קטגוריה: דו"חות הארגון

תוצאות סקר במלאת חודש להפעלת הקו המקדים (קו 1) בגוש דן

בזמן האחרון הצבעתם לסקר נוסעים במלאת חודש להפעלת קו 1. לאחר עיבוד תוצאות הסקר, שבו השתתפו 261 איש, להלן התוצאות. בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל מי שהשתתף בסקר ותרם למהימנותו.

 

  • שביעות רצון כללית – כשני שליש מהנוסעים מרוצים או מרוצים מאוד מהנסיעה בקו 1 (45% – נתנו ציון 4, 21% – ציון 5). רק 13% אינם מרוצים מהקו. מדובר בנתוני פתיחה טובים הרבה יותר מאלה של "המטרונית" בחיפה או הרכבת הקלה בירושלים. הדבר כנראה נובע מהשיפורים הרבים ביחס למצב הקיים באוטובוסים בגוש דן (ראה ממצאים נוספים להלן) ומכך שהשינוי בשלב זה אינו חד כמו שהיה בירושלים או בחיפה.
  • שביעות רצון גבוהה במיוחד נרשמה במדד מהירות הכניסה לאוטובוס (83%, מתוכם 54% מרוצים מאוד) שרבים גם ציינו בשאלה הפתוחה כיתרון הגדול של הקו לעומת הקווים האחרים. שביעות רצון מופגנת נרשמה גם מכריזה באוטובוס (74% מרוצים או מרוצים מאוד), מסך המראה את שמות התחנות (75%), וניקיון האוטובוס (88%).
  • התדירות הגבוהה של הקו תורמת לשביעות רצון של הנוסעים, במיוחד בימי חול (68% מרוצים או מרוצים מאוד). בשעות השפל לעומת זאת (ערב, שישי ומוצ"ש) נרשמה שביעות רצון בינונית לרוב עם חלוקה שווה פחות או יותר בין המרוצים (36%) ללא מרוצים (34%). ואכן תדירות של 12-15 דקות ביום שישי ו- 20 דקות במוצאי שבת אינה גבוהה מספיק לקו ראשי זה ורצוי לתגברה כבר כיום.
  • נתונים מפתיעים לטובה נרשמו בסעיף הצפיפות כאשר 52% מרוצים או מרוצים מאוד ממידת הצפיפות. ככל הנראה התדירות הגבוהה והעובדה שהקו הושק בחודש אוגוסט שבה הצפיפות באוטובוסים נמוכה מהרגיל באופן מסורתי תרמו לציון הגבוה. מעניין יהיה לראות האם נתונים אלה יישארו גם בסקר המעקב בעוד מספר חודשים (ואכן בספטמבר הגיעו לארגון מספר תלונות על צפיפות קיצונית).
  • באופן כללי הנוסעים מרוצים מנוחות המושבים (59% שביעות רצון) אך פחות מנוחות העמידה באוטובוס (49%). עניין מיעוט המושבים חזר מספר פעמים בתשובות על השאלה הפתוחה בעניין החסרון הבולט של הקו.
  • מהירות הנסיעה – בעניין זה נרשמת שביעות רצון מתונה של הנוסעים (41% שביעות רצון). לשאלה האם זמני הנסיעה התארכו או התקצרו לעומת המצב הקודם, שהוא נתון המפתח להצלחת הקו התשובה הנפוצה הייתה שזמני הנסיעה לא השתנו מהותית (42%), כאשר 31% מהנוסעים ענו כי זמני הנסיעה התקצרו במעט, ככל הנראה עקב העלייה מכל הדלתות והדילוג על הנהג. מתצפיות שערך הארגון בחודש הראשון להפעלה נראה שתוצאות כאלה אכן תואמות את המציאות. יחד עם זאת, אי אכיפה מספקת של נתיבי התחבורה הציבורית, אי פתיחת מקטע סגור של הנת"צ המופרד בפתח תקווה וחניית אוטובוסים של חברת "אפיקים" בתחנות הקצה במכון מור בז'בוטינסקי פינת שנקר בפתח תקווה גורמת להאטת מהירות הנסיעה שהיא קריטית להצלחת הפרויקט.
  • סוגיית התשלום – אף ששאלה זו לא נשאלה בסקר היו לכך התייחסויות רבות לחיוב ולשלילה בשאלות הפתוחות. לחיוב צוינה האפשרות לטעון ולשלם בכרטיס אשראי, שהוא בהחלט חידוש מתבקש. לשלילה צוין הסרבול בתשלום במזומן והעובדה שהמכונות אינן מחזירות עודף.
  • תנאי המתנה בתחנות – מכל המדדים הנתון השלילי ביותר נרשם בסעיף זה, כאשר 52% הביעו שביעות רצון נמוכה מתנאי המתנה בתחנות ורק 21% הפגינו שביעות רצון גבוהה. אכן תנאי ההמתנה בתחנות אינן תואמות את המצופה לתחנה בקו מתקדם. בפרט ישנן בקו תחנות עמוד (בפרט ביפו), תחנות ללא מידע סטטי המתחייב על פי החוק ובמרבית התחנות טרם הותקן שלט אלקטרוני המראה את זמן ההגעה המדויק של האוטובוס (ובאלה שמותקן יש לעיתים תקלות תקשורת). באופן כללי, תחנות ההמתנה לקו המקדים לא שונות מתחנות של קווים "רגילים".
  • מכיוון שהקווים שנוסעים במסלול החופף (כגון קו 51 ו- 42) לא בוטלו בשלב זה נשאלה שאלה בנוגע לבחירת הנוסע במידה וקו 1 והקו הקודם יגיעו יחד לתחנה. בשאלה זו נרשמה העדפה מובהקת לקו 1 עם 56% מהעונים, לעומת 21% שיעדיף להשתמש בקווים הקודמים (השאר ענו שלא משנה להם). הנתון מצביע על רמת אמון התחלתית גבוהה בפרויקט.

לסיכום:  נתוני הסקר הראו כי קו 1 זוכה לקרדיט אצל רבים מציבור הנוסעים. המשתמשים ציינו לטובה במיוחד את מהירות הכניסה לאוטובוס, השילוט והכריזה, ניקיון האוטובוס, נוחות המושבים, התשלום באשראי והתדירות ביום חול. יחד עם זאת, ציון טעון שיפור ניתן למהירות הנסיעה, סוגיית התשלום במזומן, ובמיוחד תנאי ההמתנה בתחנות.

השבחים שהרעיפו הנוסעים על מהירות הכניסה לרכב והאפשרות "לא להתעסק עם הנהג" (ניסוח זה הופיע ברבות מהתגובות לשאלה הפתוחה) מחייב התייחסות. לאור זאת, מומלץ להרחיב את פרקטיקת הכניסה מכל הדלתות לקווים רבים ככל האפשר, ולא רק לקווים מהירים. הדבר מקובל ברבות ממדינות העולם זה שנים רבות, ומפליא שבישראל דבר בסיסי כזה נמצא עדיין בחיתוליו.

מהצד השני, על מנת שהקו יצליח יש לאפשר באופן פעיל נסיעה חלקה של הקו בנתיבי התחבורה הציבורית על ידי סילוק מפגעים כגון רכבים נוסעים וחונים ואוטובוסים שחונים בכמה מהתחנות ללא אישור. כמו כן יש לפתוח בהקדם את חלקו הסגור של נת"צ מופרד בפתח תקווה וכן לטפל בסביבת ההמתנה לאוטובוסים תוך דגש על סככות ההמתנה, מידע סטטי ושלטי מידע אלקטרוניים.

 

סקר נוסעי הקו הקדים

נספח – ממצאים כמותיים (אקסל)

מודעות פרסומת

פרויקט סרדין – דו"ח יולי 2013

בתחילת שנת 2013 השיק ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל את המיזם פרויקט סרדין ששם דגש על תנאי הנסיעה הבעייתיים בתחבורה הציבורית. כחלק מהפרויקט מוציא הארגון על בסיס קבוע דו"חות בקרה אלטרנטיביים לדו"חות חברת "ריבה" העוסקים בתנאי הנסיעה בתחבורה הציבורית, והעושים שימוש בחוכמת המונים. לשם כך יצר הארגון קשר עם מפתח אפליקציית הסלולר איפה-בוס (המופצת חינם למכשירי אייפון ואנדרואיד). במסגרת האפליקציה נבנו שני טפסים: טופס דיווח תנאי נסיעה; וטופס דיווח המתנה בתחנה. הנוסעים בתחבורה הציבורית ממלאים את הטפסים בזמן אמת ובכך יוצרים את התשתית לנתוני הדו"ח שלהלן. הדו"ח הראשון התייחס לנתוני מאי-יוני 2013. דו"ח יולי הינו דו"ח שני שמוציא הארגון בנושא מתוך שאיפה להפוך את הדו"ח לחודשי. לדו"ח זה נוספו שאלות נוספות העוסקות בנושא הכריזה והשילוט באוטובוסים; שילוט מספר הקו ומידע סטטי בתחנות המתנה.

הדו"ח שלהלן מתבסס על סך של 998 דיווחי נוסעים, מתוכם 578 דיווחים במהלך הנסיעה ו- 420 דיווחים בזמן המתנה בתחנה שדווחו בזמן אמת בתאריכים 1/7 – 31/7/2013. באופן יחסי מדובר בעלייה בכמות המקרים המדווחים ביחס לחודשים הקודמים. לאחר עיבוד הנתונים התקבלו הממצאים הבאים:

  • בקרוב ל- 55% מהנסיעות אין מקום ישיבה פנוי באוטובוס, וכשליש מהסיעות מוגדרות כנסיעות צפופות ("סרדין"). מדובר בעלייה בדיווחי צפיפות יחסית לחודש קודם. הצפיפות בולטת במיוחד בשעות אחה"צ והערב.
  • הקווים העמוסים ביותר הם קווי 51, 66, 82 ו- 166 (פ"ת – תל אביב), 61 (רמת גן – תל אביב), 461 (ת"א – מחנה צריפין – לוד) ו- 189 (חולון – א. תעשייה רמת החייל ת"א).
  •  ב- 12.1% מהמקרים הושארו הנוסעים בתחנה, מתוכם ב- 3% מהמקרים האוטובוס לא עצר בתחנה.
  • ב- 17.9% מהמקרים דווחה רמת הניקיון באוטובוס כ"מלוכלך" או "מטונף".
  •  ב- 13.8% מהמקרים דווח כי הנהיגה היא "מהירה מאוד" או "פרועה".
  • ב- 15.4% מהמקרים דווח כי הנהג "לא אדיב" או "גס רוח".
  • רק ב- 54.4% מהמקרים נמצאה כריזה ושילוט תקינים בתוך אוטובוס. כ- 20% מהנסיעות דווחו ללא כריזה ושילוט אלקטרוני כלל.
  • ב- 43.5% מהמקרים אין מקום ישיבה בתחנה, מתוכם ב- 18.2% מהמקרים התחנה הייתה עמוסה בנוסעים..
  • רק ב- 28.3% מהמקרים התחנות מספקות הגנה מלאה מתנאי מזג האוויר. 1 מכל 4 תחנות לא מגינה כלל מפגעי מזג האוויר.
  • ב- 21.7% מהמקרים לא מופיעים חלק מהקווים בשילוט קו, השילוט לא קריא או אין שילוט כלל.
  • רק ב- 14% מהמקרים קיים מידע סטטי מלא בתחנות בהתאם למתחייב בתיקון מס' 98 לפקודת התעבורה (2010). ב- 48.5% מהמקרים לא מופיע כל מידע בתחנות, שוב בסתירה מוחלטת לחוק.

הנתונים הללו מראים כי מצד אחד קיים ביקוש לתחבורה הציבורית, אך מצד שני, המצב עגום למדי. במיוחד מתבטא הדבר בנושא הצפיפות באוטובוסים ומידע סטטי בתחנות. לפיכך אנו קוראים לגופים האמונים על פיתוח ותפעול התחבורה הציבורית לעשות מאמץ משמעותי יותר מנעשה היום לשיפור החוליים המופיעים בדו"ח זה.

לקריאת הדו"ח המלא – לחצו כאן.

"פרויקט סרדין" – דו"ח יוני 2013

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל גאה להגיש את הדו"ח הראשון של "פרויקט סרדין" שהתבסס על הדיווחים ששלחתם דרך אפליקציית "איפה-בוס". הדו"ח התבסס על הדיווחים מאז השקת הקמפיין באמצע מאי עד סוף יוני 2013. על מנת להפיק דו"ח מהימן חודש בחודשו נשמח אם תמשיכו להשקיע 5 דקות ביום על מנת לדווח על תנאי נסיעה בתחבורה הציבורית ותנאי המתנה בתחנות.

תקציר

בתחילת שנת 2013 השיק ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל את המיזם פרויקט סרדין ששם דגש על תנאי הנסיעה הבעייתיים בתחבורה הציבורית. כחלק מהפרויקט מוציא הארגון על בסיס קבוע דו"חות בקרה אלטרנטיביים לדו"חות חברת "ריבה" העוסקים בתנאי הנסיעה בתחבורה הציבורית, והעושים שימוש בחוכמת המונים. לשם כך יצר הארגון קשר עם מפתח אפליקציית הסלולר איפה-בוס (המופצת חינם למכשירי אייפון ואנדרואיד). במסגרת האפליקציה נבנו שני טפסים: טופס דיווח תנאי נסיעה; וטופס דיווח המתנה בתחנה. הנוסעים בתחבורה הציבורית ממלאים את הטפסים בזמן אמת ובכך יוצרים את התשתית לנתוני הדו"ח שלהלן.

הדו"ח שלהלן מתבסס על סך של 1294 דיווחי נוסעים, מתוכם 607 דיווחים במהלך הנסיעה ו- 687 דיווחים בזמן המתנה בתחנה שדווחו בזמן אמת בתאריכים 14/5 – 30/6/2013. טופס דיווח תנאי הנסיעה כלל שאלות בנושא צפיפות באוטובוס, השארת נוסעים בתחנה, ניקיון האוטובוס, אדיבות הנהג ואופי הנהיגה. טופס דיווח המתנה בתחנה כלל שאלות אודות זמינות מקומות ישיבה והגנה מפני תנאי מזג האוויר. לאחר עיבוד הנתונים התקבלו הממצאים הבאים:

  • בקרוב ל- 45% מהנסיעות אין מקום ישיבה פנוי באוטובוס, וכרבע מהסיעות מוגדרות כנסיעות צפופות ("סרדין"). השעות העמוסות ביותר הן שעות השיא אך קיים עומס גדול גם בשעות הערב בהן התדירות יורדת.
  • חברת "דן" הוא המפעיל בעל דיווחי הצפיפות המרובים ביותר עם 35% מהנסיעות שהוגדרו כ"סרדין". לעומת 14.6% נסיעות "אגד" שהוגדרו כך. מבין המפעילים הפרטיים, בולטים לרעה "אגד תעבורה" וחברת "קווים".
  •  הקווים העמוסים ביותר הם קווי 51, 66 ו- 82 (פ"ת – תל אביב), 280 (אלעד – בני ברק), 71 ו- 72 (גילה – רמות בירושלים), 461 (ת"א – מחנה צריפין – לוד) ו- 189 (חולון – א. תעשייה רמת החייל ת"א).
  • ב- 8.4% מהמקרים הושארו הנוסעים בתחנה, מתוכם ב- 3% מהמקרים האוטובוס לא עצר בתחנה.
  •  ב- 18.8% מהמקרים דווחה רמת הניקיון באוטובוס כ"מלוכלך" או "מטונף".
  •  ב- 16.2% מהמקרים דווח כי הנהיגה היא "מהירה מאוד" או "פרועה".
  •  ב- 19.2% מהמקרים דווח כי הנהג "לא אדיב" או "גס רוח".
  •  בקטגוריות רמת הניקיון, אופי הנהיגה ואדיבות הנהג "אגד" קיבלו ציונים גבוהים יותר באופן משמעותי מ"דן" והדבר בולט במיוחד בציון רמת הניקיון.
  • ב- 32.2% מהמקרים אין מקום ישיבה בתחנה, מתוכם ב- 13.1% מהמקרים התחנה הייתה עמוסה בנוסעים. העומס בלט בעיקר בשעות הצהריים וכן בשעות הערב בהן התדירות נמוכה, דבר המרמז על הצורך של הרבה אנשים להמתין זמן רב בתחנה.
  •  רק ב- 52% מהמקרים התחנות מספקות הגנה מלאה מתנאי מזג האוויר. 1 מכל 6 תחנות לא מגינה כלל מפגעי מזג האוויר.

הנתונים הללו מוכיחים כי מצד אחד קיים ביקוש לתחבורה הציבורית, אך מצד שני, ההיצע אינו תואם לביקוש. כמו כן מראים הנתונים שלמרות המאמצים הנעשים בשנים האחרונות לשפר את תנאי השימוש בתחבורה הציבורית, הדרך לשיפור מהותי עוד ארוכה.

לקריאת הדו"ח המלא לחצו על הקישור הבא:

פרויקט סרדין – דו"ח יוני 2013

הצעות אופרטיביות לשיפור התחבורה הציבורית באזור אוניברסיטת בר אילן, בי"ח שיבא ומחנה תל השומר

תקציר הדו"ח

בחלק המערבי של בקעת אונו, שזכה לכינוי "תל השומר", שוכנים שלושה מוסדות על-אזוריים המשרתים אוכלוסייה של עשרות אלפי אנשים: אוניברסיטת בר אילן, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא ומחנה דורי (מחנה תל השומר). התחבורה הציבורית לאזור לא התפתחה כלל בפרופורציות המתאימות להתרחבות האורבנית המקומית וכן לא עונה על הביקושים הרבים, למרות ההתרחבות המשמעותית במספר הנוסעים ובעיקר סטודנטים באוניברסיטת בר אילן.

התחבורה הציבורית משרתת בעיקר את האוכלוסיות שידם לא משגת לקנות רכב: חיילים, סטודנטים לא מבוססים הלומדים לתואר ראשון, קשישים המגיעים לבדיקות בבית החולים, מתגייסים וחיילים המשרתים במחנה או חיילים להם משמש הבסיס כבסיס אם. שאר האוכלוסייה (בעיקר אנשי סגל בית החולים והאוניברסיטה וקציני ונגדי הבסיס) נאלצת בעל כורחה להשתמש ברכבה הפרטי. מצב זה יוצר עומסי תנועה כבדים מאוד בשעות השיא הפוגע בפריון העבודה ובאיכות החיים והסביבה של תושבי האזור.

 בנוסף, עבור מעמד הביניים (כסטודנטים לתארים מתקדמים, עובדים זוטרים של בית החולים, קצינים ונגדים צעירים) פוגע השימוש ברכב הפרטי באיתנות הכלכלית ומהווה נטל נוסף המעלה את יוקר המחייה. שיפור ניכר בתחבורה הציבורית לאזור הינו הכרחי ומהווה חלק מיישום של עקרונות הצדק החברתי.

נייר עמדה זה, שנכתב על ידי ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל בשיתוף וסיוע מקצועי של פעילי תא אוניברסיטת בר אילן של מגמה ירוקה מנתח את המצב הקיים של התחבורה הציבורית באזור תל השומר ומציע הצעות אופרטיביות (לרבות מסגרת לוחות זמנים ותדירות) לשיפור התחבורה הציבורית באזור. חשוב לציין שלמרות שקיימים הבדלים מספר בין התחבורה הציבורית לאזור אוניברסיטת בר אילן ולאזור תל השומר גופא (בית החולים והמחנה הצבאי), מאפייני המערכת ובעיותיה דומים, וכך גם הפיתרון המוצע.

ניתוח המצב הקיים, מראה שהבעיה העיקרית נובעת מתחבורה לקויה ליעדים פרבריים ובינעירוניים. ישנם יעדים, כמערב ראשון לציון, שלמרות התפתחותם האורבנית המואצת באוכלוסייה צעירה, אינם זוכים לקישור ישיר הלכה למעשה. ערים אחרות, כערי השרון ומודיעין זוכות לקישור מוגבל באמצעות קווים הנוסעים בתדירות נמוכה ובשעות השיא בלבד; זאת ללא התחשבות במאפיינים ייחודיים של דפוסי הנסיעה ליעדים אלה (למשל, סטודנטים שמתחילים ללמוד בשעות הצהריים או מבקרים בבית החולים וצריכים לחזור בשעות הצהריים המוקדמות הביתה).

הנגישות הישירה, המוגבלת, יוצרת לחץ על קווים עירוניים מזינים (כ-68 ו-70), כאשר בקטעים מסוימים נוצרים "צווארי בקבוק" של אנשים הנוסעים בקטעים קצרים על מנת לבצע מעבר לקווים בינעירוניים. בנוסף, ישנם קווים עירוניים בעלי מסלול אטרקטיבי, אך בעלי תדירות נמוכה (למשל קווים 56, 69 ו- 168) שמן הראוי לתגבר אותם.

לאחר ניתוח מצב קיים ובהתחשב בדפוסי היוממות של המבקרים במוסדות אלה, גיבשנו רשימת המלצות אופרטיביות. ההמלצות מתבססות ברובן על דוגמאות קווים עירוניים ובינעירוניים מצליחים הפועלים באזור, תוך חתירה לשירות אחיד בכל אזור בעל מאפיינים דומים.

יש לציין, כי לא מדובר בסכום משמעותי להוספת תשומות. השאלה העיקרית תבוא לידי ביטוי בהתמודדות עם שינוי מהלכי חשיבה טיפוסיים בקרב מקבלי ההחלטות.

השינויים קובצו לשלוש דרגות, על פי סדר חשיבותם:

  •  הפעלת קווים חדשים ליעדים להם אין קיום ישיר לאזור תל השומר –קישור ישיר למערב ראשון לציון (אזור בו גרים 100 אלף תושבים) ובקו לראש העין, שיעבור גם בחלקים המזרחיים של פתח תקווה. קווים אלה יפעלו באופן סדיר ובתדירות ראויה (במקרה של קו לראשון לציון מערב חשוב להפעילו בתדירות גבוהה ובכל שעות היום).
  • הרחבת שעות הפעילות ותגבור תדירותם של קווים בינעירוניים הפועלים באופן שאינו סדיר – קווים 505 לרעננה, 564 להוד השרון וכפר סבא, 200 למודיעין ו- 640 לנתניה דרך כפר סבא. בקו 618 (לרמת השרון, הרצליה ונתניה), נוסף על תגבור הקו יש צורך גם בשינוי מסלול הקו כך שמסלולו יהיה קצר ואטרקטיבי יותר. מעבר לכך, יש לתגבר קווי יוממים כגון 620 (ישיר לרמת השרון והרצלייה), 166 לרחובות, ראשל"צ ונס ציונה ו- 58 לשוהם.
  • vהגברת תדירות ושעות פעילות של קווים עירוניים – לקווים 56, 69, 87, ו- 168 מסלול אטרקטיבי אך תדירות בינונית עד נמוכה, ויש צורך לתגבר את תדירות קווים אלו. קו 70 סובל מצפיפות קיצונית ויש לתגבר אותו ולהאריך את שעות פעילותו (כיום הקו מסיים לפני 21:00) עקב חשיבותו האסטרטגית כקו המחבר בין תל השומר, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז תל אביב.
  • יש לתגבר גם את תדירות קו 104 מבי"ח שיבא לתל אביב בשעות הערב, כיוון שתדירות של פעם בשעה אינה אטרקטיבית ואינה אמינה לנוסע. יש להתחיל את שעת פעילות הקו בשעה 05:00 במקום ב-06:00 ולהוסיף נסיעות נוספות בין 5-6. כן יש לתגבר בשעות אלה את התדירות בקווים 45, 55, 65 ו- 104 על מנת שיתנו שירות הולם לעובדי בית החולים המתחילים לעבוד בשעה 7:00.

לקריאת נייר העמדה המלא הכולל ניתוח מפורט של מצב קיים והצעה לשיפור המצב התחבורתי – לחץ כאן

לקריאת הגירסה המקוצרת של נייר העמדה הכוללת את ההצעות האופרטיביות בלבד


דו"ח בנושא אי יעילות קווי המזלג 60 ו-160 והצעה לפתרונה

קו 60 וקו 160 מהווים אחד מקבוצות הקווים המכונות "קווי מזלג". קווים אלה הופעלו במתכונתם הנוכחית כחלק מהמערכת החדשה שהופעלה החל ב-1 ביולי 2011 במסגרת הפעימה השנייה של הארגון מחדש של התחבורה הציבורית בגוש דן. אחד השיקולים החשובים בתכנון צמד (או שלשת) קווים כזה הוא סנכרון הקווים לסירוגין ככל שניתן כדי ליצור מערכת אמינה, טובה ויעילה אשר ממזערת בצורה אופטימלית את זמן ההמתנה בתחנות. דו"ח זה, שבוצע על ידי אנשי ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל – תחבורה בדרך שלנו, בדק את הסנכרון של הקווים הללו ושם דגש על שעות השפל (שעות הערב והלילה בימי חול, שישי טרם כניסת השבת, ומוצאי שבת) בהן התדירות של התחבורה הציבורית נמוכה ואז זמני ההמתנה לאוטובוסים מתארכים. הבדיקה נעשתה הן על ידי השוואת לוחות הזמנים והן בשטח.

ממצאי המחקר מראים כי המצב אינו משביע רצון. הסנכרון בימי חול גרוע בשני כיווני הנסיעה (גם מתחנת המוצא המשותפת!), כאשר אחרי השעה 20:30 בערב שני הקווים יוצאים יחד מהתחנה המרכזית של תל אביב ולאחר מכן יש המתנה של 30 דקות שאחריהם 2 הקווים יוצאים ביחד שוב (במקום להוציאם לסירוגין כל 15 דקות). המצב בכיוון הנסיעה למערב איננו טוב פרט לימי שישי והקווים מגיעים לנקודה המשותפת בהפרשים לא שווים של 7 ו- 23 דקות ולעיתים קרובות גם יחד. ההמלצה העיקרית שלנו היא לתאם את לוחות הזמנים כדי להבטיח זמן המתנה שווה ככל האפשר בכיוון מזרח בימי חול, ובכיוון המערב בימי חול ומוצ"ש. יש להדגיש שכל השינויים הללו אינם כרוכים בתוספת נסיעות כלשהי ומטרתם לייעל את המערכת הקיימת. הצעה מפורטת כיצד ניתן לעשות כן נמצאת בדו"ח המפורט.

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, "תחבורה בדרך שלנו" (ע"ר) הגיש את הדו"ח לגורמים הרלוונטיים לפני כחודש, ואנו שמחים לבשר כי החל מחודש בפברואר, בוצעו שינוי בלו"ז הקווים, המהווה שיפור משמעותי (אם כי לא אופטימאלי) בכל נושא סנכרון זמני הקווים הן בכיוון מזרח והן בכיוון מערב בימי חול לשני הכיוונים. לעומת זאת, במוצאי שבת, בכיוון מערב – לא בוצע שינוי, והמצב נשאר כפי שהוא היום. השינוי לא בוצע בצורה אופטימאלית, מסיבות תפעוליות (הדבר מצריך כמובן עוד תשומות בכל קו כדי לאפשר את מרווח הזמן המתומרן בין נסיעת הלוך לחזור). אנו מברכים על השינוי הקיים, ומקווים כי "דן" תמשיך לפעול בכיוון זה. ארגוננו ימשיך ויעקוב אחרי תדירויות קווי המזלג וקווים נוספים כדי לשפר את השירות לנוסע.

לקריאת הדו"ח המפורט

לצפייה בדו"ח המעקב

%d בלוגרים אהבו את זה: