ארכיון הבלוג

למה בחיפה האוטובוסים נוסעים מהר יותר

בימים אלה מוקם בחיפה ובקריות אחד הפרויקטים התחבורתיים המושכלים ביותר בישראל: ה"מטרונית" – רשת של מסלולי נסיעה לאוטובוסים בלבד. לא, המטרונית רחוקה מלהיות רכבת קלה והיא בקושי יכולה להיחשב ל-BRT. אז מה מיוחד בה? הרי גם בגוש דן יש רשת לא קטנה של נתיבי תחבורה ציבורית, ואפילו חלק מהרחובות הראשיים סגורים לחלוטין לתחבורה פרטית בשעות היום. אלא שכל נוסע בגוש דן יודע שברוב הנת"צים העדיפות לתחבורה ציבורית היא על הנייר בלבד. למרות המספר הרב של נת"צים בתל אביב, ברובם התנועה זוחלת במהירות דומה ואף איטית יותר מרכב פרטי. לעומת זאת, בחיפה מסלולי התחבורה הציבורית מצליחים ליצור שיפור אמיתי.

המלך ג'ורג' בת"א - יום חול, 15:33, מכוניות נוסעות ברחוב ששני נתיביו מיועדים לתח"צ. הגבלת השעות המוצהרת של הנת"צ גורמת לזלזול מצד הנהגים.

איך מצליחים להזרים אוטובוסים במהירות לאורך הצירים ההומים והפקוקים בעיר השלישית בגודלה בישראל? שם המשחק הוא: זכויות דרך לאוטובוסים. אך תחילה נספר בקצרה על פרויקט המטרונית.

המטרונית, שהקמתה החלה ב-2007 וצפויה להסתיים בעוד כשנה, מורכבת משלושה מסלולי אוטובוס המחברים בין הקריות בצד אחד לבין הדר, העיר התחתית ומערב חיפה בצד השני, באורך כולל של 45 ק"מ. עם סיום סלילת המסלולים, יופעלו לאורכם שלושה קווי שירות באמצעות אוטובוסים מפרקיים ("אקורדיון") באורך 18 מטר. זהו אורך דומה לאוטובוסים המפרקיים הקיימים בגוש דן ובירושלים, וחבל כי במקום לעשות חצי עבודה היה אפשר להביא אוטובוס BRT אמיתי המשמש כרכבת הנוסעת על אספלט. חברת "דן" זכתה במכרז להפעלתם.

בינתיים, מסלולי התחבורה הציבורית שכבר נפתחו כחלק מקווי המטרונית, נמצאים בשימוש ע"י קווי האוטובוס של "אגד". והנה הסיבות להצלחתם כבר היום:

מסלול המטרונית בשדרות הפלי"ם בעיר התחתית בחיפה. הפרדה פיזית.

1. בלעדיות. המת"צים בחיפה בלעדיים לתחבורה ציבורית 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. זה הופך אותם לטאבו מוחלט עבור נהגי רכב פרטי: החיפאים למדו שלנתיב הזה אסור להיכנס תחת שום תנאי, לא משנה אם השעה 9 בבוקר או 9 בערב. בחיפה כמעט לא קיימת התופעה של נסיעה לא מורשית במסלול תחבורה ציבורית.

2. הפרדה. זה לא נתיב תחבורה ציבורית, זה מסלול תחבורה ציבורית. המת"צים בחיפה מופרדים הפרדה פיזית משאר הכביש, ובדרך כלל נמצאים משמאל לשאר הנתיבים, כלומר במרכז הכביש. נהג רכב פרטי אינו יכול להיכנס למת"צ כדי לפנות ימינה בצומת הבא או כדי לעצור רגע בצד לקנות סיגריות.

3. רציפות. המסלולים טרם הושלמו, אך כבר ניתן לראות את המאמץ הרב שנעשה כדי שהמת"צים יהיו רציפים ככל הניתן מתחילתם ועד סופם, והאוטובוסים לא ייסעו כמעט בשום קטע בנתיב הרכב הפרטי. אפילו ברחובות צרים, בהם יש שני נתיבים בלבד לכל כיוון, התקבלה החלטה אמיצה והנתיב השמאלי הופקע לטובת תחבורה ציבורית והופרד הפרדה פיזית מהנתיב הימני.

4. אוטובוסים מעל הכול. היחידים שמורשים להיכנס למסלול המטרונית הם אוטובוסים בקווי שירות. לא מוניות ולא כלי רכב עם 4 נוסעים. ההגבלה הזאת עושה את כל ההבדל בין נתיב פקוק לנתיב זורם.

החוליה החלשה: רחוב אליהו הנביא משמש גם לטעינה ופריקה.

התכנון לא חף מבעיות. נוסעים רבים מלינים על כך שהאוטובוס עוקף את התנועה הרגילה אך לאחר מכן נתקע ברמזור למשך דקות בגלל תזמונים גרועים של הרמזורים. כמו כן קיימים קטעים בודדים שבהם תנועת האוטובוסים אינה זורמת מספיק מהר, כגון רחוב אליהו הנביא בעיר התחתית המשמש גם לטעינה ופריקה. הבעיה הראשונה תיפתר לאחר הפעלת האוטובוסים המפרקיים שיקבלו עדיפות ברמזורים, ונותר לקוות שלא יהיו נקודות לאורך הצירים שיעכבו את התנועה. חוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה ביותר, ובמקרה הזה פקק באמצע מסלול תחבורה ציבורית עלול לפגוע באטקרטיביות של המערכת.

בנושא זכויות הדרך לתחבורה ציבורית, כמו גם בנושא קווי הלילה, לחיפה יש הרבה מה ללמד ערים אחרות בארץ, ולנוסעים בגוש דן נשאר רק לקנא.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: