קווים 51, 50, 150 ו- 251 בפתח תקווה יוצאים מהשוק

החל מיום ראשון הקרוב (17.8.14) לראשונה לאחר שנים רבות יחול שינוי מהותי במסלולו של קו 51, כמו גם של קווים 50, 150 ו- 251. תכליתו של השינוי הוא הוצאתם של הקווים מרח' הברון הירש (השוק העירוני) הצפוף והעברתם לרח' אורלוב. כך קו 51 ייסע מרח' ז'ובטינסקי ישירות לרח' אורלוב ויסיים בתחנה המרכזית, מה שיקצר לו את המסלול. קו 50 ייסע ברח' אורלוב ומשם יפנה לבר כוכבא וימשיך במסלולו הרגיל (בחזור הקו ייסע דרך פינסקר ואורלוב בדומה למסלולו ההיסטורי). קו 150 ישוב למסלולו ההיסטורי ויפנה מחובבי ציון לפינסקר ומשם לאורלוב והמשך במסלול הרגיל וקו 251 יפנה משטמפפר לפינסקר ואורלוב ושמם במסלול הרגיל. במקרה של שלושת הקווים הנ"ל מדובר בהארכת מסלול.

ככל הנראה הסיבה לשינוי במסלולי הקווים הללו היא הרצון להקל על הצפיפות באזור השוק, שהתגברה כאשר נכנס קו 1 בעל האוטובוסים הארוכים לאזור. יחד עם זאת, הוצאת קווים אלה, ובמיוחד קו 51 מאזור השוק היא בבחינת "שפיכת מים עם התינוק". התחנות שב"מצבת הברון", בשוק וברח' בר כוכבא משמשות גם כתחנות מעבר לקווי פתח תקווה הפנימיים או קווים לראש העין וגם משרתות אוכלוסיה נרחבת שגרה בסביבת התחנות או במרחק הליכה מהן. התוצאה הצפויה היא ירידה חדה בכמות הנוסעים בקו 51. למול זה נוסעים שצריכים להגיע לתחנה המרכזית והגרים באזורים הקרובים לה יזכו לקיצור זמן נסיעה ולאופציה נוספת לצד קווים 164 ו- 641 שחופפים למסלול הקו.

לאחר השינוי יהיה קו 1 הקו היחיד מבין הבינעירוניים שיעבור ברחוב הברון הירש. אמנם מדובר בקו תדיר שמשמש מבחינת מסלול תחליף טוב לקו 51, אך יש בהחלטה להוציא את קו 51 מהשוק בשלב זה טעם לפגם. הסיבה העיקרית לכך היא שיטת התשלום הייחודית (בשלב זה) בקו 1. כידוע, בקו 1 העלייה נעשית מכל הדלתות ולכן אין אפשרות לשלם לנהג שזה פתרון שהתחבורה הציבורית בארץ צריכה לשאוף באופן כללי. יחד עם זאת, חוסר האפשרות לשלם במזומן במכונות הטעינה הופך את הקו ללא רלוונטי לאוכלוסיה רחבה שנוהגת לשלם במזומן. לרוע המזל, המאסה העיקרית של האוכלוסייה הזו הכוללת אזרחים ותיקים, ומהגרי העבודה לסוגיהם מתגוררת דווקא באזור זה! עד עתה קו 51 נתן פתרון לאוכלוסיה זו. מעתה אוכלוסיה זו, שלרובה אין כרטיסי אשראי תעמוד בפני אפשרויות קשות: ללכת לתחנה המרכזית או לתחנה החדשה ברח' אורלוב בשביל לעלות לקו 51; או פשוט להסתכן ולנסוע ללא כרטיס. החלטה זו הייתה מובנת הרבה יותר במידה והיו עומדות בפני האוכלוסייה הזו אפשרויות לתשלום במזומן באמצעות מכונות או בקיוסקים שליד כפי שנהוג בערים רבות באירופה. ככל הנראה ימצאו לנושא של תשלום במזומן פתרונות אך נכון להיום הפתרונות הם חלקיים מאוד (מוכרים שיושבים בחלק מהתחנות ובחלק משעות היום). לכן, הכפייה למעשה להשתמש בקו 1 במקטע זה בטרם הושלמה היערכות מתאימה היא בבחינת "לרתום את העגלה לפני הסוסים". סוגיה בעייתית נוספת היא בפגיעה מסוימת בשירות שצפויה להיגרם למי שהיה רגיל להשתמש בקו 51. כך הנסיעה הראשונה של קו 51 יוצאת כיום בשעה 4:45 בעוד שקו 1 מתחיל לפעול רק בשעה 5:00. פגיעה משמעותית יותר עלולה להיגרם במוצאי שבת. קו 51 הוא אחד הקווים שהוא בעל רישיון לפעול לפני צאת השבת, בעוד שלקו 1 אין כזה רישיון והוא פועל רק מצאת השבת. כך יוצא שקו 51 מתחיל כיום לפעול בשעה 18:25 בעוד שהנסיעה הראשונה של קו 1 היא בשעה 20:20 לאחר צאת השבת. הפגיעה בתושבי אזור מרכז העיר תהיה מהותית בעיקר בתקופת הקיץ שבה השבת יוצאת מאוחר. עבור תושבים אלה עדיין קיימת האופציה לנסוע בקו 66 או במוניות השירות.

אך הדבר הבעייתי ביותר הוא פרסום ההודעה על השינוי שלושה ימים לפני החלת ההסדרים החדשים. בנוסף, השינוי הופיע בצנעה באתר של "דן". סביר להניח ש- 90% מנוסעי הקו שאינם גולשים יומיום באתר של דן ולא מחוברים לדף הפייסבוק שלנו כלל לא יהיו מודעים לשינוי וביום ראשון יווצר בלבול גדול. בנוסף, עיתוי השינוי רק שבועיים לאחר תחילת הרפורמה הוא בעייתי. לאור הבעייתיות בשינוי בשלב זה פנינו למשרד התחבורה בבקשה להשהיית השינויים עד לדיון מעמיק בנושא והצגת פתרונות הולמים לאוכלוסיה שנפגעת מהשינוי. נמשיך לעדכן לגבי הפעילות בנושא, כאן ובעמוד הפייסבוק שלנו.

השפעת הפעלת הקו המקדים (קו 1) על תדירות הקווים בפתח תקווה ובת ים

הכול מוכן כבר להפעלת קו 1, הדיילים כבר נמצאים בתחנות, מחלקים עלונים צבעוניים, הנת"צים לאורך הציר נצבעו באדום ובתחנות יש מפות חדשות וברורות של הקווים העוברים בתחנה. הפעלת קו 1 החדש תשפיע מן הסתם על תדירויות הקווים הסובבים, ובייחוד בקווים בעלי מסלולים דומים בפתח תקווה ובבת ים. לקראת הפעלת הקו החדש ערך ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל טבלת השוואת תדירויות של עיקרי קווי האוטובוס שיש להם נגיעה לקו 1 החדש. כאמור בשלב א' של הפרויקט לא יבוטל אף קו ולא יעשו שינויי מסלולים אך כפי שנראה במרבית הקווים שנסקרו (למעט קו 1 עצמו כמובן) קיימת ירידה בתדירות הקווים הסובבים. ההשוואה נעשתה מניתוח לוחות הזמנים של ימי חול של 15 ביולי (להלן לוז יולי) ושל 3 באוגוסט (להלן לוז אוגוסט). בכל אחת מהעמודות  מופיעה כמות הנסיעות בכל אחת מכיווני הנסיעה הקו (לפי תחנת המוצא) לפני השינוי (יולי 2014), אחרי השינוי (אוגוסט 2014) וכן השינוי בכמות הנסיעות בין יולי לאוגוסט (שינוי) שיכול להיות בתוספת נסיעות וכן בגריעת הנסיעות. חשוב לציין שבחודשים יולי ואוגוסט יש צמצום קל בכמות הנסיעות עקב חופשת קיץ כך שיש לקחת זאת בחשבון בהשוואה.

 

קווים 1 ו- 51

מועד	מס' קו	תחנת מוצא	סה"כ נסיעות
יולי 2014	1	ת. מרכזית פ"ת	0
יולי 2014	1	ניסבוים בת ים	0
אוגוסט 2014	1	ת. מרכזית פ"ת	163
אוגוסט 2014	1	ניסבוים בת ים	166
שינוי	1	ת. מרכזית פ"ת	163
שינוי	1	ניסבוים בת ים	166
יולי 2014	51	ת. מרכזית פ"ת	155
יולי 2014	51	ת. מרכזית ת"א	163
אוגוסט 2014	51	ת. מרכזית פ"ת	110
אוגוסט 2014	51	ת. מרכזית ת"א	113
שינוי	51	ת. מרכזית פ"ת	-45
שינוי	51	ת. מרכזית ת"א	-50
יולי 2014	1+51	לכיוון תל אביב	155
יולי 2014	1+51	לכיוון פתח תקווה	163
אוגוסט 2014	1+51	לכיוון תל אביב	318
אוגוסט 2014	1+51	לכיוון פתח תקווה	329
שינוי	1+51	לכיוון תל אביב	163
שינוי	1+51	לכיוון פתח תקווה	166

 

ונתחיל בבחינת השינוי בקו 1 ובקו שהכי דומה לו במסלול שהוא קו 51. ניתן לראות שלקו 1 יש כבר עכשיו כמות נסיעות דומה לזו שיש לקו 51 לפני השינוי (אם כי אורך הקו שהוא כמעט כפול דורש תשומות רבות יותר). בקו 51 ירדה כרבע מכמות הנסיעות אך יש לו עדיין תדירות נכבדת של 8-12 דקות ברוב שעות היום. בימי שישי ומוצ"ש כמו גם בשעות הערב תוזמנו שני הקווים כך שייצאו לסירוגין ובמוצ"ש כל אחד מהקווים יצא בתדירות של פעם ב- 20 דקות כך שתיווצר תדירות משולבת של 10 דקות (לעומת 12 דקות לקו 51 כיום). בסופו של דבר כאשר משווים את התדירות המשולבת של שני הקווים האלה נמצא שהתדירות הכוללת כמעט ומוכפלת. המשמעות היא שבשעות השיא תהיה עלייה מ- 9-11 נסיעות בשעה ל- 18-22 נסיעות בשעה. במילים אחרות, כל 3 דקות יגיע אוטובוס של קו 1 או 51. בהתחשב בכך שקו 1 הוא ארוך המשמעות היא עלייה חדה בתדירות הקווים בין פתח תקווה לתחנה מרכזית תל אביב (למעט קטע בהמסגר בו קו 1 לא עובר). עד כאן השיפור, אך לשיפור יש גם מחיר וכפי שנראה בקווים אחרים קיימת ירידה (אם כי קלה בדרך כלל) בכמות הנסיעות.

 

השוואת תדירויות – קווי פתח תקווה-תל אביב

מועד	מס' קו	תחנת מוצא	סה"כ נסיעות
יולי 2014	50	ת. מרכזית ת"א	19
אוגוסט 2014	50	בית רבקה פ"ת	7
אוגוסט 2014	50	ת. מרכזית פ"ת	15
שינוי	50	ת. מרכזית פ"ת	0
שינוי	50	בית רבקה פ"ת	-4
יולי 2014	49	ת. מרכזית פ"ת	38
יולי 2014	49	רכבת אונ' ת"א	34
אוגוסט 2014	49	ת. מרכזית פ"ת	38
אוגוסט 2014	49	רכבת אונ' ת"א	34
שינוי	49	ת. מרכזית פ"ת	0
שינוי	49	רכבת אונ' ת"א	0
יולי 2014	66	ת. מרכזית פ"ת	113
יולי 2014	66	כרמלית ת"א	128
אוגוסט 2014	66	ת. מרכזית פ"ת	110
אוגוסט 2014	66	כרמלית ת"א	125
שינוי	66	ת. מרכזית פ"ת	-3
שינוי	66	כרמלית ת"א	-3
יולי 2014	82	בית רבקה פ"ת	78
יולי 2014	82	כרמלית ת"א	76
אוגוסט 2014	82	בית רבקה פ"ת	77
אוגוסט 2014	82	כרמלית ת"א	77
שינוי	82	בית רבקה פ"ת	-1
שינוי	82	כרמלית ת"א	1
יולי 2014	150	מרכז פ"ת	2
אוגוסט 2014	150	מרכז פ"ת	2
שינוי	150	מרכז פ"ת	0
יולי 2014	166	הדר גנים פ"ת	18
יולי 2014	166	כרמלית ת"א	11
אוגוסט 2014	166	הדר גנים פ"ת	17
אוגוסט 2014	166	כרמלית ת"א	11
שינוי	166	הדר גנים פ"ת	-1
שינוי	166	כרמלית ת"א	0
יולי 2014	350	בית רבקה פ"ת	3
יולי 2014	350	ת. מרכזית פ"ת	3
אוגוסט 2014	350	בית רבקה פ"ת	3
אוגוסט 2014	350	ת. מרכזית פ"ת	3
שינוי	350	בית רבקה פ"ת	0
שינוי	350	ת. מרכזית פ"ת	0
יולי 2014	366	ת. מרכזית פ"ת	6
יולי 2014	366	עתידים ת"א	8
אוגוסט 2014	366	ת. מרכזית פ"ת	6
אוגוסט 2014	366	עתידים ת"א	9
שינוי	366	ת. מרכזית פ"ת	0
שינוי	366	עתידים ת"א	1

 

מהשוואת תדירות בקווי פתח תקווה אחרים ניתן לראות הורדת תדירות משמעותית יחסית בקו 50 לכיוון תל אביב בשעות אחר הצהריים. מדובר בקו מהיר שמשרת את תושבי השכונות הדרומיות של העיר וחוסך מהם מעבר לקו 25 הדחוס. חבל שמקצצים את הקו הזה במקום לקצץ טיפה בתדירות קו 51 ולהשאיר את אותה כמות הנסיעות על הקו.

ירידת תדירות קלה נרשמת גם בקווים אחרים בפתח תקווה ובפרט בקווים 66, 82, 166. אמנם מדובר בירידה קלה שבקושי תורגש אך מדובר בקווים עמוסים מאוד גם כך (בפרט 66 וכן 166 בשעות הבוקר לכיוון תל אביב), ואפשר היה לנצל את הארגון מחדש כדי להסיט תשומות לקווים אלה. בכלל מה שקורה עם 166 מקומם למדי. בנוסף לצמצום זוחל של תדירות הורדו מהקו רוב האוטובוסים המפרקיים שנסעו עליו (לרוב אלה היו מדגמים ישנים שנגרטו) וכיום לעלות על קו 166 בבוקר הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית, וחבל. לא נרשם כל שינוי בלוחות זמנים בקו 49 וכן בקווי יוממים בעלי מספר נסיעות קטן כגון 150, 350, 38 ו- 366.

 

השוואת תדירויות – קווי בת ים-תל אביב עיקריים

מועד	מס' קו	תחנת מוצא	סה"כ נסיעות
יולי 2014	10	מסוף 2000 ת"א	71
יולי 2014	10	סינמה סיטי ראשל"צ	82
אוגוסט 2014	10	מסוף 2000 ת"א	67
אוגוסט 2014	10	סינמה סיטי ראשל"צ	77
שינוי	10	מסוף 2000 ת"א	-4
שינוי	10	סינמה סיטי ראשל"צ	-5
יולי 2014	18	מסוף 2000 ת"א	131
יולי 2014	18	ב. עלמין בת ים	125
אוגוסט 2014	18	מסוף 2000 ת"א	128
אוגוסט 2014	18	ב. עלמין בת ים	122
שינוי	18	מסוף 2000 ת"א	-3
שינוי	18	ב. עלמין בת ים	-3
יולי 2014	25	מרינה בת ים	98
יולי 2014	25	אונ' תל אביב	113
אוגוסט 2014	25	מרינה בת ים	97
אוגוסט 2014	25	אונ' תל אביב	109
שינוי	25	מרינה בת ים	-1
שינוי	25	אונ' תל אביב	-4
יולי 2014	125	מסוף ניסנבוים	83
יולי 2014	125	ק. החינוך ת"א	93
אוגוסט 2014	125	מסוף ניסנבוים	81
אוגוסט 2014	125	ק. החינוך ת"א	92
שינוי	125	מסוף ניסנבוים	-2
שינוי	125	ק. החינוך ת"א	-1
יולי 2014	40	רכבת אונ' ת"א	91
יולי 2014	40	ב. עלמין בת ים	98
אוגוסט 2014	40	רכבת אונ' ת"א	83
אוגוסט 2014	40	ב. עלמין בת ים	89
שינוי	40	רכבת אונ' ת"א	-8
שינוי	40	ב. עלמין בת ים	-9
יולי 2014	240	קהילת יעקב ב"ב	94
יולי 2014	240	ב. עלמין בת ים	97
אוגוסט 2014	240	קהילת יעקב ב"ב	93
אוגוסט 2014	240	ב. עלמין בת ים	97
שינוי	240	קהילת יעקב ב"ב	-1
שינוי	240	ב. עלמין בת ים	0
יולי 2014	42	עתידים ת"א	67
יולי 2014	42	ב. עלמין בת ים	71
אוגוסט 2014	42	עתידים ת"א	67
אוגוסט 2014	42	ב. עלמין בת ים	72
שינוי	42	עתידים ת"א	0
שינוי	42	ב. עלמין בת ים	1
יולי 2014	142	עתידים ת"א	68
יולי 2014	142	ניסבוים בת ים	78
אוגוסט 2014	142	עתידים ת"א	68
אוגוסט 2014	142	ניסבוים בת ים	76
שינוי	142	עתידים ת"א	0
שינוי	142	ניסבוים בת ים	-2

 

באשר לקווי בת ים הרי שם נרשמה פגיעה גדולה יחסית בקו 40 שירדו ממנו כ- 9 נסיעות, בעוד שבשותפו ל"מזלג" קו 240 כמעט ולא נגעו. דווקא קו 42 שמסלולו בבת ים וביפו הכי דומה לקו 1 נשאר עם מספר נסיעות כמעט זהה למצבו ביולי. גם הדבר הזה יגרום לתגבור משמעותי על הציר של בלפור-רוטשילד-שד' ירושלים-שלמה לעומת המצב כיום. בקווים אחרים, בדומה לקווי פתח תקווה נרשמת ירידה קטנה אך מעצבנת בכמות הנסיעות. הדבר בולט במיוחד בקווים 18 ו- 25 שנחשבים לבין הקווים העמוסים במערכת. קווים אלה יאבדו 3-4 נסיעות למרות שלפחות בכל הנוגע לקו 18 אין בין הקווים חפיפת מסלול למעט בשד' ירושלים.

 

ומה הלאה?

 

כאמור מדובר בשלב א' של הפרויקט שבו השתדלו במשרד התחבורה לא לנגוע יותר מדי בקווים הקיימים. לקראת סוף השנה אמור להתבצע שינוי משמעותי יותר. לצערם של נוסעי פתח תקווה המצב של תדירות גבוהה בציר קו 51 לא יימשך זמן רב. אמנם קו 1 יתוגבר אך קו 51, כמו גם קו 50 יבוטל כליל, כך שלא ברור אם המצב האמתי יהיה כל כך טוב. בקווים האחרים ייעשה שינוי כשהרעיון הוא שקו 1 ישמש כקו שדרה שישמש למעבר לקווים המזינים. מהיכרות המערכת המקרטעת של "קווים" בעיר אסור להסתמך על כך שתחבורה פנימית בעיר במתכונתה הנוכחית תעמוד בעומס וקיצוץ בקווים כמו 66 ו- 82 יכול להיות בכייה לדורות. גם בבת ים צפויים שינויים כגון ביטול קו 42 שיצריך פתרון לקטע בין אבא הלל לעתידים. קו 40 ככל הנראה יקוצץ וייתכן שגם קווים אחרים מהעיר לתל אביב. בכל מקרה אמור להיערך סקר נוסעים במהלך נובמבר. אנו נמשיך לעקוב ולעמוד על האינטרסים של הנוסעים.

 

לסיום מצורף קישור לחוברות של משרד התחבורה המסבירה על הקו המקדים וכן לחוברת שמסבירה על שיטת התיקוף בקו 1.

הקו האדום המקדים לרכבת הקלה (קו 1) – כל הפרטים

ב- 1 באוגוסט 2014 יתקיים בגוש דן השינוי המהותי ביותר בתחבורה הציבורית מאז הארגון מחדש הידוע לשמצה של 2011. ביום זה יחל בשעה טובה לפעול הקו האדום המקדים לרכבת הקלה שימוספר כקו 1.  הקו ייסע מפתח תקווה לבת ים במסלול הדומה לזה של הרכבת הקלה ומטרתו להכין את הציבור ולהרגילו למסלול הרכבת הקלה שתהווה פתרון קבע עתידי לתוואי זה. לאחר שקיבלנו את מרבית הפרטים החיוניים במפגש הסברה שקיימה חברת נת"ע האחראית על הקו, אנו שמחים להעביר את המידע אליכם, כרגיל עם פרשנות וזווית ראייה שלנו.

 

מסלול קו 1, תדירות ושעות פעילות

 

כאמור קו 1 ייסע מפתח תקווה לבת ים, וליתר דיוק מסלול הקו יחל בתחנה המרכזית של פ"ת ויסתיים באצטדיון העירוני בבת ים (הידוע גם כמסוף ניסנבוים). הקו ייצא מתחנה המרכזית פ"ת ויסע על רחוב בר כוכבא, הברון הירש (שוק פתח תקווה) ומשם ימשיך במסלולו הארוך בציר ז'בוטינסקי, כאשר לראשונה מזה שנה וחצי יחזור הקו לנסוע לאורך כל המת"צ של ז'בוטינסקי (שזכה למוניטין רע במיוחד כ"ציר המוות") ששופץ וחלקו הסגור נסלל מחדש בימים אלה. הקו ימשיך במסלולו בז'בוטינסקי בבני ברק ורמת גן, ימשיך על דרך בגין ושם בניגוד לקו 51 של היום ייסע דרך בית מעריב (ולא דרך המסגר), התחנה המרכזית הישנה ושד' הר ציון (שם יעצור קרוב לתחנה המרכזית החדשה בתחנה של הקווים 42, 142 ו- 189 של היום). הקו ימשיך לדרך שלמה, שד' ירושלים ביפו, וייכנס לבת ים למצבה, רוטשילד, בלפור (בכיוון ההפוך הרצל), יצחק שדה, הנביאים, הקוממיות וסיום באצטדיון העירוני.

הקו ייסע בתדירות גבוהה של 5-8 דקות ברוב שעות היום. בשעות השפל ייסע הקו בתדירות של 10-20 דקות, בימי שישי בתדירות של 12-15 דקות ובמוצ"ש בתדירות של 20 דקות. שעות פעילות הקו ביום חול יהיו מ- 4:40 עד חצות מכיוון בת ים ומ- 5:00 עד חצות מכיוון פתח תקווה. מדובר בתדירות ושעות פעילות הדומה לאלה של קו 51 (ביום שישי ומוצ"ש התדירות נמוכה מעט יותר). בהתחשב בכך שקו 51 לא מבוטל בשלב זה באופן מוחלט, ובכך שמדובר באוטובוס ארוך ייתכן ותדירות זו תשרת את הנוסעים בצורה סבירה אם כי בימי שישי ובמוצאי שבת ראוי שהתדירות תהיה גבוהה יותר.

 

המאפיינים הייחודיים של הקו האדום המקדים

לקו 1 יהיו מאפיינים ייחודיים ביחס לקווים אחרים באזור המרכז, שיהפכו אותו למשהו שדומה במידה מסוימת ל"מטרונית" של חיפה.

• הציוד הנייד – האוטובוסים שייסעו על הקו יהיו אוטובוסים מפרקיים בעלי ארבע דלתות, הזהות במבנה שלהם למטרוניות לחיפה. כמה מהאוטובוסים האלה אנו רואים כבר היום בקווים מפרקיים רגילים אך מדובר באוטובוסים מעט יותר משדרגים, במיוחד בכל מה שקשור להנגשה (רמפות נשלפות בלחיצת כפתור בדומה למטרונית). מצד שני כמות מקומות הישיבה הוקטנה (ביחס למפרקיות הרגילות) על מנת להעמיס יותר נוסעים בעמידה כך שחווית הסרדינים עלולה להיות קשה יותר.
• שימוש בנתיבים עם העדפה לתחבורה הציבורית – לאורך רוב המסלול ייסע קו 1 בנתיבים המיועדים לתחבורה הציבורית. בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה וברח' בלפור בבת ים ייסע הקו בנתיבים מופרדים פיסית בעוד שברוב המסלול הוא ימשיך לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית ימניים ששעות הפעילות שלהם יורחבו לכל שעות פעילות הקו (בניגוד להיום שרובם פועלים רק בשעות שיא) אך עדיין תותר בהן פריקה וטעינה בשעות מסוימות וכמובן פניות ימינה. לדברי משרד התחבורה תהיה אכיפת נת"צים על ידי שוטרים הרכובים על אופנועים. בניגוד למטרונית בחיפה, בכל נתיבי התחבורה הציבורית הקיימים ייסעו גם שאר קווי התחבורה הציבורית כך שלא יווצר מצב שבה האוטובוסים נתקעים בעל כורחם בפקקים עם שאר המכוניות רק בגלל שהם לא נהנים מהמעמד ה"מיוחד". הבדל נוסף מהמטרונית הוא שקו 1 לא יהיה מחויב לעצור בכל מקרה בכל תחנה אלא רק בלחיצת פעמון או כשיש נוסעים עולים בתחנה (בדומה לקו רגיל). דבר זה ימנע מצב נפוץ במטרונית שבשעות הלילה הקו עוצר בעל כורחו בתחנות ריקות מאנשים והדבר מאט את נסיעתו.
• עלייה מכל הדלתות והנהג לא מתעסק עם כסף – בדומה למטרונית והרכבת הקלה בקו 1 יהיה ניתן לעלות מכל הדלתות מה שיזרז את העלייה והירידה. בכל דלת, למעט האחורית יוצמד ולידטור (מהסוג שרואים כיום בקו 51) שישמש לתיקוף פשוט של כרטיסי "רב-קו" שהחוזים בו טעונים. בנוסף יוצבו 2 מכונות להטענת הכרטיסים. ניתן יהיה להטעין כרטיס חופשי חודשי, ערך צבור, כרטיסייה ונסיעה בודדת (תקפה ל- 90 דקות). ההטענה תתבצע בכרטיס אשראי. מה קורה אם רוצים לקנות כרטיס במזומן? בשלב ראשון יוצבו בתחנות אנשים עם מסופון שימכרו כרטיסים חד-פעמיים מנייר. לאחר כמה חודשים יוצבו מכונות הדומות לאלה של המטרונית בתחנות (בכפוף למכרז שיוצא בימים אלה) ושם ניתן יהיה לקנות גם כרטיס במזומן. כמובן שניתן יהיה לנסוע גם בקו 51/40/42 שימשיכו לפעול (בתדירות מופחתת) ושם כרגיל ניתן לבצע כל פעולה אצל הנהג. למי שינסה להתחמק מתשלום צפוי כנס של 90-130 ש"ח. מחיר הנסיעה לא ישתנה ויעמוד על 6.90 ש"ח לרבות כרטיס המעבר ל- 90 דקות שיהיה תקף לכל הקווים במטרופולין בתוך אזור "הגוש המרכזי".

שינויים בפעילות קווים מקבילים לקו 1

קו 1 עובר למסלול קו 51 ובאופן חלקי למסלולי קווים 42 ו- 40. למרות זאת בשלב ראשון לא יבוטל אף קו, וקווים 51, 42 ו- 40 ימשיכו לפעול אם כי כמות הנסיעות בהם תדולל. למעשה רק בקו 51 שחופף לקו 1 ב- 90% מהמסלול יורגש דילול משמעותי בתדירות בעוד בשאר הקווים הפחתת התדירות תהיה מתונה יותר. ייעשה גם מאמץ לתאם את זמני היציאה של קווים 51 ו- 42 לזמני היציאה של קו 1 כדי שלא יווצר מרווח לא אחיד בין זמני יציאת הקווים. בשאר הקווים לרבות קווי פתח תקווה אחרים כמו 66 ו- 82 וקווי בת ים אחרים כגון קו 240 ו- 142 לא תשתנה התדירות או שיהיה קיצוץ קל בתדירות. לאחר מספר חודשים יערכו ספירות נוסעים וסקרים על מנת לעשות הערכת מצב לקראת השלב הבא של השינויים. יש לציין שבאיזשהו שלב תיערך רפורמה משמעותית יותר שתכלול ביטול הקווים החופפים ושינוי מסלולים ותדירות בקווים נוספים תוך בניית מערכת קווים מזינים. שלב זה מתוכנן לקראת תחילת עבודות החפירה של הרכבת הקלה הצפויות להתחיל באמצע 2015 (מועד לא סופי כמובן).

מסקנות ושאלות להמשך

האם לדעתנו הפרויקט החדש יצליח? כרגיל במקרים אלה התשובה אינה חד-משמעית. מצד אחד, נראה שבמשרד התחבורה למדו כמה לקחים מהארגון מחדש הכושל של 2011 ולכן ביצוע השינוי הוא הדרגתי ובשלב הראשון לא יבוטל אף קו. יחד עם זאת, ישנן כמה שאלות שהתשובות אליהן יכריעו האם מדובר בקו מוצלח או עוד מהלך בעייתי שיביא יותר נזק מתועלת.

• האם התדירות של הקו תימנע מהקו להפוך למלך החדש של "פרויקט סרדין"? על פניו התדירות הנוכחית בעייתית מעט, ונכון שהקווים החופפים ימשיכו לפעול חלקית אך מדובר בקו שפועל באזורי הביקוש הכי גדולים וצפוי שבשעות השיא לפחות הקו יהיה עמוס מאוד. נכון לכרגע הפעיל משרד התחבורה רק 50 מתוך 90 מכונות שמיועדות לקו כאשר שאר המכונות יתווספו בשלב השני וייתכן שאף יועברו לקווים בעייתיים אחרים.
• האם הקו החדש אכן יהיה מהיר יותר מהקווים הרגילים? על פניו הקו מאפשר עלייה מהירה מכל הדלתות ונוסע בנתיבים שעל פניו הם ייעודיים לתחבורה הציבורית מה שאמור להפוך אותו למהיר יותר. עדיין לקו אין העדפה ברמזורים ולא ברור מה תהיה האפקטיביות של אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית במיוחד באזורים הצרים של רמת גן ובני ברק. המצב של אי אכיפת נת"צים ואי העדפה ברמזורים עלולה ליצור מצב שבו 3 קווים מגיעים ביחד לאחר פרק המתנה ממושך מה שיפגע באפקטיביות של המערכת.
• האם לא סומכים כאן יותר מדי על טכנולוגיה? מניסיון עם מערכות מקבילות בארץ נראה שמכונות התיקוף מתקלקלות לעתים קרובות, יוצרות עומס של נוסעים סביבן עד כדי סיכון בטיחותי ומאתגרות אוכלוסיות שקשה להן עם הטכנולוגיה או בעלות קשיי שפה. גם חוסר אפשרות לשלם במזומן היא בעייתית גם אם קיים פתרון אנושי חלקי. ולא נדבר על בעיות אבטחה שקשורות לרב-קו או לאשראי שצריכים למסור את הנתונים שלו כשרוצים לטעון חוזה ב"רב-קו". בכל אופן מדובר בנושא רגיש שראוי שמקבלי ההחלטות יתנו עליו את הדעת.
• כיצד יתרגל הציבור לקו החדש? האם יעדיף אינטואיטיבית לנסוע בקו 51 המוכר ויעדיף אותו על הקו החדש. נכון להיום מרבית הקווים החדשים לחלוטין שנפתחו בעת הארגון מחדש (למשל 60 במסלול החדש, 39, 289 ועוד) זוכים לתגובה פושרת של הציבור והוא ממשיך להעדיף את הקווים הישנים גם אם מדובר באותה הגברת בשינוי האדרת (למשל 16 בלבוש החדש כ- 204) ובמסלול פחות אפקטיבי? אי הביטול הקווים הישנים הייתה אחד הלקחים מרפורמות קודמות אך האם היא תהיה לרועץ לאור השמרנות של הציבור שעדיין מעדיף להצטופף בקו 51 במקום לנסוע ברווחה בקו 641 בעל המסלול החופף. באיזשהו שלב יבטלו את קו 51 ועלול לקום כל זעקה. במקרה של ביטול קו 51 יש לתגבר משמעותית את קו 1 על מנת לפצות על ביטול קו.
• מה יקרה כשיתחילו העבודות המעשיות על הרכבת הקלה? זו אולי שאלת השאלות. בשלב זה הקו כבר אמור להפוך לקו השואב של המערכת. האם הקו ימשיך להיות "מהיר"? ספק גדול מאוד. למעשה השאלה היא האם דינם של משתמשי התחבורה הציבורית להיתקע בפקקים אינסופיים ויהפוך למילה נרדפת ל"סיוט תחבורתי" או שמא הקו יוכל לתת זמני הגעה סבירים ביחס לשאר כלי תחבורה ובכך להוות אלטרנטיבה אמתית לתקופת העבודות הלא קלה הזו?

במידה רבה המונח "קו מקדים" או "קו מכין" מרמז על ההכנה לעתיד. האם הרכבת הקלה של תל אביב תהיה פתרון תחבורתי אמתי או "רכבת תקלה" סטייל ירושלים? הכול תלוי בתודעה של הציבור, והיא תתחיל להתעצב עם תחילת פעילות הקו המקדים. אנו כרגיל נמשיך לעקוב ולפעול לכך שתנאי הנסיעה והתדירות יהיו הולמים.

לנסוע מציר ז'בוטינסקי לתחנה מרכזית פ"ת ללא הסתמכות על קו 51 – עכשיו זה אפשרי מתמיד!

במשך עשרות שנים שירת קו 51 של "דן" את הנוסעים מפתח תקווה לאזור התחנה המרכזית בתל אביב כשבדרך הוא עובר במקומות אסטרטגיים רבים וצובר קהל נוסעים, מה שהפך אותו, על אף תדירותו הגבוהה למלך הבלתי מעורער של "פרויקט סרדין".  עד עכשיו החלופות העיקריות היו קווים אחרים של "דן" כגון 40/240, 66, 82 ו- 50 שעשו חלקים מהמסלול של הקו אך הפכו בעצמם לקווים עמוסים עד מאוד. בשנה האחרונה נפל למשרד התחבורה אסימון ולכן בוצעו שני שיפורים חשובים שמאפשרים אלטרנטיבה חלקית אך לעיתים שפויה לקו 51 העמוס.

• כבר לפני כשנה הפך קו 641 לנתניה דרך פתח תקווה למאסף כללי כלומר הוא מעלה ומוריד בכל תחנות הקו. המשמעות: לאורך כמעט כל המסלול הקו מהווה תחליף לקו 51. הקו מופעל כיום על ידי חברת "קווים". מדובר באוטובוסים בינעירוניים חדישים המצוידים בפינוקים כמו חיבורי USB ולרוב Wi-fi (אינטרנט אלחוטי). לרוב הנסיעה בקו זה מהירה יותר מאשר בקו 51 וניתן למצוא מקום ישיבה יותר בקלות, במיוחד בשעות שאינן שיא ולכיוון תל אביב. שני המינוסים העיקריים של הקו היא התדירות הבינונית מינוס שלו (20-30 דקות ברוב שעות היום) ובעיקר העובדה שהתחנות שלו מופרדות פיזית מתחנות קווי "דן" וממוקמות ביחד עם קווי "אגד". בחלק מהמקרים התחנות ממוקמות יחסית קרוב לתחנות קו 51 (למשל בעזריאלי או בבילינסון) ובמקרים אחרים ממש בצד השני של הצומת מה שהופך את ההמתנה בהם לא כדאית (למשל באזור קניון ביאליק ברמת גן או קניון בני ברק). אפשר להצדיק את הדבר הזה כאשר מדובר בכיוון פתח תקווה מכיוון שבמקרה הזה הקו מיועד בראש ובראשונה למי שנוסע ליעדים רחוקים יותר כגון הוד השרון, צומת רעננה ויעדים קטנים לאורך כביש 4. בכיוון תל אביב בו היעדים של קו 51 ו- 641 חופפים אפשר היה לצפות למקם את התחנות של הקווים הללו באותה תחנה. בכל מקרה מדובר באפשרות מסקרנת מאוד שכלולה בהסדרי ה"רב-קו" האזוריים. חשוב לציין כי בנוסף לקו 641, גם קו 561 נוסע במסלול זהה בחלופה שלו לתל אביב שפועלת בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב (החל מהנסיעה שיוצאת ב- 20:25 מכפר סבא ועוברת בסביבות 21:00 בפתח תקווה). במקרה הזה האופציה לעלות ולרדת בכל תחנה קיימת לכיוון תל אביב בלבד, בעוד שבכיוון כפר סבא ניתן לרדת רק החל מכפר אברהם בפתח תקווה.
• הבשורה השנייה מגיעה אלינו החל מהיום (28.3.14) כאשר נודע כי קו 164 מרחובות לפתח תקווה יאסוף ויוריד בכל התחנות לאורך ציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה. המשמעות היא שמעתה מי שרוצה להגיע מאזור התעשייה של פתח תקווה או מאזור בילינסון לחלקי המגורים של העיר מקבל עוד אלטרנטיבה מצוינת. עבור מי שרוצה להגיע לתחנה המרכזית עצמה מדובר גם באופציה מהירה משמעותית מכיוון שהקו מדלג על אזור השוק וכיכר המייסדים. הבונוס הגדול של הקו הוא העובדה שבגלל שמוקדי העומס של הקו נמצאים במקטעים אחרים (בעיקר בין בר אילן לראשון לציון) בפתח תקווה הקו אינו מלא ברוב שעות היום, וכמעט תמיד ניתן למצוא בקו מקומות ישיבה, מה שאי אפשר להגיד על קו 51 ואחרים שמגיע לאזור תעשייה קרית מטלון מתל אביב במצב של "סרדין" מוחלט בשעות השיא. תדירות הקו במקרה הזה היא סבירה ונעה בין 10 ל- 20 דקות ברוב שעות היום. החיסרון כמו במקרה של קו 641 הוא מיקום התחנות המרוחק מזה של תחנות קווי "דן" (יחד עם התחנה של קו 641). יחד עם זאת, השילוב של קו 641 ו- 164 באותה תחנה הופכת את התדירות לכדאית יותר במיוחד בשעות השיא (תדירות משולבת של 7 נסיעות לשעה, דומה לתדירות של קו 51), ואכן מדובר באפשרות טובה בעיקר בשעות השיא. כמובן שגם כאן הקו כלול בהסדר "רב-קו" אזורי ומכבד את כל הכרטיסים.
• ובינתיים בקו 51 החל פיילוט תיקוף מהדלת האחורית. בכל אוטובוס ליד הדלת האחורית הוצבה מכונה המאפשרת הצמדת הרב-קו אליו ותיקופו, כך שנוסע קבוע יכול לדלג על הנהג (על מנת לרכוש כרטיס עדיין יש צורך להסתייע בנהג). על פניו מדובר אולי ברפורמה המשמעותית ביותר שיכולה להשפיע על קיצור זמני הנסיעה גם ללא תשתיות תומכות, בעיקר בקווים עמוסים כמו קו 51. נותר רק לברך על ההחלטה להעביר את הפיילוט לקו זה במקום קווים 4, 5 ו- 104 שלא סובלים מעומס מיוחד ולכן לא מתאימים לפיילוט. מה שמצער הוא חוסר הפרסום של המהלך בצורה כלשהי. אין אפילו מודעות באוטובוסים או בתחנות שבהם עוצר הקו על הפיילוט. כך רבים מהאנשים פשוט אינם מודעים שקיימת אפשרות לתקף מאחור ולכן בודדים אם בכלל משתמשים באפשרות זו. לכל מי שקורא את הבלוג הזה אנו קוראים להעביר את הבשורה לאנשים שלא יודעים על האפשרות שקיימת כדי שהדבר ייתפס בציבור והפיילוט יצליח, כדי שבסופו של דבר נגיע למצב שהנהג יפסיק להתעסק עם הכסף ויתרכז בנהיגה, כמו במדינות עולם מתוקנות (וגם לא מתוקנות כמו בלארוס)

לסיכום

למי שרוצה להגיע מתל אביב לפתח תקווה יש כיום 3 אפשרויות משופרות.

1.  להשתמש בקו 51 שבו אפשר לעלות מהדלת האחורית ולתקף את הכרטיס במכונה שנמצאת ליד הדלת האחורית. תדירות הקו גבוהה אך הוא סובל מעומס יתר.
2. להשתמש בקו 641 של "קווים" בכל המסלול של קו 51 (למעט אזור השוק וכיכר המייסדים בפתח תקווה). אוטובוס עם תנאים משופרים ויותר סיכוי למצוא מקום ישיבה אך עם תדירות בינונית-נמוכה ותחנות במיקום שונה. בכיוון תל אביב ניתן להשתמש גם בקו 561 בחלופה שממשיכה לתל אביב (בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב).
3. בחלק של פתח תקווה להשתמש בקו 164 עם סיכוי טוב למצוא מקום ישיבה ותדירות סבירה אך תחנות במיקום שונה. אפשרות טובה בעיקר בשעות בהם קו 51 עמוס כשבשילוב עם קו 641 שעוצר באותה תחנה יוצרת תדירות טובה בשעות השיא.

בכל נסיעה רביעית בממוצע נוסעים כמו "סרדינים" וממצאים ראשוניים נוספים מדו"ח "פרויקט סרדין"

ב- 42% מהנסיעות שבוצעו במשך החודש האחרון אין מקומות ישיבה באוטובוס, ו- 23% מהנסיעות אף מוגדרות כמצב צפיפות קיצוני ("סרדין"). כך עולה מהממצאים הראשוניים של מדגם נוסעים שנערך במהלך החודש האחרון במסגרת שיתוף הפעולה בין ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל לאפליקציית התחבורה הציבורית "איפה-בוס". שלא במפתיע, שעות השיא שבין 7:00 ל- 9:00 קוטפות את התואר "שעות הסרדינים"  האולמטיביות עם כ- 30% מהנסיעות שמוגדרות כ"סרדין" ומעל 50% מקרים שבהם אין באוטובוס מקום ישיבה, אך גם בשעות שמחוץ לשעות השיא הסטנדרטיות המצב לא מזהיר.

כך בין 9:00 ל- 11:00 כ- 26% מהנסיעות הוגדרו כנסיעות "סרדין" וסך של כמעט 49% מהנסיעות הוגדרו כנסיעות שבהם אין מקומות ישיבה. מצב לא מזהיר מתקיים בין השאר בין השעות 21:00 ל- 23:00 בהם ב- 21% מהמקרים דווחה צפיפות, וב- 25% מהמקרים הנוספים דווח על נוסעים בעמידה, דבר השולל מכל וכל את הטיעון הנדוש של "חוסר ביקוש" ומראה על תדירות נמוכה מדי, דבר שהארגון טוען זמן רב. באשר למפעיל, מבין המפעילים שיש להם מספיק מקרים שדווחו בתואר "מסיע הסרדינים הלאומי" זכתה חברת "קווים" שמסיעה אוטובוסים צפופים ברמה מסוכנת ב- 31% מהמקרים וב- 35% מקרים נוספים חסרים באוטובוסים מקומות ישיבה. במילים אחרות, בשתיים מתוך שלוש נסיעות ישנם אנשים העומדים במשך זמן הנסיעה! גם מפעילת קווי התחבורה הציבורית, "דן", נוהגת "לדחוס" נוסעים כאשר ב- 30% מהנסיעות יש מצב של צפיפות קיצונית. יחד איתם, מקרי סרדין רבים קיימים גם בחברת הבת של קואופרטיב אגד – "אגד תעבורה". דווקא ב"אגד" המצב סביר עם 15% מהנסיעות בלבד במצב "סרדין" ובמעל 60% מהנסיעות יש מושבים פנויים.

מבין הקווים ה"ידועים לשמצה" מבחינת ריבוי מקרי הצפיפות הקיצונית, שבהם ניתן לציין את הקווים שבין פתח תקווה לתל אביב: 51, 66 ו- 82 ואת הקווים "המתקדמים" של ירושלים: 71 ו- 72 (מרמות לגילה). ייתכן והדבר נובע מריבוי המדוחים הנוסעים בקווים הללו, אך הקווים הללו "ידועים לשמצה" זה מזמן כ"קווי סרדינים" ולכן הנתון בהחלט תואם את המציאות.

בנוסף לנתוני הצפיפות, נבדקו במסגרת הדו"ח נתונים נוספים של הנסיעה באוטובוס. כך ב- 4% מהמקרים שדווחו הושארו נוסעים בתחנה ובעוד 3% מקרים האוטובוס פשוט לא עצר בתחנה. 7% מהמקרים, זהו נתון מדהים, המשקף את רמת השירות לו זוכה נוסע התחבורה הציבורית בארץ. ב- 8% מהמקרים דווח על נהג לא אדיב, נתון סביר בהתחשב בתרבות הנהיגה והעצבים המאפיינים את הנוסע הישראלי. לעומת זאת כנראה שהתרבות העצבנית מתבטאת בנהיגה מהירה או אף פרועה, כפי שדווחה בכ- 6% מהמקרים. ב- 2% נוספים דווחה נהיגה איטית בצורה חריגה. אין ספק שצריך לבצע רענון נהיגה לכמה מהנהגים. באשר למידת ניקיון האוטובוס, בכ- 7% מהמקרים דווח על אוטובוס מטונף.

בנוסף לדיווחים בזמן הנסיעה, מולאו כ- 550 טפסים של נתוני המתנה בתחנה. רק ב- 52% מהדיווחים התחנה אכן מספקת הגנה ראויה, ב- 29% מהמקרים מספקת התחנה הגנה חלקית (אמרנו שלטי פרסומת המוסווים כתחנות אוטובוס של JCDecaux בתל אביב?) ו- 19% מהתחנות לא מגנות כלל. באשר למי שמעוניין לשבת בתחנה לפני ש"יסתרדן" באוטובוס, הרי זה איננו מובטח לו כלל וכלל. ב- 30% מהמקרים דווחו הנוסעים כי עמדו בתחנה בהיעדר מקומות ישיבה, מתוכם ב- 12% נוצר מצב של צפיפות קיצונית בתחנה. מצב של צפיפות יתר בתחנה נפוץ בעיקר בין השעות 13:00 – 17:00 וגם בין 21:00 ל- 23:00 (ככל הנראה בגלל התדירות הנמוכה שמחייבת זמני המתנה ארוכים). נתון זה מעיד אף הוא לא מעט על רמת השירות.

נתונים אלה מהווים פיילוט לשיטת בקרה אלטרנטיבית העושה שימוש ב"חוכמת המונים" ומתבססת על דיווחי נוסעים על תנאי הנסיעה והמתנה בתחנה. משרד התחבורה מקיים כיום בקרה שוטפת על התחבורה הציבורית באמצעות חברת "ריבה". אלא שהדיווחים הללו אינם חשופים לציבור ואף למפעילים, כמות הדיווחים היא מוגבלת ובעיקר שיטת הבקרה הזו עולה לנו המון כסף. 40 מיליון ש"ח לשנה משולמים לחברת "ריבה" על בקרה שאנחנו הנוסעים יכולים לעשות לא פחות טוב ובעלות מזערית!

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל ו"איפה-בוס" מציעים אלטרנטיבה שפויה, שקופה וזולה לבקרת התחבורה הציבורית. בניגוד לדו"חות של משרד התחבורה ואף של אפליקציות אחרות שאינם שקופים לציבור, אנו מתחייבים לפרסם נתונים גולמיים לכל דורש ולפרסם דו"ח לציבור מדי חצי שנה וכן דו"חות ביניים בין לבין. דו"ח מפורט ראשון יתפרסם במהלך חודש יולי. כדי שתהיה לנו מאסה קריטית של דיווחים החשובה מאוד להגדלת אמינותם, אנו זקוקים לכם. אנא הקדישו כדקה בכל נסיעה כדי לדווח על תנאי הנסיעה באוטובוס על ידי מילוי טופס פשוט בתוך אפליקציית "איפה-בוס", כך שתוכלו להשפיע במישרין על שיפור תנאי התחבורה הציבורית.

קישור להורדה למכשיר "אנדרואיד"

https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.mitug.WhereBus

קישור להורדה למכשיר iPhone

https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.mitug.WhereBus

למילוי טופס דיווח תנאי הנסיעה יש להיכנס לתפריט "בזמן נסיעה"

למילוי טופס דיווח תנאי המתנה בתחנה יש להיכנס לתפריט חיפוש קווים ולחפש קו

 

מצגת הסבר על הפרויקט של איפה-בוס וארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל