בכל נסיעה רביעית בממוצע נוסעים כמו "סרדינים" וממצאים ראשוניים נוספים מדו"ח "פרויקט סרדין"

איפה-בוס

ב- 42% מהנסיעות שבוצעו במשך החודש האחרון אין מקומות ישיבה באוטובוס, ו- 23% מהנסיעות אף מוגדרות כמצב צפיפות קיצוני ("סרדין"). כך עולה מהממצאים הראשוניים של מדגם נוסעים שנערך במהלך החודש האחרון במסגרת שיתוף הפעולה בין ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל לאפליקציית התחבורה הציבורית "איפה-בוס". שלא במפתיע, שעות השיא שבין 7:00 ל- 9:00 קוטפות את התואר "שעות הסרדינים"  האולמטיביות עם כ- 30% מהנסיעות שמוגדרות כ"סרדין" ומעל 50% מקרים שבהם אין באוטובוס מקום ישיבה, אך גם בשעות שמחוץ לשעות השיא הסטנדרטיות המצב לא מזהיר.

כך בין 9:00 ל- 11:00 כ- 26% מהנסיעות הוגדרו כנסיעות "סרדין" וסך של כמעט 49% מהנסיעות הוגדרו כנסיעות שבהם אין מקומות ישיבה. מצב לא מזהיר מתקיים בין השאר בין השעות 21:00 ל- 23:00 בהם ב- 21% מהמקרים דווחה צפיפות, וב- 25% מהמקרים הנוספים דווח על נוסעים בעמידה, דבר השולל מכל וכל את הטיעון הנדוש של "חוסר ביקוש" ומראה על תדירות נמוכה מדי, דבר שהארגון טוען זמן רב. באשר למפעיל, מבין המפעילים שיש להם מספיק מקרים שדווחו בתואר "מסיע הסרדינים הלאומי" זכתה חברת "קווים" שמסיעה אוטובוסים צפופים ברמה מסוכנת ב- 31% מהמקרים וב- 35% מקרים נוספים חסרים באוטובוסים מקומות ישיבה. במילים אחרות, בשתיים מתוך שלוש נסיעות ישנם אנשים העומדים במשך זמן הנסיעה! גם מפעילת קווי התחבורה הציבורית, "דן", נוהגת "לדחוס" נוסעים כאשר ב- 30% מהנסיעות יש מצב של צפיפות קיצונית. יחד איתם, מקרי סרדין רבים קיימים גם בחברת הבת של קואופרטיב אגד – "אגד תעבורה". דווקא ב"אגד" המצב סביר עם 15% מהנסיעות בלבד במצב "סרדין" ובמעל 60% מהנסיעות יש מושבים פנויים.

מבין הקווים ה"ידועים לשמצה" מבחינת ריבוי מקרי הצפיפות הקיצונית, שבהם ניתן לציין את הקווים שבין פתח תקווה לתל אביב: 51, 66 ו- 82 ואת הקווים "המתקדמים" של ירושלים: 71 ו- 72 (מרמות לגילה)ייתכן והדבר נובע מריבוי המדוחים הנוסעים בקווים הללו, אך הקווים הללו "ידועים לשמצה" זה מזמן כ"קווי סרדינים" ולכן הנתון בהחלט תואם את המציאות.

בנוסף לנתוני הצפיפות, נבדקו במסגרת הדו"ח נתונים נוספים של הנסיעה באוטובוס. כך ב- 4% מהמקרים שדווחו הושארו נוסעים בתחנה ובעוד 3% מקרים האוטובוס פשוט לא עצר בתחנה. 7% מהמקרים, זהו נתון מדהים, המשקף את רמת השירות לו זוכה נוסע התחבורה הציבורית בארץ. ב- 8% מהמקרים דווח על נהג לא אדיב, נתון סביר בהתחשב בתרבות הנהיגה והעצבים המאפיינים את הנוסע הישראלי. לעומת זאת כנראה שהתרבות העצבנית מתבטאת בנהיגה מהירה או אף פרועה, כפי שדווחה בכ- 6% מהמקרים. ב- 2% נוספים דווחה נהיגה איטית בצורה חריגה. אין ספק שצריך לבצע רענון נהיגה לכמה מהנהגים. באשר למידת ניקיון האוטובוס, בכ- 7% מהמקרים דווח על אוטובוס מטונף.

בנוסף לדיווחים בזמן הנסיעה, מולאו כ- 550 טפסים של נתוני המתנה בתחנה. רק ב- 52% מהדיווחים התחנה אכן מספקת הגנה ראויה, ב- 29% מהמקרים מספקת התחנה הגנה חלקית (אמרנו שלטי פרסומת המוסווים כתחנות אוטובוס של JCDecaux בתל אביב?) ו- 19% מהתחנות לא מגנות כלל. באשר למי שמעוניין לשבת בתחנה לפני ש"יסתרדן" באוטובוס, הרי זה איננו מובטח לו כלל וכלל. ב- 30% מהמקרים דווחו הנוסעים כי עמדו בתחנה בהיעדר מקומות ישיבה, מתוכם ב- 12% נוצר מצב של צפיפות קיצונית בתחנה. מצב של צפיפות יתר בתחנה נפוץ בעיקר בין השעות 13:00 – 17:00 וגם בין 21:00 ל- 23:00 (ככל הנראה בגלל התדירות הנמוכה שמחייבת זמני המתנה ארוכים). נתון זה מעיד אף הוא לא מעט על רמת השירות.

נתונים אלה מהווים פיילוט לשיטת בקרה אלטרנטיבית העושה שימוש ב"חוכמת המונים" ומתבססת על דיווחי נוסעים על תנאי הנסיעה והמתנה בתחנה. משרד התחבורה מקיים כיום בקרה שוטפת על התחבורה הציבורית באמצעות חברת "ריבה". אלא שהדיווחים הללו אינם חשופים לציבור ואף למפעילים, כמות הדיווחים היא מוגבלת ובעיקר שיטת הבקרה הזו עולה לנו המון כסף. 40 מיליון ש"ח לשנה משולמים לחברת "ריבה" על בקרה שאנחנו הנוסעים יכולים לעשות לא פחות טוב ובעלות מזערית!

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל ו"איפה-בוס" מציעים אלטרנטיבה שפויה, שקופה וזולה לבקרת התחבורה הציבורית. בניגוד לדו"חות של משרד התחבורה ואף של אפליקציות אחרות שאינם שקופים לציבור, אנו מתחייבים לפרסם נתונים גולמיים לכל דורש ולפרסם דו"ח לציבור מדי חצי שנה וכן דו"חות ביניים בין לבין. דו"ח מפורט ראשון יתפרסם במהלך חודש יולי. כדי שתהיה לנו מאסה קריטית של דיווחים החשובה מאוד להגדלת אמינותם, אנו זקוקים לכם. אנא הקדישו כדקה בכל נסיעה כדי לדווח על תנאי הנסיעה באוטובוס על ידי מילוי טופס פשוט בתוך אפליקציית "איפה-בוס", כך שתוכלו להשפיע במישרין על שיפור תנאי התחבורה הציבורית.

קישור להורדה למכשיר "אנדרואיד"

https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.mitug.WhereBus

קישור להורדה למכשיר iPhone

https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.mitug.WhereBus

למילוי טופס דיווח תנאי הנסיעה יש להיכנס לתפריט "בזמן נסיעה"

טופס דיווח תנאי נסיעה באוטובוס מתוקן

למילוי טופס דיווח תנאי המתנה בתחנה יש להיכנס לתפריט חיפוש קווים ולחפש קו

טופס דיווח תנאי המתנה בתחנה

 

מצגת הסבר על הפרויקט של איפה-בוס וארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל

מודעות פרסומת

קריאה לביטול החלטת הממשלה מיום ה-28/4 לרפורמה בענף הרכב:

בעקבות ההחלטה שהתקבלה אתמול, ה-28 באפריל, בממשלה לאישור הרפורמה בשוק הרכב, מסר שר התחבורה, השר ישראל כץ, שלהערכתו תוזיל הרפורמה את עלות הרכבים החדשים בכ-20%.
ההחלטה כוללת סעיף המקנה הטבה לחברות הליסינג וחברות אחרות שאינן יבואניות רכב למכירת רכבים חדשים ללא רישום בעלות.

משמעות אישור ההחלטה היא עידוד השימוש ברכב הפרטי, ללא התייחסות ישירה להשפעות הישירות על נפח השימוש בתחבורה הציבורית, צעד אשר מוביל בהכרח להגברת נפח התנועה בכבישים, שתשתיתם לעולם לא תהיה מספקת להכיל מספר כה רב של כלי-רכב.

ראש הממשלה ביקש משרי הממשלה לנהוג כשר לשעבר כחלון ולהוביל רפורמות להוזלת יוקר המחייה בתחום משרדם. הצעד בו נקט השר לשעבר כחלון היה צעד צרכני וחברתי העומד בסתירה ישירה להחלטה הנוכחית הקלוקלת שהתקבלה בממשלה.

סדר העדיפויות של הממשלה גם בתחום התחבורה צריך להיות ברוח עיקרון הצדק החברתי.

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל קורא לממשלת ישראל ולשר התחבורה ישראל כץ, לו זו הקדנציה השנייה בתפקיד להפריד בין הרפורמה המוצדקת במוסכים ולבטל את ההחלטות אשר מגבירות את השימוש ברכב הפרטי וכן להפנות תקציבים נוספים להגדלת השימוש בתחבורה הציבורית; זאת, ברוח מסקנות ועדת טרכטנברג שאושר בממשלה הקודמת, שביקשה להוביל מהלך מהיר להעברת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית.

מתוך דו"ח ועדת טרכטנברג: "מעבר משמעותי משימוש בתחבורה פרטית לשימוש בתחבורה ציבורית משמעו חיסכון מצטבר למשק של עשרות מיליארדי ₪ (הגדלת שיעור השימוש בתחבורה ציבורית באחוז אחד שוות ערך לחסכון של כ-400 מיליוני ₪ למשק בשנה). בנוסף לאמור, לתחבורה הציבורית תפקיד חברתי חשוב בהבטחת יכולת הניידות גם לאלו שידם אינה משגת ואשר אינם יכולים להתבסס על הרכב הפרטי. משמעותה של רמת התחבורה הציבורית לאזרחים אלו רבה ביותר שכן היא קובעת את נגישותם למקומות תעסוקה, לשירותים ציבוריים ולאתרי פנאי".

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל

תחבורה ציבורית חינם ביום הבחירות – ניתן לקבל שובר נסיעה גם היום

בהמשך לרשומה הקודמת בה פורטו נהלי הנסיעה חינם ביום הבחירות:

אם אתם ממוקמים בישוב הנמצא מעל 20 ק"מ מהקלפי בה אתם מצביעים וטרם השגתם שובר לנסיעה חינם ביום הבחירות, ניתן לעשות זאת גם ביום הבחירות עצמו, כלומר היום.

היום ניתן לקבל שוברים לנסיעה חינם מנציגי ועדת הבחירות הממוקמים בתחנות מרכזיות ובתחנות רכבת ברחבי הארץ. לשם קבלת השובר לנסיעה חינם, יש להציג תעודה מזהה עם כתובת (תעודת זהות, רשיון נהיגה או דרכון).

  • רשימת תחנות הרכבת בהן ניתן לקבל שובר לנסיעה חינם לקלפי וחזרה
  • לא הצלחנו למצוא ברשת רשימה של התחנות המרכזיות בהן ניתן לקבל שובר, אך הנה לשון ההודעה באתר ועדת הבחירות.

כמו כן ניתן להצביע בקלפיות למוגבלים בניידות בכל מקום בארץ תוך חתימה על הצהרה מתאימה.

תחבורה חינם עד הקלפי וחזרה, ושינויים בפעילות התחבורה הציבורית ביום הבחירות

תחבורה בינעירונית חינם ביום הבחירות

ביום שלישי הקרוב, ה-22 בינואר, מתקיימות הבחירות לכנסת. ביום זה תהיו זכאים לנסיעה חינם עד הקלפי, גם אם אתם עובדים, לומדים או נמצאים מכל סיבה אחרת במרחק רב ממנה.
Elections
הנסיעה חינם תקפה לכל מי שנמצא בישוב המרוחק מעל 20 ק"מ מהישוב בו הוא מצביע.

על מנת לנצל זאת:

  1. ניגשים לכל סניף דואר לפני יום הבחירות,
  2.  מציגים רשיון נהיגה, דרכון או תעודת זהות עם כתובת המגורים (לחילופין ניתן להציג את ההודעה לבוחר),
  3. מקבלים שוברי נסיעה לנסיעה בינעירונית עד הישוב הרשום בתעודה, וחזרה.

אם הנסיעה כרוכה בהחלפות, בקשו שובר נפרד לכל קטע נסיעה.
לדוגמה: עבור נסיעה מבאר שבע לאריאל, תקבלו שני שוברים: שובר לנסיעה מבאר שבע לתל אביב וחזרה, ושובר לנסיעה מתל אביב לאריאל וחזרה.

השובר כולל גם נסיעה ברכבת. יש לגשת עם השובר לקופת הרכבת, שם יוחלף לכרטיס רכבת.

נסיעות לאילת ומאילת מחייבות רישום מוקדם במוקד הטלפוני של אגד, באתר אגד או בתחנות מרכזיות (לפרטים).

הנסיעה הלוך חייבת להתבצע ביום הבחירות עצמו (למעט נסיעות מאילת ולאילת אותן ניתן לנצל גם יום קודם).

הנסיעה חזור יכולה להתבצע ביום הבחירות או למחרת.

אם הנסיעה כוללת קו פנימי באחת הערים, לא תקבלו שובר על הקטע העירוני.

פירוט מלא והסברים ניתן למצוא בכתבה "מדריך לנסיעה חינם ביום הבחירות" (עידן יוסף, News1) וכן במדריך הייעודי באתר אגד.

השינויים בתחבורה הציבורית ביום הבחירות

ביום הבחירות התחבורה הציבורית תפעל במתכונת מצומצמת מעט מהרגיל. רוב קווי האוטובוס והרכבת ברחבי הארץ יפעלו בתדירות נמוכה מהרגיל, וחלק קטן מהקווים לא יפעלו כלל (בעיקר "קווי יוממים" – קווים עירוניים ומטרופוליניים שפועלים רק בשעות שיא של ימי חול).

ניתן למצוא לוחות זמנים מעודכנים באתר כל-קו (פורטל התחבורה הציבורית של משרד התחבורה), פשוט חפשו נסיעות לתאריך 22/01/2013 ותוכלו לראות את לוח הזמנים הנכון. חברות שבדקנו וראינו שזמניהן מעודכנים באתר הן אגד, דן, קווים, ויאוליה, מטרופולין, מטרודן, סופרבוס ורכבת ישראל. את נתוניהן של שאר החברות יש לקחת בערבון מוגבל, כי איננו בטוחים שזמניהן ליום הבחירות מעודכנים נכון באתר (מדובר בעיקר בחברות מקבוצת עפיפי ובחברת סיטיפס).

פירוט על תנועת הרכבות ביום הבחירות באתר רכבת ישראל.

כאמור הנסיעה לקלפי היא חינם, ולכן אין לכם תירוץ לא לנצל את חובתכם הדמוקרטית. גם אם אתם מתגוררים רחוק מהקלפי, היכנסו לכל סניף דואר ביום שישי, ביום ראשון או ביום שני.

האם ומתי משתלם לקנות כרטיס נסיעה תקופתי לסטודנט (סטודן)

מעודכן לאוקטובר 2012

שנת הלימודים האקדמאית תיפתח ב- 21.10 ואחד הדברים שסטודנטים רבים דואגים לעשות לפני פתיחת שנת הלימודים הוא לקנות כרטיס סטודנט מוזל לתקופה של שנה או סמסטר (הממותג באזור גוש דן כ"סטודן"). אחת השאלות הנשאלות בהקשר זה היא האם כדאי בכלל לרכוש כרטיס כזה ולהשקיע סכום משמעותי בעבור תקופה ארוכה? התשובה לכך מורכבת, והפכה מורכבת מתמיד החל משנה שעברה  כאשר הוכנס כרטיס המעבר התקף ל- 90 דקות בעקבות הארגון מחדש בגוש דן וכן נוספה האפשרות לקנות כרטיסיית/ערך צבור של סטודנט המקנה  33% הנחה. שינויים אלה הפכו את האפשרות של שימוש בכרטיסיות לעדיפות בחלק מהמקרים על קניית כרטיס סמסטריאלי או שנתי. במאמר זה חישבנו באמצעות נוסחה מתמטית פשוטה באיזה מקרים עדיין כדאי לקנות "סטודן" ובאיזה מקרים השימוש בערך צבור המותאם לסטודנט עדיף על קניית כרטיס במחיר של מעל אלף ש"ח לשנה. אך קודם כל הסבר על הפרופילים הקיימים.

השינויים בסוגי הנחות הסטודנט בשנת תשע"ג

החל משנת לימודים תשע"ב (שנה שעברה) מתאפשר לסטודנטים להטעין אחד משני הפרופילים הבאים:

פרופיל סטודנט מורחב – מאפשר קניית כרטיס "סטודן" סמסריאלי או שנתי. מכירתו של הכרטיס החלה בנקודות ההנפקה של אגד ושל דן, כשלשם הנפקתו נדרשת תעודת סטדונט בעלת תוקף ואישור לימודים תקף (או לתלמידי שנה א' – שובר תשלום מקדמה). תוקף הכרטיס הוא מ- 15.10.12 עד 14.10.13. בנוסף לאפשרות לנסוע חופשי באזור המוגדר, יש למחזיקי פרופיל זה בונוס חשוב ושימושי: הנחה של 50% בנסיעה בקווים בינעירוניים שמחוץ לאזור הכרטיס. הטבה זו משתלמת במיוחד לאלה שגרים רחוק מהבית, משתמשים בכרטיס העירוני הרלוונטי לאוניברסיטה בה הם לומדים אך צריכים לנסוע לבית ההורים בסופי שבוע. עבור אלה החיסכון בעקבות ההסדר יהיה גדול במיוחד.

פרופיל סטודנט רגיל – זהו פרופיל חדש שקיים מזה שנה. פרופיל זה מאפשר קניית כרטיסיה או "ערך צבור" ברב-קו בהנחה של 33% (שווה ערך להנחת זכאים). פרופיל זה מאפשר גם הנחה של 30% בקניית כרטיסיית שתי נסיעות בקו 400 (בני ברק – ירושלים) אך לא ברור אם הוא תקף בנסיעות עירוניות ארוכות אחרות שלא מאפשרות קניית כרטיסיית ניקובים. לשם עדכון פרופיל זה יש לגשת לנקודת ההנפקה של רב-קו עם אותם המסמכים שצריך להביא על מנת לקנות "סטודן". את הערך הצבור או הכרטיסייה ניתן לקנות אצל הנהג (בדומה לאופן בו קונים כרטיסיית נוער או פנסיונר).

כאמור, רפורמת המחירים שהתבצעה ביולי 2011 במקביל לפעימה השנייה של הארגון מחדש בגוש דן הפכה את הנסיעה באמצעות "ערך צבור" ללא קניית כרטיס "חופשי חודשי" לכדאית הרבה יותר עקב הכנסת כרטיס המעבר המאפשר החלפות במשך 90 דקות. אפשרויות מעבר דומות קיימות זה מספר שנים בירושלים ובחיפה (שם זמן ההחלפה המותר הוא 90 ו- 80 דקות בהתאמה). לכן כאשר אנחנו מחשבים את שווי כרטיס החופשי חודשי, לא כל נסיעה שמתבצעת נחשבת לצורך החישוב אלא רק נסיעות שמתבצעות שלא בטווח 80-90 דקות מהנסיעה הראשונה. נסיעות אלה נקראות "נסיעות לא רציפות". חילקנו את מחיר הכרטיס במחיר נסיעה בודדת לסטודנט אחרי הנחת "ערך צבור" (אחרי הנחת 33%) ואת התוצאה חילקנו ב- 12 במקרה של כרטיס שנתי וב- 4.5 במקרה של כרטיס סמסטריאלי. התוצאה – סף הכדאיות של הכרטיס, כלומר מהי כמות הנסיעות המינימלית שיש לנסוע בכל חודש (בממוצע) על מנת שיהיה משתלם לקנות כרטיס סמסטריאלי או שנתי. בטבלאות אלה הבאנו את כרטיסי הסטודנט הנפוצים ביותר, כלומר כרטיסי הסטודנט העירוניים והמרחביים של גוש דן, חיפה, ירושלים ובאר שבע (עירוני בלבד). נוסחה לחישוב סף הכדאיות במקרים אחרים מופיעה למטה.

טבלת סף הכדאיות של רכישת כרטיסי "חופשי חודשי" סטודנט (סטודן) – כרטיס שנתי

 

אזור הכרטיס

מפעילים

מחיר הכרטיס השנתי

מחיר נסיעה
רגיל

מחיר נסיעה
לאחר הנחת
סטודנט

שווי בנסיעות (שנתי)

סף הכדאיות

סטודן הגוש המרכזי
(תל אביב והסביבה,
מקביל לאזור 1)

דן, אגד,
קווים,
מטרופולין

1410

6.60

4.40

320

27 נסיעות לא רציפות

סטודן השרון (ערי השרון, מקביל לאזור 21)

דן, אגד, קווים, מטרופולין

966

6.60

4.40

221

18 נסיעות לא רציפות

סטודן גוש דן מרחבי (כל אזור גוש דן והשרון הדרומי)

דן, אגד, קווים, מטרופולין

1536

10.40

6.94

221

18 נסיעות לא רציפות

מרחבי ירושלים (כולל הרכבת הקלה) או עירוני חיפה

אגד, סיטיפס (בי-ם)

1410

6.60

4.40

320

27 נסיעות לא רציפות

רחובות – תל אביב

אגד, סופרבוס

1770

14

9.34

190

16 נסיעות

מטרופולין חיפה

אגד

1710

10.20

6.80

251

21 נסיעות לא רציפות

עירוני באר שבע

מטרודן

896

4.20

2.80

320

26 נסיעות

 

טבלת סף הכדאיות של רכישת כרטיסי "חופשי חודשי" סטודנט (סטודן)– סמסטר א' (תקף עד 1.3.13)

אזור הכרטיס

מפעילים

מחיר הכרטיס לסמסטר א'

מחיר נסיעה
רגיל

מחיר נסיעה
לאחר הנחת
סטודנט

שווי בנסיעות (סמסטר)

סף הכדאיות

סטודן הגוש המרכזי
(תל אביב והסביבה,
מקביל לאזור 1)

דן, אגד,
קווים,
מטרופולין

582

6.60

4.40

133

29 נסיעות לא רציפות

סטודן השרון (ערי השרון, מקביל לאזור 21)

דן, אגד, קווים, מטרופולין

408

6.60

4.40

92

21 נסיעות לא רציפות

סטודן גוש דן מרחבי (כל אזור גוש דן והשרון הדרומי)

דן, אגד, קווים, מטרופולין

634

10.40

6.94

91

20 נסיעות לא רציפות

מרחבי ירושלים (כולל רכבת קלה) או עירוני חיפה

אגד

582

6.60

4.40

133

29 נסיעות לא רציפות

רחובות – תל אביב

אגד, סופרבוס

730

14

9.34

78

17 נסיעות

מטרופולין חיפה

אגד

705

10.20

6.80

104

23 נסיעות לא רציפות

עירוני באר שבע

מטרודן

375

4.20

2.80

134

29 נסיעות

הערה: נסיעה רציפה היא נסיעה שכוללת החלפות במשך 80 דקות (בחיפה וקריות) או 90 דקות (באזור ירושלים, גוש דן והשרון) מהנסיעה הראשונה. ההסדר מופעל בשלב זה רק באזור גוש דן, חיפה (לא כולל הקריות, נשר וטירת הכרמל) וירושלים (לא כולל פרברים). במקרים שהכרטיס לא כולל אפשרויות מעבר (כמו בבאר שבע, מרחבי ירושלים וכדומה), כל נסיעה שמתבצעת (גם אם היא רציפה) נכנסת לחישוב, ולכן יותר כדאי לקנות כרטיס שנתי או סמסטריאלי במקרה כזה.

כפי שניתן לראות סף הכדאיות לקניית כרטיס סטודנט עירוני הוא 27-29 נסיעות בחודש (בהנחה שמשתמשים בערך צבור). כלומר הכרטיס כדאי בוודאות עבור מי שנוסע ללימודים 4 פעמים בשבוע ומעלה, כאשר גם במקרה של 3 ימי לימודים הכרטיס עשוי להיות כדאי, במידה ומבצעים כמות קטנה של נסיעות שלא לאוניברסיטה. במילים אחרות, אם אתם נוסעים קבוע לאוניברסיטה בתחבורה ציבורית לפחות 3 פעמים בשבוע, הכרטיס הסמסטריאלי/שנתי עדיין משתלם יותר מהנחת ערך צבור. בכרטיסים המרחביים הסף הזה נמוך אף יותר ומספיק לנסוע לאוניברסיטה 3 פעמים בשבוע בכל מקרה על מנת שהכרטיס יהיה משתלם. מי שעיקר השימוש שלו בתחבורה הציבורית הוא בנסיעות לאוניברסיטה ובחזרה, מומלץ שירכוש כרטיס סמסטריאלי. מי שעבורו התחבורה הציבורית היא הדרך היחידה בה הוא מתנייע או מרבה להימצא באוניברסיטה גם בפגרות (למשל על מנת להגיש עבודות), מומלץ שיקנה כרטיס שנתי המגלם הנחה גדולה יותר. כמו כן, מי שלומד למשל בטכניון או באונ' בן גוריון וגר בדירה בשכונה רחוקה באותה עיר, אך בית הוריו נמצא בעיר רחוקה, יימצא את ההנחה של 50% בנסיעות בינעירוניות כמועילה ביותר ולהשתמש בכרטיס הסטודנט העירוני (זאת בהנחה שהוא מתנייע באופן קבוע בתחבורה הציבורית).

למי לא כדאי לרכוש כרטיס סטודנט שנתי או סמסטריאלי? קודם כל לאלה שנוסעים לאוניברסיטה פחות מ- 3 פעמים בשבוע ולא משתמשים בתחבורה הציבורית לצרכים אחרים. אך חוץ מזה, מי שמרבה להשתמש ברכבת בנסיעותיו, לא מומלץ שירכוש את הכרטיס מכיוון שאין כרטיס סטודנט משותף עם הרכבת. הדבר נכון למשל למי שנוסע לאוניברסיטת תל אביב במחירים מופקעים מבת ים, חולון או מערב ראשל"צ אך גם לסטודנטים אחרים. כמו כן, אלה שעיקר הנסיעה שלהם היא בינעירונית (למשל הנוסעים מירושלים לאוניברסיטת בר אילן בקו 400) מומלץ שישתמשו בפרופיל הסטודנט הרגיל המקנה הנחה של 30% בקניית שתי נסיעות בינעירוניות.

לסיכום: למרות השחיקה המסוימת בכדאיות קניית כרטיסי החופשי חודשי לסטודנטים עקב הכנסת הנחת ערך צבור מיוחדת לסטודנטים ורפורמה במחירי הנסיעה בגוש דן, עדיין מדובר בהשקעה משתלמת מאוד עבור רוב הסטודנטים. ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מאחלים לכלל הסטודנטים שנת לימודים פורייה, מוצלחת ועם כמה שפחות בעיות נגישות.

נספח:

נוסחה לחישוב סף הכדאיות – לכרטיס שנתי (בשביל לחשב את זה לכרטיסים אחרים)

לחישוב מחיר נסיעה לאחר הנחת סטודנט (ערך צבור): מחיר נסיעה בודדת רגיל * 0.667. למשל אם מחיר הנסיעה הוא 6.60 נכפיל אותו ב- 0.667 ונקבל סכום המתקרב ל- 4.40 ₪.

חישוב שווי הכרטיס השנתי בנסיעות. מחלקים את מחיר הכרטיס השנתי במחיר הנסיעה שהתקבל לאחר הנחת הסטודנט ומקבלים את השווי בנסיעות. למשל סטודן של אזור תל אביב עולה 1410 ₪, מחלקים אותו ב- 4.40 (בקרוב) ומקבלים את שווי בנסיעות.

על מנת לחשב את סף הכדאיות לחודש מחלקים את השווי בנסיעות ב- 12 חודשים ומעגלים כלפי מעלה. למשל מחלקים את 322 הנסיעות ששווה הסטודן של תל אביב ב- 12 ומקבלים בערך 27 נסיעות.

במידה והכרטיס כולל יותר מקוד מחיר אחד (כמו בכרטיסים מרחביים) – יש לחשב לפי המחיר הגבוה ביותר. למשל במרחבי גוש דן סף הכדאיות מחושב על פי המחיר המקסימלי לנסיעה של 10.40 ₪.

 

נוסחה לחישוב סף הכדאיות – לכרטיס הסמסטריאלי

זהה לחישוב הכרטיס השנתי למעט העובדה שמשתמשים במחירים של הכרטיס הסמסטריאלי ובשביל לחשב את סף הכדאיות מחלקים את מספר הנסיעות ב- 4.5 (מספר החודשים שהכרטיס הסמסטריאלי תקף).

%d בלוגרים אהבו את זה: