בנושאים תחבורתיים ואף קיבלנו רעיונות לפרויקטים שעלינו לקדם. אנו שואפים להשתתפות פעילה יותר ולאנשים נוספים שייסיעו לנו להתרחב. ובינתיים אנו רוצים לאחל לקוראנו. שנה טובה ומתוקה. שנה של אושר, עושר, בריאות והתחלות חדשות. ובעיקר שנה שתהיה קלה יותר מבחינה תחבורתית. שנה שבה הצרכנים ירימו ראש ויראו שכוחם חשוב לא פחות מאשר של בעלי רכבים. אנו מקווים להיפגש במסגרת זו בעוד שנה עם הישגים גדולים יותר ושנדע לצרכנים יש סוף סוף כוח.

חג פסח שמח

הבלוג שלנו רק נולד והנה כבר מגיע חג הפסח. חג הפסח הוא כידוע חג שמציין את יציאתנו מעבדות לחירות. אך האם לנוסעי התחבורה הציבורית יש את החירות האמיתית לנוע איפה שהם יכולים? כמובן שהתשובה היא לא. למי שאין את היכולת לרכוש לעצמו רכב, איננו יכול לאן לנסוע אלא מוגבל באפשרויות שמציע לו המפעיל הספציפי לאותו המסלול. זהו חיסרון מובנה שקיים אצל כל מי שמשתמש בתחבורה הציבורית בכל העולם. אבל בארץ יש את הניואנסים שמביאים את משתמשי התחבורה הציבורית למצב של עבדות. ראשית, לא ניתן להסתמך כמעט על תחבורה ציבורית בלילות ובסופי שבוע. שנית, ישנם אזורי מגורים שלמים בתוך הערים (אני לא מדבר על יישובים קטנים) שבהם אין פשוט תחבורה ציבורית ראויה לשמה. יותר מזה, יש אזורי בילוי ותעסוקה שכמעט בלתי אפשרי להגיע אליהם ללא מכונית. ושלישית, אם כבר יש תחבורה הרי תנאי הנסיעה בה לא מביישים מכולה להובלת סרדינים. וכדי לזכות בתענוג המפוקפק האנשים צריכים לחכות בתחנות הרבה זמן רק כדי שיהיה צורך להיאבק על המקום. ולא נשכח את הדברים הקטנים אך המעצבנים כמו התנהגות חלק מהנהגים, המצב הפיזי המוזנח של חלק מהאוטובוסים, מבנה תעריפים מעוות ועוד.
אלה בגדול הסיבות שהקמנו את ארגון נוסעי התחבורה הציבורית הזה. אנו מקווים וגם מאחלים לכם, נוסעי התחבורה הציבורית, שבפסח הבא נצא מעבדות התחבורתית לחירות גדולה יותר ולשירות טוב יותר. אנחנו מבחינתנו מבטיחים לעשות את כל אשר ביכולנו לסייע בכך.

חג כשר ושמח!

%d בלוגרים אהבו את זה: