ארכיון הבלוג

ממשיכים לעדכן דפי מידע – צפון מזרח חולון ודרום מזרח חולון

ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל ממשיך לעדכן קבצים חדשים במסגרת פרויקט המידע וההכוונה המקיף והמעודכן. והפעם נוסף מידע אודות צפון מזרח חולון (נווה ארזים, נאות יהודית, מפדה אזרחי ואזור התעשייה) ודרום מזרח חולון (קרית שרת, רסקו, נאות שושנים וקרית אלון). חשוב לציין כי בדרום מזרח חולון נוספה כעת רק המצגת, בעוד דפי המידע הנוחים להדפסה יתווספו יחד עם קבצים נוספים.

תזכורת: בפעימת התיקונים הנוכחית חזר סוף סוף הקישור המתבקש בין חולון לתחנה המרכזית החדשה כאשר קו 89 נוסע דרך צומת הולץ ולוינסקי במקום דרך בן צבי והר ציון (קווי 189 ו- 289 ממשיכים לנסוע במסלול הקודם). זוהי ללא ספק בשורה חשובה מאוד עבור תושבים.

קישורים לדפי המידע

צפון מזרח חולון (נווה ארזים, נאות יהודית, מפדה אזרחי ואזור התעשייה)

מצגת מפורטת

דף מידע נוח להדפסה

דרום מזרח חולון (קרית שרת, רסקו, נאות שושנים וקרית אלון)

מצגת מפורטת

כל הקבצים המעודכנים נמצאים בקישור הבא:

http://tahbura.org/main/gushdan/areas/

מודעות פרסומת

חשיפה – פעימת התיקון – אשכול ר"ג-גבעתיים

כפי שפרסמנו כאן, על פי הפרסום הראשוני בערוץ 2, בחודש הבא צפויה פעימת תיקון שנייה (הראשונה התרחשה ב-5 באוגוסט האחרון). ביום שישי האחרון, התפרסמו במקומון ר"ג-גבעתיים חלק מהשינויים הצפויים הנוגעים לערים אלו, ומובאים לכם ע"י ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל . חשוב לציין, כי עדיין ייתכנו שינויים, כמו שכבר למדנו והיכרנו בפעימה ובהחלת הרה-ארגון עצמו. להלן השינויים:

 

קו 31

הקו לא ימשיך מרח' הירדן לאלוף שדה אלא ייכנס לשכונת רמת חן ויעבור ברח' פרץ ברנשטיין ורזיאל ואז יחזור למסלולו הנוכחי (בדומה למסלול קו 30 שבוטל).

קו 45

הקו יתוגבר ותדירות הקו תעלה (לא מצויין, אך כנראה תתווסף נסיעה בשעה לכדי תדירות של 15-20 דק'). ביטול קו 139 (ראו מטה) יאפשר הסטה של משאביו, בין השאר גם לקו לזה.

קו 52

קו 52 יעבור במסלול קו 67 לפני הרפורמה, כלומר יפנה מדרך בן גוריון שמאלה לרח' כצנלסון, ימינה לרח' סירקין ומשם מכופר היישוב דרך רחובות קריניצי והרצל (לכיוון עתידים) וביאליק (לכיוון תחנה מרכזית). השינוי מתמיה, מכיוון שקו 52 נסע במסלול ישר דרך בן גוריון (לא נסע כלל דרך קריניצי והרצל), ברפורמה הכניסו אותו לנסוע ברחובות אלו וכעת, הוא נכנס עוד קודם לכן ועובר בכצנלסון וסירקין – במקום להעביר את קו 67 במסלול זה ולהשאיר את קו 52 במסלול ישר ומהיר מתחנה מרכזית לעתידים (הדבר מזכיר את השינוי בוצע בקווי 42 ו-142 כך ש42 נוסע בציר בגין המהיר איך ממשיך לעתידים במסלול ארוך יותר בצפון-מזרח העיר ואילו 142 שנוסע ישירות לעתידים מקניון איילון נאלץ לעבור ברח' רוטשילד ושאול המלך).

קו 61

קו זה צפוי לעבור 2 שינויים :

ראשית, הקו יעבור לנסוע דרך המלך ג'ורג' ודיזנגוף (כמו לפני הרפורמה) ואז להמשיך לארלוזורוב במקום לנסוע בציר בן יהודה, כפי שימשיך לעשות קו 161. דבר זה, גורם לפיצול מזלג (חלקי) נוסף המשך למגמת קריעת קווי המזלג בה התחילו בפעימת התיקון הראשונה וגם לאחריה. שינוי זה יהיה תקף לאורך שעות כל היום.

שנית, בשעות שיא הבוקר (עד כנראה השעה 9:00), הקו לא ייסע דרך רחובות הרא"ה והרצל/ביאליק אלא יחזור למסלולו טרם הרפורמה (קריעת מזלג נוספת בבוקר), וימשיך ישירות לרח' חיבת ציון וכך לא יצטרך לנסוע במסלול פקוק.

 

קו 104 וקו 139

קו 139 יבוטל. כדי לפצות על הכניסה לתל השומר, יוארך מסלול קו 104 לאלוף שדה (לא ייכנס לגבעתיים), והוא ימשיך במסלול 139 עד מכון הלב בבית החולים תל השומר. משאבי הקו יופנו, כנראה, לקו 45 שאמור להיות מתוגבר, לקו 104 עצמו (מאחר ומסלולו מוארך) ואולי לעוד קווים.

קו 134

הקו ימשיך מרח' הירדן ישר עד דרך נגבה ומשם יחזור למסלולו ברח' חזון איש (במקום לנסוע ברח' בן אליעזר ורוטנברג).

קו 135

שירות הקו יינתן על ידי מידיבוסים ולא על ידי אוטובוסים (דבר שמתבקש מקו שנוסע מסלול קצר בתדירות כה נמוכה של פעם בשעה), ויש לו אופי "שכונתי".

דו"ח סיכום שלושת החודשים הראשונים לביצוע הארגון מחדש בגוש דן

לאחר שלושה חודשים של איסוף נתונים, וחודש של עבודת כתיבה, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל גאה להגיש את התוצר המשמעותי ביותר של הפעילות שלנו מאז הקמת הארגון. כמי שליוו את הארגון מחדש בגוש דן באופן צמוד (ורוב הבלוג מוקדש גם היום לכך) הרגשנו צורך לחקור את הנושא לעומק. התוצאה היא דו"ח מחקר מקיף ומפורט שמנסה לבחון את הנושא מכל צדדיו, ולאורך תקופה החל משלב ההתכנון ועד פעימות התיקון. אנחנו מתכבדים להציג כאן את תקציר המנהלים של הדו"ח, כשאת הדו"ח המפורט ניתן להוריד בקובץ pdf בקישור שבתחתית העמוד.

תקציר הדו"ח

לאחר עשור של תכנון מפורט על ידי חברת "נתיבי איילון", ב- 1 ביולי 2011 יצא לדרך יישום הפעימה השנייה של הארגון מחדש בתחבורה הציבורית (תחב"צ) בגוש דן, שכלל כ- 70% מהקווים העירוניים הפועלים באזור.

 הירידה המתמשכת בשימוש בתחב"צ בגוש דן הובילה בשנת 2000 את משרד התחבורה לבחון מחדש את מערכת התחב"צ שהתפתחה לאורך השנים ולא הצליחה לעמוד בקצב הפיתוח האורבני של גוש דן. המערכת הישנה אופיינה בחוסר יד מכוונת, כשעיקר השינויים לאורך השנים נעשו בצורה של "טלאי על טלאי". הדבר אמנם יצר נגישות גבוהה יחסית אך מאידך גרם לקווים להיות ארוכים, מפותלים ולא יעילים. בנוסף אופיינה המערכת בתדירות נמוכה, מערכת מחירים לא מוסדרת, מחסור בנגישות למידע וליקויים רבים נוספים. תוכנית הארגון מחדש של התחב"צ בגוש דן נבעה מהבנת כשלים אלה ומטרתה העיקרית הוגדרה  כ"בלימת הירידה בכמות הנוסעים בתחבורה הציבורית".

עקרונות התכנון הראשוניים של הרפורמה היו יצירת מערכת חדשה של "תחבורת מעברים" התואמת לסטנדרטים מודרניים מערביים. דהיינו, תכנון מערכת היררכית המפרידה בין השירות המטרופוליני לבין השירות המקומי. הלכה למעשה, מדובר ביצירת קווים עורקיים בתדירות גבוהה ורפורמת מחירים היוצרים יחד מערכת קוהרנטית ופשוטה למשתמש.  עקרונות אלה הובילו ליצירת 11 קווים עורקיים המתפצלים לשניים או שלושה קצוות (קווי "מזלג") ומוזנים ע"י קווים אחרים (המוגדרים כמקומיים). במקביל, בוצעה רפורמה במחירי התחבורה הציבורית ע"י יצירת אזורי תפעול חדשים ורחבים.

הדו"ח של "ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל" בדק באופן מקיף את יישום הרפורמה מבחינה מערכתית (תדירויות הקווים, נגישות, רפורמת המחירים וכדומה), תכנונית (התאמה של עקרונות התכנון למצב בשטח) ומעשית (מתן מידע לציבור, תפעול המערכת החדשה בשטח). כמו כן נבחנו פעימות התיקון של ה- 5 באוגוסט ו- 1 בספטמבר והשפעתן על המערכת.

באופן כללי, ניתן לקבוע שהיו ברפורמה הצלחות וכישלונות. יחד עם זאת, נראה שכמות הליקויים הרבה חרצו את גורל הרפורמה לכישלון תודעתי בציבור.  רק מעטים מעקרונות הרפורמה יושמו בצורה המניחה את הדעת. בין אלה חשוב לציין את רפורמת המחירים, שיפור הנגישות לשכונות חדשות ושיפורים מקומיים רבים שהורגשו על ידי תושבי חלק מהאזורים. עם זאת, כמות הבעיות הייתה רבה הרבה יותר.

בהיבט המערכתי הן באות לידי ביטוי בשני תחומים: תדירות ונגישות. בניגוד להצהרות משרד התחבורה, תדירות הקווים לא עלתה. במקרים רבים אף חלה ירידה משמעותית בתדירות, גם בקווים שסבלו קודם לרפורמה מעומסים כבדים (כגון 61 ו- 63). כמו כן, חלה פגיעה בתדירות הקווים בשעות הערב (למרות שבחלק מהקווים שעות הפעילות הוארכו) ובמיוחד במוצ"ש (ישנם אזורים שנותקו כמעט לגמרי מתחבורה ביום זה).

בתחום הנגישות, חלה הרעה משמעותית בנגישות אל האזורים השונים. כך למשל הורעה הנגישות לבית החולים איכילוב ושיבא; רוב אזור צפון תל אביב נותק מאזור לב תל אביב שממערב לרחוב אבן גבירול; חולון נותקה מגישה ישירה לתחנה מרכזית תל אביב ומקרים רבים נוספים. הסיבה לניתוק אזורים אלה נעוצה בכוונת הוגי הרפורמה לעודד מעברים בין קווים מטרופוליניים למזינים. עם זאת, התדירות הנמוכה של הקווים המזינים והעובדה שרובם לא פועלים בשעות הערב ובמוצ"ש הפכה את המעברים ללא אפקטיביים.

מבחינה מעשית, היה כשל בתחום שיתוף הציבור והסברה. תהליך שיתוף הציבור ע"י נתיבי איילון התחיל רק בשנת 2010, זמן רב לאחר התכנון. מרבית הציבור לא היה שותף בשלב תכנון הרפורמה, ומי שהיה שותף, הרגיש כי בקשותיו לא נענות. הגורמים לכך נעוצים בחוסר תיאום ציפיות באשר לאופי שיתוף הציבור (האם שיתוף פסיבי – יידוע, שימוע או שיתוף אקטיבי – גיבוש עמדות, דיאלוג עם המתכננים, הפעלת מערכת של קבלת ומתן משוב ועוד), ופעמים אחרות עקב הפרת הבטחות תכנוניות מפורשות שלא יושמו בפועל. מערכת ההסברה של הרפורמה אופיינה בקמפיין שהחל מאוחר מדי, חוברות לא ידידותיות למשתמש ובעלות מידע חסר, עבודת דיילים שנעשתה ללא הכשרה מקצועית מספקת להדרכת משתמשים בשטח, מוקד מידע טלפוני שתפקד בצורה לקויה ועוד. כל אלה קיבעו תדמית שלילית לרפורמת ארגון מחדש בקרב הציבור.

לאלה מצטרפות אינספור בעיות תפעוליות: ליקויים במיקום התחנות (קווים שנוסעים ליעדים דומים אך ממוקמים בתחנות רחוקות אחת מהשנייה) , חוסר שילוט (או שילוט שכתוב בכתב יד) בתחנות רבות, בפרט במקומות מרכזיים, ליקויים טכניים סדרתיים במערכות הכרטוס הנמשכים גם בימים בהם נכתב הדו"ח, חוסר קיבולת במסופים (אשר גרמו לשינוי בקווים במהלך פעימות התיקון ללא התייחסות  לצרכים של  המשתמשים), תכנון שני קווים הנושאים את אותו המספר אך נוסעים באזורים סמוכים (כגון שני קווים בעלי מספר 139 שיוצאים מבית החולים שיבא) ועוד.

גורמים נוספים אשר פגעו ביישום הארגון מחדש היו מפעילי התחבורה הציבורית (חברות האוטובוסים) והפוליטיקאים בדרג המוניציפאלי. הפגיעה של מפעילי תחבורה התבטאה באמירות של הנהגים כנגד הרפורמה ובאי מתן הסברים הולמים לנוסעים. כמו כן, באי עמידה בזמני יציאת הקווים, בתדירות נמוכה של קווים מהמוצהר, בחוסר תזמון ביציאת קווים בעלי מסלול משותף (כך ששלושה קווי "מזלג" יוצאים בשעות סמוכות ולאחר מכן יש זמני המתנה ארוכים), שילוט יעד מטעה על אוטובוסים ועוד.

הפוליטיקאים בדרג המוניציפאלי בלטו בחוסר שיתוף פעולה של הרשויות בתהליך הגישור בין הציבור לבין המתכננים. בשלב מאוחר יותר התבטאו פוליטיקאים רבים באופן שלילי על הרפורמה ודרשו שינויים אשר נבעו מכניעה לקבוצות לחץ שונות בשטח לפי האינטרס האלקטוראלי שלהם (לעיתים על חשבון צרכים דחופים יותר של אוכלוסיות להן לא היו את מנופי הלחץ המתאימים).

יש לציין, שבפעימות התיקון שהתבצעו ב- 5 באוגוסט ו- 1 בספטמבר נעשו מאמצים לטפל במרבית הבעיות, ובעיקר נגישות ותדירות של חלק מהקווים. חלק מהדברים אכן טופלו בצורה משביעת רצון, אך לעיתים הדבר בא על חשבון עקרונות המערכת החדשה. כך קווים בעלי מסלול ישר במקורם הפכו לקווים ארוכים ומפותלים שנכנסים לרחובות הקטנים של השכונות, בניגוד גמור לעקרונות הרפורמה (למשל קו 89).

קווי "מזלג" אחרים פורקו למעשה על מנת לסתום פרצות בנגישות שנוצרו עקב הרפורמה (למשל קווים 26/126 ו- 42/142). במקרים אחרים, עקב העומס שנוצר במסופים כתוצאה מתכנון לקוי, נאלצו המפעילים להעתיק את נקודות המוצא למסופים אחרים על חשבון הפגיעה בנגישות של תושבי השכונות מהם הוצאו הקווים (למשל קו 40). כמו כן, בחלק מהקווים בהם הועלתה מלכתחילה התדירות והוארכו שעות הפעילות, נרשמה נסיגה כאשר שעות הפעילות קוצרו ובחלק מהמקרים הורדה גם תדירות. הדבר בלט בקווים מזינים, מה שהוריד את האפקטיביות המוגבלת ממילא שלהם. התוצאה הכללית היא יצירת מערכת כלאיים פחות טובה ביחס למערכת שטרם הארגון מחדש מבחינת נגישות, אך גם פחות טובה מהמערכת המקורית מבחינת תדירות.

לסיכום, נציין כי הסיבה העיקרית לכישלון התוכנית הייתה הגדרת מטרה לא נכונה. הגדרת המטרה כ- "בלימת הירידה בכמות הנוסעים בתחב"צ" במקום "שיפור וייעול המערכת לצורך עלייה משמעותית בכמות הנוסעים (העברת משתמשים מהרכב הפרטי לתחב"צ), גררה הקצאת סובסידיה נמוכה להעלאת תדירות ושיפור השירות. זאת בניגוד לרפורמת המחירים בה הושקע סכום גדול וההשקעה הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה. לפיכך, אנו ממליצים על תוספת תקציב משמעותית להגברת התדירות של קווים עורקיים ו/או הגדלה משמעותית של מספר הקווים בהם עובר רכב מפרקי.

כמו כן ניתן למנות מספר גופים שאחראים לכישלון התוכנית. חב' "נתיבי איילון" שהתכנון שלהם התעלם מבעיות נגישות פוטנציאליות חמורות, ומהיבטים תפעוליים כגון גודל המסופים; את מפעילי התחבורה הציבורית ש"הקטינו ראש" ויצרו אינספור בעיות תפעוליות; את העיריות בגוש דן (ובפרט עיריית תל אביב) שהתעלמו מתהליכי שיתוף ציבור ולעיתים אף הכשילו אותם; את משרד האוצר שלא הקצה תשומות מספיקות לייעול תדירות התחב"צ ואילץ לבחור בחירה קשה בין התמקדות בנגישות לבין התמקדות בתדירות; ואת משרד התחבורה  אשר כרגולטור בכיר לא נתן את דעתו על הכשלים התכנוניים והתפעוליים הקשים בתוכנית ולא ביצע פיקוח מספיק על תהליך היישום על מנת  למנוע את הליקויים שנוצרו בשטח על ידי מפעילי תחבורה ציבורית.

לנוכח העובדה שהכישלון הינו מערכתי, אנו ממליצים שהנושא ייחקר על ידי גופי הביקורת הבכירים ביותר.

המלצות נוספות ליישום: החזרת ארבעה קווים שבוטלו ואין להם תחליף הולם: 20, 21, 35 ו- 46 כשלצורך כך יתווספו תשומות; תיקון הליקויים המערכתיים והתכנוניים שצוינו במסמך דו"ח, ושיפור תהליך שיתוף הציבור תוך מתן מידע לציבור בשינויים עתידיים. 

דו"ח סיכום שלושת החודשים הראשונים לארגון מחדש בגוש דן – לצפייה והורדה לחצו כאן

פרטים ראשונים על פעימת התיקונים הראשונה

לפני זמן קצר פורסמה בערוץ 10 חשיפה ראשונה אודות פעימת התיקון המתוכננת להתבצע כבר בשבועיים הקרובים. משרד התחבורה כנראה נבהל מהביקורת הגורפת על הרפורמה והחליט לעשות שינויים שיתקנו חלק מהליקויים של הרפורמה. להלן רשימת שינויים שפורסמה באמצעות דובר משרד התחבורה. חשוב לציין שרשימת השינויים אינה מלאה ואינה סופית ודברים עשויים להשתנות לכאן או. כשנקבל נתונים נוספים כמובן שנשמח לעדכן. מועד ביצוע השינויים: 5 באוגוסט.

קווים שיחזרו למסלולם טרם הרפורמה: 9, 43, 67.
קו 135 ייכנס לרמת אפעל.
קו חדש שיקשר בין בני ברק לבית החולים שיבא: 134.
קו 31 יוארך לרמת עמידר.
קו 61 ייכנס לרחוב הירדן במסלול שהיה טרם הרפורמה.
קווים 72/172 יחזרו לעבור דרך דיזנגוף ובכך יהיו דומים מאוד למסלולי 1 ו- 2.
קווים 26 ו- 126 יסעו דרך צומת הולץ והמסגר ובכך יחדשו את החיבור בין בת ים לבית ספר שבח ורכבת ההגנה.
קו 39 וקווים נוספים יתחילו לפעול במוצאי שבת.
קו 40 (הנוסע מהמרינה בבת ים לרמת החייל בתל אביב למסוף עתידים) יועתק למסוף האוניברסיטה, במטרה לצמצם את עומס האוטובוסים במסוף ולהציע שירות נוסף עבור הסטודנטים.
קו 289 – לבקשת תושבי חולון ורמת החייל, מסלול הקו יצור קשר ישיר בין חולון וצפון תל אביב לבית חולים איכילוב.
יחודש קשר ישיר בין בת ים ותחנה מרכזית בתל אביב ובין רח' יפת ביפו למרכז רפואי בת ימון (לא מצוין איך)
תגבור שירות לרחוב יוספטל בבת ים (לא ברור איך יתבצע).
חיבור בין שכונת עמידר לשדרות ירושלים בבת ים (אין פירוט איך יתבצע).
קשר ממרכז העיר חולון למרכז רפואי בת ימון  ושכונת ג'סי כהן
שיפור החיבור בין יפו ג' וד' לשדרות ירושלים ורח' המחרוזת על ידי העברת קווים 37 ו- 41
ביטול קו 22 משכונת המשתלה בתל אביב לבקשת  תושבי השכונה לטובת התושבים הסנובים של השכונה ולרעת בית האבות שדייריו השתמשו באוטובוס לצרכיהם.

 

לא מתוכננת החזרת קווים שבוטלו.

מניתוח הראשוני של השינויים נראה שהמגמה היא מבורכת ואכן מדובר בשיפור כמה דברים אקוטיים. למשל יהיה חיבור בין בני ברק לתל השומר, יחזור חיבור בין חולון לדיזנגוף סנטר ורחוב דיזנגוף, 26 במסלולו החדש יהווה תחליף מסוים ל- 86 שבוטל (ובחלקים מסוימים של המסלול אף מהיר יותר). החזרת קו 43 לרמת יוסף ונאות רחל וקו 61 לרח' הירדן וקו 67 למסלולו הייתה הכרחית וכל קו שיפעל במוצאי שבת הוא הכרחי וכן ירבו (בתנאי שהתדירות תעלה). הדבר היחיד שלדעתנו הוא לא חד-משמעי הוא החזרת קו 9 למסלולו וזאת בגלל שהקו במסלולו החדש סיפק קישור טוב לאזור עזריאלי, קרית הממשלה ומחנה הקריה בעוד שלקרליבך ויצחק שדה יש כיום את קו 239 שעם החזרת קו 9 עלול להפוך לסוג של קו רפאים.

"תחבורה בדרך שלנו" מברכת על השינויים הצפויים שרובם ייטיבו עם הציבור. עם זאת, יש צורך לשפר הרבה דברים נוספים כגון תדירויות ותיאום לוחות זמנים. בכל מקרה נמשיך לעדכן בהתפתחויות נוספות בזמן אמת ולפרט את המסלולים ברגע שיהיו פרטים מלאים ומהימנים.

עדכון: שינוי במסלולי הקווים 40 ו-42 בבת ים

שינוי מתבקש בבת ים: החל מהיום חוזר קו 40 למסלולו המקורי דרך רחוב אנה פרנק.

בעבר קווים 40 ו-46 עברו בקטע של יוספטל בין בלפור לכצנלסון, ברחוב הרב לוי וברחוב אנה פרנק. ב-1 ביולי בוטל קו 46, ומסלולו של 40 הוסט לרחוב בלפור ולמסוף המרינה העמוס באוטובוסים. החל מהיום יחזור קו 40 למסלול שלפני הארגון מחדש: הוא יפנה מבלפור שמאלה ליוספטל, ימשיך לרחובות הרב לוי, כ"ט בנובמבר ואנה פרנק, ויסיים במסוף בית העלמין.

רחוב יוספטל ורחוב הרב לוי, שבעקבות הארגון מחדש נותקו מתל אביב, מקבלים את הקישור הזה חזרה. כמו כן רחוב אנה פרנק ורחוב כ"ט בנובמבר מקבלים חזרה את הקישור לרובו של רחוב בלפור.

עדכון: מספר שעות לאחר הפרסום, שינוי זה בוטל וקו 40 חזר לנסוע לאורך רחוב בלפור, יצחק שדה והנביאים עד מסוף המרינה.

*

שינוי נוסף בבת ים: בעקבות הוצאת קו 40 מרחוב הנביאים, קו 42 ממלא את החסר. במקום לפנות מרחוב בלפור ימינה לרחוב יצחק שדה, קו 42 יפנה שמאלה ליצחק שדה, ימינה לרחוב הנביאים, ולאחר מכן ייסע לאורך רחוב הקוממיות עד מסוף מרכז הספורט (ניסנבאום).

עם זאת, רובו של רחוב הנביאים (הקטע בין יוספטל ליצחק שדה) עדיין נותר ללא קו אוטובוס ליפו ולתל אביב בעקבות שינוי המסלול של קו 26. הקו היחיד שעובר בקטע זה הוא קו 85, שנוסע בין ראשון לציון לבית החולים וולפסון בתדירות של 20 דקות. צירים מקבילים שניתן לקחת מהם אוטובוס ליפו ולתל אביב – רחוב בלפור ורחוב ניסנבאום – נמצאים במרחק הליכה רב יחסית מרחוב הנביאים, בין 600 ל-800 מטר. עמדתנו היא כי יש להעביר את אחד הקווים 42 או 142 ברחוב הנביאים בקטע שבין החרושת ליצחק שדה, שכן הרחובות שבהם קווים אלה עוברים היום מקבלים מענה גם מקווים אחרים המקשרים אותם לתל אביב: במסלול 42 בבלפור עוברים גם 25, 83 ו-84, ובמסלול 142 בניסנבאום עוברים גם 125 ו-140.

סיכום מצב המסופים בבת ים לאחר השינוי הנוכחי: במסוף המרינה יסיימו שישה קווים במקום שמונה, במסוף מרכז הספורט חמישה במקום ארבעה, ובמסוף בית העלמין ארבעה במקום שלושה. כמו כן, שניים מזוגות קווי המזלג הבת-ימיים יתחילו ממסוף משותף: 40 ו-240 יתחילו שניהם ממסוף בית העלמין, ואלו 42 ו-142 יתחילו שניהם ממסוף מרכז הספורט.

*

קו 45 חזר לפעול החל מאתמול, אך הוא יפעל בתדירות של פעם בשעה בלבד. מהאוניברסיטה לתל השומר הוא יפעל כל שעה מ-6:00 עד 20:00, ומתל השומר לאוניברסיטה כל שעה מ-6:30 עד 19:30.

%d בלוגרים אהבו את זה: