קטגוריה: תיק תקשורת

כך עושים קמפיין מנצח לבטיחות בתחבורה הציבורית

אהבתם את קמפיין עידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית של משרד התחבורה? התגובה השכיחה לסרטון הוא לגלוג ובוז. למה? כי ההבדל בין מה שמוצג בסרטון למה שקורה במציאות הוא תהומי. התגובה הבאה ממחישה יותר מכל את היחס לסרטון:

"זה באנימציה ממוחשבת, כמו אוואטר, וכמו אוואטר, זה קיים רק בדמיון של מי שיצר את זה" (זכויות יוצרים ליוזר 0fficiale100)

לאחרונה יצאה "תוכנית אב לתחבורה" בקמפיין נימוסים ברכבת הקלה "קודם יוצאים ורק אחר כך נכנסים" המעודד לעשות סדר בעת עלייה וירידה מרכבת הקלה. גם קמפיין זה מעורר תגובות מסויגות עד שליליות, למרות שדווקא במקרה הזה יש חשיבות מעשית רבה להשקת הקמפיין, והשאלה היא באיזה דרך לעשות אותו.

בלי קשר לצדקת הקמפיינים ומסריהם אין ספק שכמות הצפיות סשני הסרטונים יחד לא תגיע לאחוז אחד לסרטון בטיחות מבריק בתחבורה הציבורית שהפיקה לפני שבעה חודשים (בנובמבר 2012) מפעילת הרכבת התחתית של מלבורן (אוסטרליה). ברכבת התחתית של מלבורן נרשמו בשנים האחרונות מקרים רבים של היפגעויות ואף מוות לאחר שאנשים חצו את הפס הצהוב לפני שהרכבת עצרה (פס כזה קיים גם בתחנות הרכבת בארץ וגם שם אנשים לא ממש מקפידים על בטיחות) או נפלו לפסים. אין ספק שאין דרך מטומטמת יותר להיפגע ולכן הפיקו סרטון של 3 דקות בשם "Dumb ways to die" (דרכים מטומטמות למות) שמלווה בשיר קליט וממכר עד אימה ומראה בצורה משעשעת (כל עוד מדובר בדמות מצוירת) איך אפשר לגרום למוות באמצעות מעשים טפשיים, בין השאר ירידה לפסי הרכבת. אך למה שנכביר במילים. קבלו את הקישור וצפו בעצמכם:

מאז השקתו צבר הסרטון ויראליות מדהימה שמתבטאת ביותר מ- 52 מיליון צפיות (!) מכל העולם. הסרטון הוביל ליותר מ- 200 קאברים, פארודיות ותרגומים לשפות השונות של השיר אך בעיקר גרם לירידה של 21% בהיפגעויות ברכבת התחתית של מלבורן וירידה מסוימת גם במקומות אחרים. כך בונים קמפיין מנצח, ולא רק בתחוברה. נותר רק לאחל למקבלי ההחלטות שלנו שהפרסומות שלהם לא רק יהיו יצירתיות יותר אלא גם ישקפו יותר את המציאות כמו הפרסומת הזו לחברת אוטובוסים בדנמרק.

לסיום, הביצוע בעברית של Dumb ways to die, "למות כמו טמבל" מעת "מועדון מעריצי הכרמלית". לא נופל מהמקור, תיהנו

מודעות פרסומת

תגובה עניינית של אגודת הסטודנטים של בר אילן לרשומה עליהם

בעקבות הרשומה "על האגודה שנלחמת והגילדה הנרדמת" אנו מתכבדים להביא את התגובה של דובר אגודת הסטודנטים של בר אילן, מר אוראל להב. הנוסח מובא במלואו וללא השמטות.

 
ב"ה
 
דני (יו"ר "תחבורה בדרך שלנו") שלום.
 
צר לי מאוד לראות ולהיווכח שנושא כל כך חשוב שהבאת לידיעת האגודה וכמובן מטופל על ידה במלוא הרצינות מנוצל על ידך לצרכים פוליטיים ופוליסטים.
1.יובהר שאגודת הסטודנטים טיפלה בנושא זה ועודנה עוסקת בו טרם הגעתך למשרדי.
   כמו כן ברור שאין שום פיתרון קסם שיוצג בין יום ,כמובן שיש הכרח לטפל בנושא זה ברצינות המתבקשת ובפרק זמן סביר ,הצליבה התקשורתית והסקת המסקנות הנמהרת והחסרת אחריות מכיוונך משקפת חוסר הבנה טוטאלית ביחס לפעילות האגודה .
 
2.הדרך בה בחרת להציג את הדברים במאמר /כתבה הם שלופי רסן ונגועים בריח פוליטי חריף וכמובן בחוסר ענייניות.
 
3.אגודת הסטודנטים שומרת לעצמה את הזכות ואת הדרך כיצד ואיך לטפל בנושאים כה חשובים.
דומני שלאחר שנה שהייתה עמוסה בהישגים נרחבים אין ולא תהיה דרך לקעקע את הישגי האגודה בהנהגתנו.
 
4.התנהגותך כפי שבאה לידי ביטוי במקרה דנן ,מקרה שבו לקחת את תמצית דברי והוצאת אותם מהקשר כולל מגונים וחמורים.
 
5.אני קורא לך לחזור בך מאמירותיך המשקפות חוסר הבנה מוחלטת של התנהלות האגודה וכמובן הכנסת שיקולים פוליטיים צרים ולא רלוונטיים לנושא כה מהותי דוגמת התחבורה הציבורית.
 
6.באם לא תוסר כתבה זו אגודת הסטודנטים והח"מ יפעלו בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותם בכדי למנוע הפצת פרסום כוזב ומעוות מעין זה.
 
בברכה,
אוראל להב
דובר אגודת הסטודנטים
אוניברסיטת בר אילן
 
****
 
ועכשיו שאלה לסטודנטים שלומדים בבר אילן: האם שמעתם על הפעילות שעושה אגודת הסטודנטים של בר אילן בנושא רה-ארגון? אזכור על ביטול קו 45 ו- 64? פרסום רשמי באתר של האגודה המתייחס לרה-ארגון? ושאלה לבעלי חוש עיתונאי: האם התגובה הזו עניינית לדעתכם?
 
גילוי נאות: אנשי "תחבורה בדרך שלנו" אינם סטודנטים פעילים באוניברסיטת בר אילן ואינם קשורים בשום דרך לכל תא סטודנטים שהוא.

תיק תקשורת: טעות לעולם חוזרת, גם ב"ידיעות אחרונות"

בשבועות האחרונים מעטה הסודיות הכבד שכיסה את תוכנית הרה-ארגון מתחיל להיסדק, ולא רק בזכותנו. תחילה פורסמו ב"ידיעות אחרונות" ידיעה ומפה של קווי האוניברסיטה החדשים, כאשר הסיקור הדגיש יותר את השלילי. דבר דומה נמשך גם ב"בן" של "ידיעות", ynet, אשר נתן במה לטורי דעות של כמה סטודנטים שמחו נמרצות על ביטול קווים כמו 27 ו- 45. עבר זמן והמידע האמין התחיל לטפטף לעיתונות באישור של "נתיבי איילון" ובהנחיית חברת יחסי הציבור שלה. אלא שבהרבה מהידיעות לא נעשתה די עבודה כדי לוודא את מקצועיות הידיעה. לא מדובר בהכרח בעובדה שלמי שלמד מעט תקשורת נראה כי הכתבות הן העתקה כמעט מדויקת של הודעות יחסי ציבור. זכותם המלאה של העיתונאים להשתמש בהודעות לעיתונות בשביל להעביר מסרים, וכמי שבעצמנו מעבירים הודעות לעיתונות, אנחנו האחרונים שרוצים לבוא בטענות בעניין זה. העניינים שמטרידים בידיעות מסוג זה הן טעויות נפוצות שנוצרו בתום לב אך בפועל מביאות להטעיה מאסיבית של קוראים.

כך קרה למשל בידיעה על הרה-ארגון שפורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" שלשום (אודי עציון, "מפת הקווים החדשה יוצאת לדרך", 23.5.11, ידיעות אחרונות, ממון, עמ' 4-5). הבעיה העיקרית בידיעה הזו היא המפה שצורפה ומדגימה את מסלולי הקווים. ראשית המפה מציגה את מרכז תל אביב בלבד בלי להציג בצורה ראויה את שכונות הצפון, דרום, דרום מזרח ויפו, שלא לדבר על רמת גן, בני ברק, גבעתיים, בת-ים וחולון שגם אליהם יתייחס הרה-ארגון ושם המצב ממילא יותר מורכב (מה שרק מדגיש את הטענה על "מדינת תל אביב" ובפועל "מדינת מרכז תל אביב"). אלא שגם המפה הזו לוקה באי דיוקים רבים. ראשית, הסכימה של המפה קשה להבנה. אנו לא מצפים מסכימה להיות מדויקת אבל אם בעבר "ידיעות אחרונות" עשו כבר סכימה נפלאה וברורה של קווי אוניברסיטה, למה לא להשתמש בסכימה שעבדה כל טוב? אחת הבעיות של הסכימה היא קנה מידה לא מדויק של הרחובות. כך רחוב לוינסקי שהוא רחוב ישר יחסית הופך לרחוב מפותל, ורח' אבא הלל ברמת גן פשוט נשכח. אך הבעיה הכי קשה בכתבה היא אי דיוק במסלולי הקווים הן במפה והן בתיאורים שלה. כך למשל קווי 40 ו- 42 מופיעים כממשיכים שניהם ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, בעוד שבפועל רק קו 40 ימשיך כך, וקו 42 יפנה לרח' אבא הלל. קו 63 מוצג כמי שיעבור על דרך השלום, אלא שבפועל (אלא אם כן היו שינויים של הרגע האחרון שטרם ידועים לנו), רק במקטע קטן שבין רח' יגאל אלון לדרך בגין הקו יעבור בציר זה וגם זה רק בכיוון אחד. בשאר המסלול הוא יעבור דרך הרחובות המקבילים של נחלת יצחק ועמק הברכה, בדיוק כפי שהוא עושה כיום. הזרועות המתפצלות מקו 4: 104 ו- 204 מוצגות שניהם כקו 104 ולא ברור איך ייקרא הקו לדרום תל אביב ואיך ייקרא הקו לדרום גבעתיים. לא היה מזיק גם אם הקווים הפנימיים שעוברים במרכז תל אביב יופיעו במפה, אם כי אפשר גם להבין את ההיגיון של לא להציג אותם. יחד עם זאת, בתיאורי הקווים הפנימיים יש כמות אי דיוקים רבה יותר מאשר בקווים המטרופוליניים. כך רשום שקו 5 יסיים ביהודה המכבי ולא רשום שהוא מחבר את כיכר המדינה ואת רכבת מרכז לאזורים אלה. על קו 15 כתוב שהוא עובר בשכונת התקווה אבל לא כתוב שייכנס לתוך כפר שלם (שזה החלק העיקרי של המסלול ששונה מקו 16), על קו 17 חסרה העובדה שהוא יוארך לתל כביר ולנווה עופר, ובקו 23 פשוט התבלבלו בסדר של המסלול ורשמו "לה גארדיה, דרך בגין, ד' משה דיין ורח' שינקין" כאשר ברור שמשה דיין היא החלק הראשון במסלול ולאחר מכן באה לה-גארדיה, דרך בגין ושינקין.

הכתבה הזו רק מדגישה את הצורך בקיום גורם מקצועי שמוסר מידע אמין ומדויק ואיננו כפוף לאינטרסים מלבד אלה של נוסעי תחבורה ציבורית. "תחבורה בדרך שלנו" הוא מיזם כזה. לכן אנו ממליצים לכל עיתונאי שעוסק בתחבורה ציבורית להירשם כמנוי לאתר ולהשתמש בו לצורך מידע. כאתר תוכן שמשתדל לעמוד בכל הסטנדרטים העיתונאיים, אנחנו עושים הכול כדי להביא את המידע האמין והמדויק ביותר. וגם הקוראים האחרים, מוזמנים להיכנס לאתר של "תחבורה בדרך שלנו" ולהתעדכן בעניין הרה-ארגון ובנושאים אחרים הקשורים לתחבורה ציבורית.

עדכון: פורסמו רשמית המסלולים של הקווים 26, 126, 42, 142 ו- 33

אתמול התפרסמה ב"עכבר העיר" כתבה על הרה-ארגון הצפוי. מעבר למסרים הרגילים המבוססים כמו תמיד על הודעות לעיתונות של "נתיבי איילון" וכוללים את מניעי הרפורמה, העקרונות המנחים שלה וההסבר הלקוני על כרטיס המעבר, החלק החשוב הוא בפרסום המסלולים הרשמיים החדשים של מסלולי הקווים 26 (שעובר ל"אגד"), 126 של "אגד" ו- 33, 42 ו- 142 של "דן". "תחבורה בדרך שלנו" שמחה לעדכן אתכם בפירוט המסלולים החדשים של הקווים הללו.  חשוב לציין שקווים 26/126 ו- 42/142 הם "קווי מזלג" כלומר קווים בעלי מסלול משותף בחלק המרכזי, והתפצלות בשני קצוות הקו. המשמעות: תדירות משולבת גבוהה בחלק המרכזי והעמוס ביותר של המסלול. שימו לב: מסלולי קו 26 ו- 42 שונים ממסלוליהם היום.

קו 26/126:

מסלול משותף: תל גיבורים, לבון, שד' הר ציון, השומרון, דרך בגין, קרליבך, אבן גבירול עד כיכר מילנו.

בדרום מתפצל הקו לשני זרועות:

זרוע לבת ים – 26: הלוחמים, בית חולים וולפסון, נתיבי איילון, יציאה במחלף דב הוז, מבצע סיני, אלי כהן, כ"ט בנובמבר, אנה פרנק, הקוממיות, חניון אגד חולון.

זרוע לחולון ולקנון הזהב – 126: הלוחמים, המעפילים, אילת, הופיין, ויצמן, אהרונוביץ, שד' בן גוריון, סחרוב עד קניון הזהב (בחזור דרך אברהם בר ומשה לוי).

גם בצפון מתפצל הקו לשני זרועות:

זרוע לקרית חינוך – 26: ממשיך באבן גבירול עד הסוף, ש"י עגנון, שד' לוי אשכול, פונה לכיוון חוף תל ברוך וממשיך עד קרית החינוך.

זרוע לאוניברסיטה ולאזורי חן – 126: יהודה המכבי, דרך נמיר, חיים לבנון, רדינג, איינשטיין, חיים לבנון, רקנאטי, אבא אחימאיר, שלמה בן יוסף, קק"ל, קדושי השואה, אזורי חן.

קו 42/142:

מסלול משותף: מהמצבה בבת ים לאורך שדרות ירושלים ביפו, דרך שלמה, שד' הר ציון, השומרון, דרך בגין, אלנבי, רוטשילד (בכיוון ההפוך כנראה גם דרך רוטשילד, ולאחר מכן בצלאל ומקווה ישראל), מרמורק, אבן גבירול, שאול המלך, רכבת מרכז, דרך אבא הילל, ששת הימים, מבצע קדש. שימו לב: הקו לא יעבור דרך עזריאלי ובית מעריב כמו היום. חיילים המשרתים בקריה צריכים לעלות על הקו ברח' שאול המלך. שאר הנוסעים המגיעים לבת ים – קו 240 החדש אמור לעשות את השירות של 42.

בדרום מתפצל הקו לשתי זרועות:

זרוע מערב בת-ים – 142: שדרות העצמאות, בלפור (חזרה דרך הרצל), יצחק שדה, מרינה.

זרוע מזרח בת ים – 42: ירושלים, כצנלסון, הרב ניסנבאום, מסוף ניסנבאום.

וגם בצפון:

זרוע דרך נווה שרת – 42: פנחס רוזן, דבורה הנביאה, כניסה לנווה שרת, דבורה הנביאה, מסוף עתידים.

זרוע דרך איזור התעשיה רמת החייל – 142: ראול ולנברג, מסוף עתידים.

קו 33:

מסוף רידינג, אבן גבירול, ש"י עגנון, דרך נמיר, איינשטיין, חיים לבנון, קק"ל, אברהם שלונסקי, פנחס רוזן, מבצע קדש, ששת הימים, שד' בן גוריון, הרא"ה, דרך אלוף שדה, פרץ ברנשטיין, במסלול 67 עד מסוף וינטר.

פורסם לראשונה: אודיה גנור, "הכינו את הכרטיסים", עכבר העיר, 19.5.11, עמ' 18 – 19.

בואו לדון בשינויים בדף הפייסבוק של "תחבורה בדרך שלנו" www.facebook.com/tachbura

תיק תקשורת: אם ב"דן" נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי ה"קווים"?

למבקר המדינה שלנו יש לא מעט עבודה, והיום התפרסם הדו"ח התקופתי התורן שלו. בין הביקורות השונות על משרדי ממשלה יש גם ביקורת נוקבת על חברת "דן" עליה ניתן לקרוא בפירוט בכתבה הבאה. הדו"ח שמתייחס לפעילות "דן" במחצית הראשונה של 2008, מצא בעיות בשירות בנוסע על כל מרכיביו: תדירות הנסיעות, איסוף נוסעים בתחנות, תפעול מסופי נוסעים, צפיפות באוטובוסים, מידע לנוסע והטיפול בפניות הציבור.

מבחינת התדירות נטען כי "דן" מוציאה פחות נסיעות ממה שנדרש בתנאי הרישיון שלה. גם מתוך אלה 3% מהנסיעות לא יוצאות. קודם כל, העובדה שדן חורגים מתנאי הרישיון היא חמורה, אך האשמה העקיפה על כך מוטלת על משרד התחבורה שאינו אוכף את הרישיון ועוצם עיניים כש"דן" מצמצמים נסיעות אפילו בלו"ז הרשמי. משמעות הצמצום היא כמובן בהגדלת העומסים. לגבי הנסיעות שלא יוצאות אפשר יותר להבין את "דן". בדרך כלל מדובר בצמצום נסיעות בקווים תדירים כמו 4, 5, 16, 18 או 51 ולכן התדירות לא נפגעת משמעותית. לא שלא צריך לצמצם את הביטולים, אך זה הרע במיעוטו. באשר לדברים אחרים בולטים לרעה הטיפול שלהם בתלונות הידוע לשמצה, מסופים מוזנחים חסרי תנאים בסיסיים כמו מסוף כרמלית ואפשר להוסיף ממה שלא מופיע בכתבה גם אתר עם מנוע חיפוש לא ידידותי ולוחות זמנים לא שקופים (בקווים תדירים במקום לו"ז מדויק כתוב משהו כמו "פעם ב- 8 דקות").

ועם כל הבעיות הללו, המשמעותיות לכשעצמן, צריך להכיר בעובדה אחת: "דן" היא אחת ממפעילות התחבורה הציבורית הטובות בארץ, אם לא הטובה שבהן בהתחשב בנפח הפעילות שלה. אם תושבי תל אביב או גבעתיים מתלוננים על "דן", הם יכולים לשאול את חבריהם בחולון את מי הם מעדיפים, "אגד" על דילוגי הנסיעות שלהם (גם בקווים לא תדירים), תדירויות נמוכות, הפעלת נסיעות עירוניות באוטובוסים בינעירוניים ושעות סיום פעילות מוקדמות, או את "דן". התשובה תהיה ברורה, אנשים מעדיפים להתרחק מ"אגד" כמה שהם יכולים. אפשר גם לשאול את תושבי קרית אונו, אור יהודה או שכונות שמחוץ למרכז פתח תקווה האם הם רוצים לחזור לימי "דן" או להמשיך לסמוך על חברת "קווים" בעלת השירות הגרוע והלא אמין בעליל שלה, וזו תהיה שאלה רטורית. ולא נדבר על חברות כמו "סופרבוס" שהנהגים שלהן אוהבים לדלג על תחנות בהן יש התקבצויות חיילים ו"נתיב אקספרס" שבאופן חד צדדי ביטלה את כל הנסיעות לשכונת קרית השרון בנתניה אחרי 18:30 פשוט כי בא לה, ושגם אין לה אתר אינטרנט ראוי לשמו.

אפשר להביא עוד דוגמאות אבל לא צריך לשכנע יותר מדי בשביל להבין כמה מצב התחבורה הציבורית בארץ גרוע. זה רק מדגיש את החשיבות של פעילות ארגון "תחבורה בדרך שלנו". נכון שבזמן האחרון מרבית הרשומות עוסקות ברה-ארגון המתקרב בגוש דן, אך איננו שוכחים לרגע את הבעיות הכרוניות של התחבורה הציבורית בארץ ששום רה-ארגון לא יפתור. אנחנו מקווים שדו"ח מבקר המדינה על "דן" ב- 2012 יהיה רזה יותר או אפילו לא יכתב כלל, אך הדרך לכך ארוכה מאוד והיא מאוד תלויה בשיתוף פעולה פעיל של קוראי הבלוג בניטור הבעיות הנקודתיות ובסיוע לראשי היוזמה לטפל בנושאים הקרובים לליבו של כל אחד מהנוסעים, כל אחד בהתאם ליכולתו והזמן הפנוי לרשותו. אז מי שעוד לא עשה מנוי לבלוג, מוזמן להזין את המייל שלו בתיבה בצד הימני של הבלוג, לעשות "לייק" בקבוצת הפייסבוק של היוזמה, לדווח על צפיפות באוטובוסים במסגרת פרויקט "סרדין" ומי שיכול, לצלם עומסים ולהעלות אותם לרשת. כי רק יחד נוכל להזיז דברים בנושא המוזנח כל כך של התחבורה הציבורית בישראל.

%d בלוגרים אהבו את זה: