ארכיון הבלוג

כיצד מומלץ לנסוע מירושלים למירון בל"ג בעומר

בשעות הקרובות יחלו חגיגות ל"ג בעומר. לחגיגות אלה יש משמעות מיוחדת בקרב המגזר החרדי מכיוון שרבים מבני הקהילה עולים להילולה המרכזית לכבוד הצדיק רבי שמעון בר יוחאי. לפי ההערכות, מדי שנה עולים למירון כחצי מיליון מבקרים. מכיוון שבמגזר החרדי רב השימוש בתחבורה הציבורית, וגם מכיוון שלא מומלץ מטעמי צפיפות לעלות לאזור עם רכב, האופציה של התחבורה הציבורית הופכת לרלוונטית במיוחד ביום זה.
עבור האנשים שעולים למירון מירושלים קיימות שתי אופציות עיקריות. הראשונה היא כמובן "אגד", שנערכת לעניין מראש. השנה הוציאה "אגד" צי ענק של 450 אוטובוסים רק מירושלים ועוד מאות אוטובוסים מריכוזי חרדים אחרים כגון בני ברק, אשדוד, קרית ויז'ניץ בחיפה, רכסים, תפרח, ערד וריכוזי חרדים אחרים. בערים החרדיות הגדולות כגון ירושלים יצאו האוטבוסים ממספר מוקדים שונים. בשיא (בערב-לילה של החג לכיוון מירון, ובשעות הבוקר בחזרה) ייסעו האוטובוסים בתדירויות גבוהות של פעם למספר דקות ובשעות אחרות בתדירות מעט יותר נמוכה אך עדיין גבוהה. זאת עד סוף החגיגות ביום חמישי (10.5.12) בשעות אחר הצהריים. בשעות הערב יחזרו האוטובוסים הנוסעים לצפת וחזרה ללוח הזמנים הרגיל.
להלן דוגמא למודעת פרסומת של "אגד" המיועדת לתושבי הר נוף.
מול "אגד" פועלות לא מעט חברות פרטיות שגייסו ציי אוטובוסים גדולים ומנסים לקבל נתח שמן מהעולים למירון. מדובר במעין ורסיה של מוניות השירות שמתפקדות על מנת לתגבר את העומס, אך לצורך העניין מדובר בהסעות פרטיות מיוחדות לכל דבר.
מחירי הנסיעה: ב"אגד" מחיר הנסיעה למבוגר הלוך ושוב הוא 71 ש"ח, לילד בגילאים 5-10 המחיר הוא 67.20 ש"ח ולאזרח ותיק – 42 ש"ח. ילדים עד גיל 5 עולים חינם בתנאי שיישבו על ברכי הוריהם. אחת מהחברות הפרטיות שנבדקה גובה 80 ש"ח לבן אדם הלוך ושוב, ללא תלות בגיל ברישום מוקדם.
גישה ונוחות – ב"אגד" על מנת לעלות לאוטובוס מתקיים רישום מדויק על גבי הכרטיס של שעת יציאה , מוקד יצאה , ומקום מדויק של המושב באוטובוס לכל אחד מהנוסעים. עבור אלה שלא נרשמו תחכה כמות מוגבלת ביותר של אוטובוסים, אך במקרה כזה אין הבטחת מקום, ואין כלל ביטחון שניתן יהיה לעלות לאוטובוס. לכן כדאי מאוד להירשם באופן מסודר.
בחברה המתחרה – אין חובה להרשם. באים, תופסים מקום ונוסעים.
לסיכום:
בשנים האחרונות אגד למדה את הפוטנציאל האדיר שטמון בסידורי הסעה ללג בעומד לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. לאחר כמה נסיונות שבהן היתה כמעט קריסה של מערך האוטובוסים במירון הפיקו ב"אגד" לקחים ועברו לשיטת המקומות ששמורים מראש. בהתחשב בכך שחלק גדול מהנוסעים למירון הם משפחות חרדיות ברוכות ילדם הרי שבשורה תחתונה נראה שעבור רוב האנשים שיש יתרון לאגד על פני החברות הפרטיות. הנסיעה בחברות הפרטיות מומלצת עבור אותם אנשים שמחפשים לנסוע באופן ספונטני ללא רישום מראש. זאת מכיוון ש"אגד" לא תבטיח מקום למי שלא נרשם לנסיעה.
הערה לקהל הלא חרדי – למרות שמרבית האוטובוסים שתוציא "אגד" מקורם מהרזרבות של החברה, ומהחכרה מחברות הבת (כמו "אגד תיור") מנסיון העבר יש שיבושים קלים בתחבורה הציבורית הבינעירונית המופעלת על ידי "אגד" בשאר המקומות בארץ. עיקר השיבושים יורגשו ביום חמישי אחר הצהריים בקווי חיילים המתוגברים בדרך כלל בימי חמישי אחר הצהריים. במקרים אלה צפויה הורדת תדירות ומומלץ לאנשים להשתמש ברכבת או אוטובוסים של מפעילים אחרים, אם הדבר ניתן.
מודעות פרסומת

וידוי של אמא/נעמה גלעד-חיים

ילדתי האהובה,

השבוע מלאו תשעה חודשים ליום המאושר בחיי, היום שבו הפצעת לעולם. ואני עדיין עומדת, נפעמת ומשתוממת, כשאני רואה אותך בשוכבך, בקומך, בחיוכך, במלמולייך המתוקים, השלבים הראשונים שאת מעצבת את אישיותך: יודעת בדיוק מה את אוהבת לאכול, לאן את רוצה לטייל, אלו ידיים את מעדיפה שיאחזו בך ובאיזה צעצוע את חושקת.

כרגע העולם הסובב אותך מחייך אלייך: כולנו עושים הכל על מנת למלא את צרכייך החומריים, הגופניים, הנפשיים והרגשיים. וכל עוד אנחנו חיים- נעשה הכל על מנת שלא יחסר לך דבר מאלו גם בעתיד.

אלא שאני חייבת להודות, שבפעמים שאני מביטה בך בכל כך הרבה הנאה, גאווה, אהבה ונחת, ומייחלת שהחיוך הזה על שפתייך הוורודות והמבט הכחול הזה, שמבקש לבלוע הכל לא יעלמו לעולם, או אז- אני חשה בים האושר הזה את הצביטה. אותה צביטה שמלווה אותי אולי מהיום בו חדלתי להיות תינוקת רכה ותמה והפכתי להיות למפחידה ומאיימת. כל כך מאיימת שחלק מהאנשים בעולם בפחדם הגדול ממני מעדיפים שאתחבא, אסתתר ואעלים את עצמי היטב כמו המפלצת שאני על מנת שלא אגרה את יצריהם האפלים.

זה קצת מוזר המצב הזה, את יודעת: אני, אמא שלך, שמעולם לא פגעה בזבוב, מטילה אימה על חלק גדול מבני המין השני שאינם יכולים לשלוט בעשתונותיהם כשהם רואים אותי. הזוי משהו, אבל התרגלתי. אני לא החשובה כאן. כי ממה שאני חרדה כיום עשרת מונים, ילדתי שלי, הוא שעלול להגיע גם יומך. והכל משום שבתעודת הלידה שלך, כמו אצל אמא שלך, נרשמה הגדרה שאינה משתמעת לשתי פנים "נקבה". כן, מתוקה, שתינו נולדנו עם מבנה גוף כזה שקיים גם בקרב מחצית האוכלוסייה, אותו גוף שגורם לחרדה כה גדולה, התעוררות יצרים סוטים ועיוורון גמור לנפש או השכל המסתתרים בתוכו, וגורם לחלק מהעולם להתבונן בנו בעיניים אפלות ורעות.

הפחד שלי הגדול כאמא הוא, שאת תחווי את המצב בעוד שנים ספורות, כשתהפכי לילדה, נערה ואישה ותעמדי מול אותם האנשים, המעדיפים לעמוד מול כיתת יורים מאשר לשמוע את קול שירתך, יחשיכו את האולם כשאת תרקדי במסיבת הסיום שלך, ידרשו ממך לעבור מדרכה כשתעברי ברחובותיהם, יזעקו לך לעבור לחלק האחורי של האוטובוס עם בנות מינך האחרות, העייפות והקמוטות או חלילה, יבקשו, להרים עלייך את ידם הטמאה אם במקרה תעברי לידם, ילדה רכה ותמה, בלבוש "לא צנוע", לפי הגדרותיהם הגחמניות.

מהצד השני, יש גם אחרים שעשויים לבטא את אטימותם ורוע לבם כלפייך באופן קיצוני פחות, אך מכעיס ומכאיב לא פחות: הם יורידו ממשכורתך, יחטטו בחייך האישיים בראיונות עבודה, ידרשו לדעת מתי וכיצד את מתכננת ילדים כדרישות קבלה, יציגו תמונות בוטות, מבזות ומעוותות של בנות מינך בפרסומי חוצות, יטרידו אותך ברחוב, בעבודה או באוטובוס, יסתכלו בעין עקומה על כל על כל ניסיון שלך לקדם את עצמך במישור המקצועי והציבורי ויגבילו אותך ואת חברותייך בכל מקום שבו תבקשו להתבלט.

המחשבות האלו, ילדתי האהובה, מטרידות אותי לא מעט ואף מדירות שינה מעיני. אני כל כך רוצה שהעולם ימשיך לחייך אלייך, לאהוב אותך ולקבל אותך לחיקו, ללא איום, ללא פחד, ללא מורא.

אני לא מאבדת תקווה. אולי עד שתגדלי, המצב ישתנה, ואז תיהני מהתחושה להרגיש שווה בין שווים ולהראות לעצמך ולכולם כמה יפה את. מבחוץ ומבפנים. ואז- לא תהיה מאושרת ממני. אנחנו, מצדנו, נעשה הכל על מנת שעל האפליה בין המינים תקראי רק בספרי ההיסטוריה, ולא תחווי על בשרך כמו הרבה ילדות, נערות ונשים היום, במאה ה-21.

לכן אנו חייבים להצליח בכך, נשים וגברים! כי בנפשנו הדבר!

כי אם, חלילה, לא נצליח, אני באמת לא יודעת איך אוכל להסתכל בעינייך הכחולות, ולהסביר לך בקול רפה ומובס, מדוע כל כך מסוכן ומפחיד סעיף ה"נקבה" בתעודת הזהות…

%d בלוגרים אהבו את זה: