קטגוריה: מחדלי תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית ביום העצמאות 2012 – חלק א': חברת "קווים"

בשנה שעברה התייחסנו למצבה העגום של התחבורה הציבורית ביום העצמאות, שהוא החג היחיד שבו התחבורה הציבורית אינה מוגבלת על ידי  ה"סטטוס קוו" המפורסם. ראינו, שלמרות זאת, חברות התחבורה הציבורית נוהגות "להקטין ראש" ולצמצם כמה שניתן את תדירותה של התחבורה הציבורית ביום העצמאות, בדגש על היום עצמו.  השנה, החלטנו בצורה מעמיקה יותר לבדוק מה השתנה (אם בכלל) ולכן החלטנו לפצל את הסקירה למספר חלקים: בכל חלק נתייחס למפעיל אחר. בדרך נראה היכן תתכן גישה סבירה לתחבורה ציבורית ומי שכמעט ולא ירגיש את ההבדל בין שבת ליום העצמאות. בהחלט יש כאלה ולא מעט. נתייחס לאשכול המרכז של חברת "קווים" (פתח תקווה ובקעת אונו). החברה פרסמה את לוחות הזמנים שלה ביום הזיכרון ויום העצמאות באתר וזוהי ההזדמנות לראות האם טרחה החברה לשפר את השירות ביחס לשנה שעברה או לא. התשובה היא שאין שינוי ניכר. החברה אולי לא מספקת את השירות הגרוע ביותר ביום הזה (את הכתר המפוקפק לקחה בשנה שעברה "אגד") ואף מתגברת קווים במספר מקומות נחוצים, אך במקרים רבים, ובמיוחד ביום העצמאות עצמו גישת צמצום העלויות ו"ראש קטן" המאפיינת את החברה במוצאי שבתות פועלת ביתר שאת ביום העצמאות ונראה אף שהשירות מצומצם יותר מהשירות הגרוע הניתן במוצאי שבתות על ידי החברה.

ראש העין : אם אין לכם רכב – עדיף שתישארו בבית

ראש העין נחשבת מזה שנים אחת הערים בעלות התחבורה הציבורית הגרועה ביותר באזור המרכז (אם לא הגרועה שבהן) וזאת למרות שבעיר יש 40 אלף תושבים והיא גדלה כל הזמן. ביום העצמאות נחשף המצב התחבורתי של העיר במלוא חרפתו.  ביום העצמאות לא יפעלו האוטבוסים הישירים לתל אביב. מי שירצה להגיע לרכבת, שתפעל במתכונת מצומצמת, יצטרך לקחת רכב מכיוון שהקווים המזינים (קווים 1 ו- 2) לא יפעלו. גם הקישור לעיר הלווין היחידה שיש לה תחבוה ציבורית סדירה (אם כי רחוקה מלהיות סבירה תהיה בעיה). הדבר בולט במיוחד בכל הקשור לשכונות החדשות (נווה אפק, גבעת הסלעים, גבעת טל ועוד). אם תושב של השכונות החדשות רוצה במקרה להגיע לבמת הבידור של פתח תקווה בפארק הגדול, הוא לא יוכל לעשות זאת באופן ישיר מכיוון שקו 27 נחשב משום מה לסוג של קו יוממים ומסיים בערב יום העצמאות כבר בשעה 16:00. אז מה יצטרך אותו הבליין לעשות? לקחת קו 17 שיפעל בתדירות לא מספיקה של פעם ב- 30 דקות, לנסוע איתו עד התחנה המרכזית בפתח תקווה ואז להחליף לקו 51 העמוס גם ככה בבליינים של פתח תקווה. כך גם בחזרה כאשר האוטובוס האחרון של קו 17 יוצא בחצות, כך שכדי לחזור בשלום הביתה בלי טרמפים, יצטרך תושב ראש העין לעזוב לפני סיום המופע, או לחלופין לחכות לקו לילה 566 שהנסיעה הראשונה שתגיע לאזור הקניון הגדול בסביבות 2:00. קו הלילה הזה הוא למרבה האירוניה, האפשרות היחידה להגיע לראש העין מתל אביב בצורה ישירה. אלא שגם כאן גישת "ראש קטן" עבדה שעות נוספות ובמקום לתגבר את הקו ביום העצמאות, לקו נשארו שלושת הנסיעות הקבועות שלו ב- 1:15, 2:15 ו- 3:15. באשר לחג עצמו, תושבי השכונות חחדשות שאינם רוצים להגיע ברכב יסתפקו בקו 17 שיפעל בתדירות של פעם ב- 60 דקות. לזה אי אפשר לקרוא תחבורה ראויה ושום תירוץ של  "חוסר ביקוש" לא יעזור.

מצבם של תושבי השכונות הוותיקות טוב במעט אך עדיין אינו משביע רצון. קו 7 מוביל ישירות לפארק הגדול ויפעל ביום האירוע עד 0:30 שהיא שעה הולמת. עם זאת תדירות הקו תישאר להיות נמוכה: פעם בחצי שעה וספק אם אוטובוס אחד פעם בחצי שעה יוכל להכיל את כל הבליינים. התקווה היא שחברת "קווים" תעמיד תגבור ממקום האירוע מעבר ללוח הזמנים הרצוי. ביום העצמאות עצמו מצבן של השכונות הוותיקות דומה לזה של החדשות: קו 7 יפעל פעם בשעה החל מ- 7:45 בבוקר.

תושבי כפר קאסם ייזכרו בתקופה שלא היו להם אוטובוסים מכיוון שהחל מיום ד' בצהריים ועד יום ו' בבוקר לא יפעל קו 5.

פתח תקווה – תגבורים בערב חג ותחבורה דלילה בחג עצמו

המצב של תושבי פתח תקווה משתנה בהתאם למיקומם. ביום האירוע תתגבר חברת "קווים" את קו 62 שיפעל עד 0:30 בתדירות גבוהה יחסית של 20 דקות (בדרך כלל שעת סיום הפעילות היא בסביבות 22:00). גם קו 16 לשכונות יוספטל וקרית אלון יפעל עד 0:30 אך בתדירות רגילה של 30 דקות. עם זאת, שני הקווים יוצאים ממסוף שניידר, כ- 800 מטר הליכה ממקום האירוע (ובצפיפות שתיווצר מדובר בהליכה שיכולה לקחת רבע שעה ויותר) והיה עדיף אם "קווים" היו מגדילים ראש ומוציאים את נסיעות הערב ממקום האירוע באופן חד פעמי. גם קו 7 שמשמש חלק מתושבי פתח תקווה (בעיקר אזור כפר אברהם) יפעל עד 0:30 בתדירות של פעם ב- 30 דקות. גם קווים 22 לכפר גנים ובית רבקה וקו 98 לעין גנים ועמישב יפעלו עד 0:30 ובתדירות גבוהה יותר. הקווים 23 ו- 25 לבית רבקה ו- 99 להדר גנים יפעלו עד חצות ובתדירות גבוהה יותר וישרתו את הבליינים במרכז העיר. קו 53 יסע לשכונת הדר המושבות פעם בחצי שעה ויפעל עד חצות. למי שירצה להגיע לפתח תקווה מקרית אונו ואור יהודה, קו 76 יפעל פעם בשעה.

בחג עצמו המצב צפוי להיות עגום בדומה למה שקורה במוצאי שבת ואף גרוע מזה. כך קווים 22, 23 ו- 98 שפועלים במוצאי שבת לא יפעלו כלל. קווים 16, 25 ו- 99 יפעלו פעם בחצי שעה, קווים 7, 17, 53 ו- 76 יפעלו פעם בשעה. קווים כמו 62, 78, 183 ורבים אחרים לא יפעו כלל. מהחריגים לכיוון השני אפשר להצביע על קו 87 שלא פועל בדרך כלל במוצאי שבת אך יפעל בחג בתדירות של פעם בשעתיים בין 9:00 ל- 17:00.  חשוב לציין לטובה את שעת תחילת הפעילות של התחבורה הציבורית בבוקר יום העצמאות שהיא מוקדמת יחסית למפעילים אחרים כאשר מרבית הקווים יתחילו פעילותם בין 7:00 ל- 8:00.

יישובי בקעת אונו – מגדילים ראש אך לא יותר מדי

בקווי בקעת אונו צפוי לקרות דבר דומה לפתח תקווה וגם כאן יש להבדיל בין ערב החג ליום החג עצמו.  בערב החג חשוב לציין את תגבור קו 55 שמגיע לקרית אונו וגני תקווה וישמש גם את המבלים בבמת הבידור בשכונת כורזין בגבעתיים. הקו יפעל בתדירות גבוהה מהרגיל עד השעה 1:00 מכיוון מסוף רדינג וחצות מקרית אונו. בנוסף הקו יפעל בבוקר יום העצמאות החל מ- 5:30 מכיוון רדינג על מנת לפזר את המבלים עד מאוחר לביתם. לעומתם קו 56 יפעל בתדירות ושעות הפעילות הרגילות, כלומר פעם בשעה ועד חצות ורבע, כך שתושבי יהוד או מי שרוצה לבלות באזור אבן גבירול יצטרכו להצטופף. עם זאת, קו 56 יתחיל את פעילותו מכיוון רדינג ב- 5:45 וגם הוא יסייע בפיזור המבלים. קווים 37 ו- 68 יפעלו במתכונת דומה לימי חול. שאר הקווים יסיימו מוקדם.

ביום חג עצמו מתכונת הפעילות תהיה דומה לזו במוצאי שבת. קווים 37, 55 ו- 68 יפעלו פעם בחצי שעה וקו 56 יפעל פעם בשעה. גם הקווים האלה יתחילו את פעילותם בין 7:00 ל- 8:00 (למעט 55 ו- 56 שיצאו מרדינג בשעות שבין 5:30 ל- 6:00). שאר הקווים לא יפעלו.

למי שרוצה להגיע בקו לילה, "קווים" מציעה פיתרון לא אופטימלי: קו 555 שמקיף את כל הערים של בקעת אונו ויפעל פעם בחצי שעה בין 1:00 ל- 3:30. תדירות זו אינה מספקת לאור הביקושים בחג ומן הראוי היה לתגבר את הקו.

ראוי לציין את היעדרו של לוח הזמנים של קו 69 לגבעת שמואל. היעדרו של הלו"ז לערב החג מעלה סברה שמדובר בטעות והקו פשוט לא הוזן למערכת. מניסיון עם קווים מסוג זה הקו אמור לפעול בתדירות של פעם בשעה גם בחג עצמו, ואנו מקווים שאי הופעתו של הקו בלו"ז אין פירושה שגבעת שמואל נותקה מתחבורה ציבורית.

לסיכום

הנקודות החיוביות: הארכת שעות פעילות בקווים המשרתים בליינים בערב החג ותגבור חלק מהקווים, שעת תחילת פעילות מוקדמת בבוקר החג.

הנקודות השליליות: קווים רבים, גם כאלה שפועלים במוצאי שבת,  לא יפעלו. תדירות נמוכה מאוד, בעיקר בחג עצמו, ניתוק כמעט טוטאלי של ראש העין מהתחבורה הציבורית, תדירות לא מספקת של חלק מקווי המבלים, ובמיוחד קווי הלילה.

בפוסט הבא נתייחס לפעילות קווי "דן" ביום העצמאות.

בית המשפט דרס את הנוסע

פסק הדין המקל שנתן השופט נחשון לחברת קווים מערער את מעמדם של נוסעי התחבורה הציבורית * המסר לנוסעים: מוטב לנהל הליכים באופן מהיר ויעיל בבתי משפט לתביעות קטנות

מסר קשה מעביר בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה לנוסעי התחבורה הציבורית בישראל. אם בכל יום רומסים חברות התחבורה הציבורית ומשרד התחבורה את זכויותיכם – הרי שעכשיו יש לכך הכשר גם מבית משפט בישראל, שברגל גסה דורס את מעמדו של הנוסע.

בפסק דין מקומם שכתב (יום ג', 31.1.12) השופט שלמה (אטינגרנחשון, הוא פסק לנוסע שהאוטובוס פעמיים לא עצר לו בתחנה רק 200-100 שקלים. מדובר בסכום פיצוי זעום לנוסע שכל "חטאו" היה שלא נעמד באמצע הכביש ונופף בשתי ידיו לנהג, או כלשון השופט – החזיק שלט שעליו נכתב "אני כאן".

השופט נחשון, שמן הסתם מגיע לעבודתו ברכב פרטי ולא באוטובוס, אינו יושב בתוך עמו ואינו מודע למצוקות משתמשי התחבורה הציבורית, לטלטלות ולייסורים אותם הם עוברים יום-יום בדרכם לעבודה, לקניות ולכל מקום אליו הם נדרשים להגיע. מדובר בקהל לקוחות שבוי, שאין עבורו חלופה אחרת מלבד התחבורה הציבורית.

אין פריווילגיה לפספוסים

לנהג רכב תחבורה ציבורית אין את הפריווילגיה לפספס תחנה. העלאת נוסעים והורדתם בתחנות היא אל"ף-בי"ת של תחבורה ציבורית. לנהג לא צריכה לעמוד טענה כאילו לא הבחין בנוסע, כאילו הוסחה דעתו במהלך הנהיגה, כאילו שכח שיש לו שם תחנה וכו'. הוא אינו נהג משאית שמבצע פריקה וטעינה, ועליו להתייחס לנוסעים בכל תחנה ולבחון בשבע עיניים אם יש שם נוסע שמחכה לו.

בתחנה נשואת העניין, כמו תחנות רבות ברחבי הארץ, יש אומנם מיעוט של נוסעים. גם אם הסיכוי שנוסע יבקש לעלות דווקא שם אפסי, מחובתו של נהג להשגיח כי לא יאבד רגע זה. הנהג כמוהו כזקיף השומר על הצאר. מעשה מספר כי כאשר עבר הצאר על גשר ליד נהר, ראה הזקיף אישה טובעת. מיד פשט בגדיו וקפץ אל המים להצילה. גורלו של הזקיף נחרץ, ולאחר משפט צבאי הודח ממשרתו, משום שזהו תפקידו. נהג תחבורה ציבורית, תפקידו להיות "שומר הראש" של הנוסע ולאסוף אותו בתחנה, כי זהו כל יעודו. נוסע אינו צריך לעמוד בתחנה או על שפת הכביש וגם לא להחזיק שלט כדי שנהג יבחין בו. לא אחת ניתן לראות בתחנות האוטובוסים זקנים ונכים שאינם יכולים לסמוך על תשומת לבו של הנהג ונעמדים כדי לסמן לו שיעצור, שעה שיכלו לשבת כמו בני אדם בתחנה ולהמתין שיעצור.

מטרטרים את הנוסע הנפגע

את הנוסע שמתלונן יש להוקיר ולהעריך, ולו רק על דרך הייסורים שעבר תרתי משמע. לא רבים יודעים, אבל בתי משפט לתעבורה אינם מרבים לעסוק בתיקים של פגיעה בנוסעי תחבורה ציבורית. על-פי נתוני משרד התחבורה, על כל עשרה נפגעי תחבורה ציבורית מתלוננים רק שלושה. רק אחד מהם מגיע למסור עדות במשרד התחבורה, וגם אז – כלל לא בטוח שזו תגיע לבית המשפט. הנתונים מתייחסים רק למי שנפגעים קשות, משום שמדי יום ישנם אלפי מקרים "קלים" בהם נתקלים הנוסעים, שכלל אינם מגיעים לכדי תלונה.

הנוסע אינו שוטר. הוא אינו מסתובב עם פנקס לתעד כל חריגה. תוך כדי תנועה הוא אינו רושם, ורק כאשר הוא מתיישב ליד מחשב, הוא גם מנסח תלונה. ברוב הפעמים הכתובת היא החברה שביצעה את העבירה. את התלונה הוא שולח באמצעות אתר החברה, שלא פעם מערים עליו קשיים טכנולוגיים ומגביל אותו במילים. מרגע שלחץ "שלח" הוא אינו יכול יותר לראות את לשון התלונה. כעבור שבוע-שבועיים מגיעה גם התשובה. ברוב הפעמים תהיה התשובה: "הנהג לא אותר, הנהג טוען אחרת וכו' – במילים אחרות: הלקוח תמיד אשם.

לאחר כמה פעמים בהם נוכח כי בחברה אין כתובת, וכי הוא עומד מול שוקת שבורה. פונה הנוסע הנפגע בצר לו למשרד התחבורה. הוא נקרא להתייצב מול חוקר, במועד שנקבע לו – על חשבון שעות העבודה שלו. את העדות יכול למסור הנוסע רק באחת מארבע הערים הגדולות – ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. את הדרך לשם יעשה באוטובוס בנסיעה שעשויה לארוך שעה, שעתיים ויותר. איש לא ישלם לו את החזר הנסיעה…

חקירת שתי וערב ללא החזרים

עם הגיעו, יפתח החוקר בסדרה של שאלות ויחקור אותו חקירת שתי וערב מפרכת, שעשויה להימשך חצי שעה ויותר, כאשר כבר בתחילתה יצהיר על נכונותו לבוא ולהעיד בבית משפט. למה בית משפט? כי משרד התחבורה לא שש לנהל הליך מנהלי ופונה להליך משפטי, שעל הדרך מכניס לקופת המדינה עשרות אלפי שקלים בכל תיק. והנוסע? הוא יכול מעכשיו להמתין שיקראו לו להעיד.

כאשר הוא מגיע סוף-סוף לבית משפט, שופכת החברה הנתבעת קיתונות של שופכין על פניו. עושים לו דמוניזציה, קוראים לו מתלונן סדרתי משל היה מדובר ברוצח סדרתי ולא בנפגע סדרתי, משל היה הוא האשם בסיטואציה שנוצרה.

לנוסע אין אוזן קשבת בביהמ"ש לתעבורה

ההליך הסיזיפי הזה נמשך כשלוש שנים (!!), שבמהלכן סופג המתלונן הבעות פנים חמוצות מצד נהגים שאמורים לשרת אותו באדיבות.

בזמן הזה, יכול היה הנוסע לפנות לבית משפט לתביעות קטנות, לגמור עם העסק בכמה חודשים ולקבל פיצוי כפול, משולש ומרובע. הפיצוי הזעום שקבע השופט נחשון לנוסע שגילה אזרחות טובה ופנה באמצעות הצינורות המקובלים, תוך שהוא עובר דרך חתחתים, הוא לעג לרש. יש בו מסר לכל נפגעי התחבורה הציבורית באשר הם על כך שחבל על המאמץ. בכל הכבוד לזמנו היקר של בית המשפט, שעמוס וגדוש בתיקים, זמנו של הנוסע בתחבורה הציבורית חשוב לא פחות. כאשר הערך אותו משווה בית המשפט למעמדו של הנוסע פחות, ומתייחס אליו כאל סרח עודף במשוואה שבין המדינה לחברות התחבורה הציבורית, אין פלא שהפרשנות אותה לומדות שאר חברות התחבורה הציבורית מפסק הדין המקל היא שניתן להמשיך ולדרוס את הנוסע. רק שעכשיו זה כשר, אבל מסריח. לא יותר.

המאמר פורסם לראשונה באתר News1

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-68424-00.html

איך הורגים קו אוטובוס: הדוגמא של קו 11 בת"א וקו 8 בגבעת שמואל

מבט על לוח הזמנים של קווי גוש דן לחודש פברואר נושא בעיקר בשורות רעות. למעט הבשורה הטובה של סנכרון טוב יותר של קווי המזלג של 60 ו- 160 שנעשתה רק לאחר דו"ח שפרסמנו ישנם מספר קיצוצים כואבים בלוחות הזמנים. נתמקד בשני קיצוצי לו"ז מקוממים במיוחד שמשמעותם "הריגת" קו הלכה למעשה.

1. קו 11 – קו זה היה אחד משני הקווים עוקפי מע"ר (מרכז עסקים ראשי) החדשים שתוכננו במסגרת הרפורמה. הקו שחיבר מקומות שמעולם לא חוברו על ידי קו ישיר כגון יפו ודרום מזרח תל אביב והפך לקו השני שנכנס לתוך מתחם הבורסה עצמו (אחרי 58 שהופעל בפעימה הראשונה) נוסע רק על הצירים הראשיים והיווה למעשה קו טבעתי שמטרתו ליישם הלכה למעשה את עיקרון תחבורת המעברים. התדירות הראשונה של הקו הייתה 20 דקות במשך מרבית שעות היום ושעות הפעילות בין 6:00 ל- 22:00. סך הנסיעות בחודש יולי היה 47 נסיעות לכל כיוון. אך הקו לא ממש תפס בימיו הראשונים ו"דן" שלא אהבו את ה"ילד" החדש שכפו עליו נתיבי איילון, החלו בקיצוץ מספר הנסיעות ברגע שיכלו. כבר ב- 1 באוגוסט צומצמו שעות הפעילות של הקו לעד 20:00 כאשר כמות הנסיעות היומיות יורדת ל- 42. עבר עוד חודש ותדירות הקו ירדה מפעם ב- 20 דקות לפעם ב- 30 דקות כשכמות הנסיעות היומיות יורדת ל- 28-29 לכיוון. הורדת תדירות זו חרצה למעשה את גורל הקו. עם זאת, כמות הנוסעים בקו החלה לעלות לאט לאט והחלו להופיע נוסעים קבועים שהבינו את תועלות הקו. אלא שדווקא עכשיו החליטו "דן" להוריד את התדירות שוב ל- 40-45 דקות ולסך של 21 נסיעות יומיות בלבד. במילים אחרות, תוך 7 חודשים מהפעימה השנייה כמות הנסיעות בקו ירדה לחצי! במצב הנוכחי הקו הופך למעשה לחסר תכלית מכיוון שבתדירות כה נמוכה, ועוד בהתחשב בכך שמסלול הקו אינו חופף כמעט לשום קו אחר, כמות הנוסעים בקו צפויה לרדת עוד יותר עד לסכנת סגירה "עקב חוסר נוסעים" (שנוצר כאמור בגלל הורדת התדירות).

מקרה זה מדגיש את תוצאות של "ייבוש" מכוון של הקו. ככל הנראה מכיוון שב"דן" לא ראתה שום פוטנציאל בקו ולכן לא דאגה לקדם ולטפח אותו. שום פרסום מיוחד אודות יתרונות הקו לא הופיע באוטובוסים או באתר והתוצאות בהתאם: הקו גוסס לאיטו. הדרך היחידה להצלת הקו היא להחזיר לו את התדירות של 20 דקות אך במקום להפעילו באוטובוסים רגילים, אפשר להפעילו במידיבוסים שיאפשרו התאמת הקיבולת לכמות הנוסעים ובמקביל להתחיל פרסום הקו באמצעות אוטובוסים ובאנרים באתר של "דן".

2. קו 8 גבעת שמואל – דבר דומה קרה גם במקרה הזה. כאן מדובר בקו בהפעלת "קווים" שהחל לפעול בחודש ספטמבר לאחר תכנון בו היו מעורבים אנשים בתוך עיריית גבעת שמואל. מדובר למעשה ב"שאטל" (מיניבוס) שהסתובב בגבעת שמואל, גם במקומות בהם קווים אחרים לא נסעו. מטרתו המוצהרת של הקו הייתה להוציא את הנוסעים לצירים הראשיים שם יוכלו להחליף לאוטובוס שיוביל אותם לאזורי תעסוקה ומסחר. מדובר למעשה ביישום תחבורת מעברים. התדירות ההתחלתית של הקו הייתה 15 דקות בשעות הבוקר (במסלול מקוצר) ו- 20 דקות בשאר שעות היום. מאוחר יותר הפכה התדירות של הקו ל- 20 דקות בכל שעות היום. אלא שהחל מ- 1 בפברואר תדירות הקו יורדת לפעם ב- 30 דקות. התדירות המופחתת תאפשר לחברת "קווים" להפעיל את הקו במיניבוס אחד במקום שניים. התירוץ הקבוע של "מיעוט נוסעים" אינו תופס כאן אפילו יותר מאשר במקרה של קו 11 מכיוון שמדובר בקו עם מסלול קצר מאוד שכל תפקידו הוא להיות שרשרת מזינה בתוך מערכת קווים מודרנית. ככזה, לתדירות שבה ייסע הקו יש משנה תוקף. הורדת התדירות לפעם ב- 30 דקות הופכת את הקו ללא אפקטיבי במיוחד ותוריד עוד יותר את כמות הנוסעים בקו. גם כאן לא נעשה מספיק פרסום ומבצעי החדרת המודעות לקהל הנוסעים שלרוב אינו "קהל שבוי" ולכן נדרש מאמץ גדול יותר להביא את האנשים לקו. אבל גם במקרה הזה כנראה מדובר ב"סרח עודף" עבור מפעיל התחבורה הציבורית שעדיף ולא היה קיים. לכן גם כאן הייתה "הקטנת ראש" שמובילה להחמצה גדולה.

בשני המקרים מדובר בדוגמאות לכישלון המהדהד של ניסיון כלשהו ל"תחבורת המעברים". הכישלון נובע בראש ובראשונה מחוסר הסבלנות של הנוגעים לדבר שלא מבינים כי שינוי הרגלי נסיעה של נוסעי תחבורה ציבורית הוא תהליך הדרגתי שלוקח חודשים ארוכים. "תחבורת המעברים" גם רגישה מאוד לתדירות וברגע שמורידים תדירות של אחת השרשראות, היעילות של כל המערכת פוחתת. הכישלון בולט במיוחד בקווים המזינים כאשר בנוסף לקווים המדוברים גם הקווים 13 ו- 14 נוסעים ריקים למעשה בחלק משעות היום, קו 22 לא אטרקטיבי עבור תושבי השכונות הקשישים ורק קו 33 זוכה להצלחה בזכות מסלול מוצלח (וגם הוא יכול להצליח יותר אם יגדילו לו את התדירות ויפרסמו אותו). גם הקווים המתכננים מקבוצת 39 (ובמיוחד 39 ו- 139) וקו 60 החדש זוכים להצלחה מועטה יחסית (אם כי כמות הנוסעים עולה באיטיות) וקו 289 היה כנראה סובל מאותו הגורל כמו קו 11 אילולא ההחלטה המבריקה להכניס אותו לאוניברסיטת תל אביב. והסיבה היא הסברה ופרסום שכרגיל מאז הרפורמה לוקה בחסר. אין זה אומר שהסברה היא מילת קסם שיכולה לעשות את ההבדל, אבל לשפר את המצב באופן ניכר היא יכולה כמו גם תכנון טוב יותר ובעיקר סבלנות. היעדר הגורמים הללו הופכים את הרפורמה לפספוס כאשר ההזדמנות הבאה לשינוי מהותי תהיה כנראה רק עם פיתוח מערכת הסעת ההמונים. ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל יפעל בכל מקרה להחזרת המצב לקדמותו כמה שיותר מהר.

*****

ועוד דבר מעצבן אך לא מפתיע. החל מ- 1 בפברואר שני קווים של חברת "קווים": 237 (מיהוד לגבעת כח, טירת יהודה וברקת) ו- 3 ראש העין (משכונות ראש העין לפארק תעשיה אפק) הופכים להיות סיבוביים, כלומר בעלות תחנת מוצא אחת. המהלך אולי מיטיב תפעולית עם חברת "קווים" אך לא מיטיב עם קהל הלקוחות שצריכים לנחש מתי הקו יגיע. במקרה הזה מדובר בקווים קצרים יחסית במסלולים לא פקוקים כך שלפחות הנוסעים הקבועים יוכלו לתזמן את זמן הנסיעה. אך הדבר לא יכול להסביר מדוע קווים ארוכים אחרים כמו קו 23 של "דן" ובמיוחד קו 90 מאז שעבר ל"מטרופולין" הם בעלי נקודת מוצא אחת. אם הסיבה היא חוסר במסוף יש לקבוע תחנת ויסות באמצע המסלול בה הקו יעצר ויחכה לזמן הנסיעה חזרה כדי לפתור את הבעיה. גם כאן מה שקורה הוא לא קידום תחבורה ציבורית אלא השגתה לאחור וחבל.

דו"ח בנושא אי יעילות קווי המזלג 60 ו-160 והצעה לפתרונה

קו 60 וקו 160 מהווים אחד מקבוצות הקווים המכונות "קווי מזלג". קווים אלה הופעלו במתכונתם הנוכחית כחלק מהמערכת החדשה שהופעלה החל ב-1 ביולי 2011 במסגרת הפעימה השנייה של הארגון מחדש של התחבורה הציבורית בגוש דן. אחד השיקולים החשובים בתכנון צמד (או שלשת) קווים כזה הוא סנכרון הקווים לסירוגין ככל שניתן כדי ליצור מערכת אמינה, טובה ויעילה אשר ממזערת בצורה אופטימלית את זמן ההמתנה בתחנות. דו"ח זה, שבוצע על ידי אנשי ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל – תחבורה בדרך שלנו, בדק את הסנכרון של הקווים הללו ושם דגש על שעות השפל (שעות הערב והלילה בימי חול, שישי טרם כניסת השבת, ומוצאי שבת) בהן התדירות של התחבורה הציבורית נמוכה ואז זמני ההמתנה לאוטובוסים מתארכים. הבדיקה נעשתה הן על ידי השוואת לוחות הזמנים והן בשטח.

ממצאי המחקר מראים כי המצב אינו משביע רצון. הסנכרון בימי חול גרוע בשני כיווני הנסיעה (גם מתחנת המוצא המשותפת!), כאשר אחרי השעה 20:30 בערב שני הקווים יוצאים יחד מהתחנה המרכזית של תל אביב ולאחר מכן יש המתנה של 30 דקות שאחריהם 2 הקווים יוצאים ביחד שוב (במקום להוציאם לסירוגין כל 15 דקות). המצב בכיוון הנסיעה למערב איננו טוב פרט לימי שישי והקווים מגיעים לנקודה המשותפת בהפרשים לא שווים של 7 ו- 23 דקות ולעיתים קרובות גם יחד. ההמלצה העיקרית שלנו היא לתאם את לוחות הזמנים כדי להבטיח זמן המתנה שווה ככל האפשר בכיוון מזרח בימי חול, ובכיוון המערב בימי חול ומוצ"ש. יש להדגיש שכל השינויים הללו אינם כרוכים בתוספת נסיעות כלשהי ומטרתם לייעל את המערכת הקיימת. הצעה מפורטת כיצד ניתן לעשות כן נמצאת בדו"ח המפורט.

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, "תחבורה בדרך שלנו" (ע"ר) הגיש את הדו"ח לגורמים הרלוונטיים לפני כחודש, ואנו שמחים לבשר כי החל מחודש בפברואר, בוצעו שינוי בלו"ז הקווים, המהווה שיפור משמעותי (אם כי לא אופטימאלי) בכל נושא סנכרון זמני הקווים הן בכיוון מזרח והן בכיוון מערב בימי חול לשני הכיוונים. לעומת זאת, במוצאי שבת, בכיוון מערב – לא בוצע שינוי, והמצב נשאר כפי שהוא היום. השינוי לא בוצע בצורה אופטימאלית, מסיבות תפעוליות (הדבר מצריך כמובן עוד תשומות בכל קו כדי לאפשר את מרווח הזמן המתומרן בין נסיעת הלוך לחזור). אנו מברכים על השינוי הקיים, ומקווים כי "דן" תמשיך לפעול בכיוון זה. ארגוננו ימשיך ויעקוב אחרי תדירויות קווי המזלג וקווים נוספים כדי לשפר את השירות לנוסע.

לקריאת הדו"ח המפורט

לצפייה בדו"ח המעקב

ב"דן" הבטיחו לתגבר את קו 189 כל בוקר – צילמנו לפנינו…

כפי שאמרנו בפוסט הקודם שעסק בהפגנה שארגנו נגד העומס בקו 189, במהלך ההפגנה אחד מאנשי "דן" עמד והבטיח שמהשבוע קו 189 יתוגבר כל בוקר עד 9:30 לכיוון עתידים. היום בעידן "יוטיוב" הבטחות כאלה לא נשארות באוויר אלא מצולמות בקלות. אמרנו "יוטיוב", קבלו סרטון קצר מתוך דברי אותו איש ב"דן".

רשמנו לפנינו ואנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הנעשה בעניין הזה. בינתיים אפשר להגיד חד-משמעית המצב משתפר!. מספר אוטובוסים יוצאים מרכבת האוניברסיטה לעתידים וסדרן מכווין את הנוסעים שמגיעים מהרכבת לעלות על האוטובוסים האלה. בכך נמנע עומס יתר בלתי נסבל בקטע הזה. באשר לשאר הקטעים (ויש להזכיר שמסלול הקו ארוך מאוד) התלונות על זמן ההמתנה נשארות בהינם. גם העומס במקרים רבים כבד, אם כי קצת יותר טוב מאז שהחל התגבור. אנו מקווים שלפחות המצב הזה יישאר ונפעל לתגבור נוסף של הקו החיוני הזה, לפחות על ידי מספר נסיעות תגבור בתוך תל אביב.

השגנו הישג חשוב, גם אם לא מלא. מי מתנדב להוביל את המאבק הבא בפרויקט סרדין?

%d בלוגרים אהבו את זה: