רה-ארגון בגוש דן – עקרונות התוכנית

ברשומה הקודמת הוצג הרקע לתוכנית הרה-ארגון ושלבי ביצוע הרה-ארגון. עכשיו נתייחס לעקרונות שהנחו את המתכננים כשהם בנו את התוכנית.
כפי שנאמר, מערכת הקווים בגוש דן תוכננה אי שם בשנות החמישים ומאז לא השתנתה עקרונית. פה ושם נוספו קווים חדשים אך רוב השינויים היו הארכה של מסלולי קווים עד שמסלולים אלה הפכו למפותלים עד אימה. כדוגמא אפשר לקחת את קו 83 של "אגד". בשנות השבעים הוא נסע מתחנה מרכזית (ישנה) בתל אביב לאזור רח' ניסנבוים בבת ים. סך הכול מסלול סביר והגיוני. אלא שבשנות השמונים התחילו לבנות את מערב ראשון לציון, ואז הקו הוארך תחילה לשכונת נווה חוף במערב ראשון לציון. בשנות התשעים הוארך הקו לתחנה המרכזית הישנה של ראשון, וכמה שנים מאוחר יותר – לשיכון המזרח ממש במזרחה של העיר (כאשר הוא חוצה את כל העיר!). וכדי להוסיף חטא על פשע בשנת 2009 הוארך המסלול עוד והוא מתחיל ברכבת מרכז. מסלול של קו כזה לוקח בממוצע שעתיים. זוהי אולי דוגמא קיצונית, אבל לא חסרות דוגמאות דומות.
בעיה נוספת היא התדירות הלא מספקת של מרבית קווי האוטובוס. כיום ישנם הרבה קווי אוטובוס אך התדירות הממוצעת של הקווים היא בינונית ומטה. רק קווים מעטים (למשל 4, 5, 16 ו- 51) נוסעים בתדירות שהופכת את זמן ההמתנה לזניח.
תכנון המערכת החדשה התבסס בעיקר על טיפול בבעיות הללו. להלן עקרונות הרפורמה:
1. צמצום מספר הקווים הראשיים תוך העלאת התדירות של הנותרים – כיום ישנם ב"גוש המרכזי" (תל אביב, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, בת ים וחולון) 40 קווי אוטובוס ראשיים. חלק נכבד מהקווים נוסעים בתדירות בינונית או נמוכה. רבים מהקווים בעלי תדירות הבינונית-נמוכה יבוטלו, ואיתם יבוטלו (או ישתלבו בקווים אחרים) מקצת הקווים בעלי תדירות טובה (קו 27 של "דן" כנראה יבוטל לפי פרסומי עיתונות). לעומת תדירות שאר הקווים תעלה ותהיה גבוהה. משמעות ביטול קווים מסוימים הוא ניתוק הקשר הישיר בין נקודות שעד היום יש ביניהם חיבור ישיר. זו גזירה שהציבור יצטרך להתרגל אליה וללמוד להסתדר איתה. אך יש כלי חשוב שאמור לסייע בהסתגלות זו.

2. כרטוס משותף וכרטיס שעתי – לראשונה לא תהיה יותר משמעות האם עולים על "דן", "אגד", "קווים" או "מטרופולין". הכרטיסים והכרטיסיות יכובדו על ידי כל החברות באזור בכפוף לקוד מחיר ואזורי תוקף הכרטיס. יותר מזה, יונפק כרטיס התקף לשעה וחצי. כלומר ברגע שקונים כרטיס לאוטובוס ניתן יהיה לבצע מספר בלתי מוגבל של החלפות במשך שעה וחצי מאז העלייה לאוטובוס. כך למשל אפשר יהיה לעלות על קו 89 של "אגד" בחולון ואז בתל אביב להחליף לקו 54 של "דן" ולנסוע לבני ברק, והכול במחיר של כרטיס אחד! אין ספק שמדובר בשיפור משמעותי. עם זאת, עקב ניתוק קשרים ישירים שקיימים כעת, לא תהיה ברירה אלא להשתמש בכרטיס על מנת לנסוע בשני אוטובוסים במקום אחד היום, כך שלצד גזר יש גם מקל לא קטן.

3. "קווי מזלג" – חלק מקווים עתירי הנוסעים יהפכו לקווים בעלי שתי או שלוש זרועות. אפשר לראות את השיטה כיום בקווים 25 ו- 125 שהוכנסו בפעימה הראשונה. הקווים יוצאים משתי נקודות שונות בבת ים (25 מאזור המרינה ו- 125 מאזור ניסנבוים). המסלולים מתאחדים באזור המצבה בבת ים ומתפצלים שוב ליד סמינר הקיבוצים כאשר 25 ממשיך לאוניברסיטה ו- 125 – לסמינר לוינסקי. ה"מזלוג" גורם לכך שבחלקים המרכזיים והעמוסים של המסלול התדירות המשולבת של הקו תהיה גבוהה מאוד בעוד שבקצוות בהם העומס קטן יותר, התדירות תהיה נמוכה יותר (למעשה קווים כאלה היו קיימים גם לפני הרפורמה. למשל 1/2, 61/62/72, 40/42 ועוד).

4. יישור מסלולים והפרדה בין השירות המטרופוליני לשירות המקומי – כיום יש לא מעט מסלולים שנוסעים גם במסלול ארוך בין חלקי המטרופולין אך גם בדרך עושים סיבוב בשכונות השונות, מה שהופך את המסלול למפותל וארוך. המטרה של התוכנית היא שהקווים הללו ינועו רק על הצירים הראשיים ואת השירות לרחובות הקטנים של השכונות יספקו קווים מקומיים שייסעו במיניבוסים. סנונית ראשונה למהלך הצפוי הוא הפעלה של קו 58 המוצלח בגבעתיים, וקו 37 המוצלח הרבה פחות ביפו. קווים נוספים יופעלו בפעימות הבאות.

5. התכנסות קווים בצירים ראשיים ופינוי צירים אחרים – נעשה מאמץ לרכז את הקווים סביב צירים מסוימים במרכז תל אביב ובהם יעברו האוטובוסים. דוגמא לצירים אלה: אלנבי, בן יהודה, קינג ג'ורג', אבן גבירול, יהודה המכבי, דרך מנחם בגין, דרך נמיר ועוד. לעומת זאת, בצירים אחרים כגון דיזנגוף ורוטשילד תנועת האוטובוסים תדולל.

6. קווים חדשים ויעילים יותר במקומות בהם היו קווים לא יעילים  – אמנם עושה רושם שלא יהיו הרבה קווים כאלה, אך יש מענה לביקוש של אוכלוסיות מסוימות שכיום אין להם שירות.

7. פישוט מערכת הקווים – כולנו מכירים את המצב שלהרבה קווים יש חלופות שנוסעות במסלול שונה מאשר הקו הרגיל (לפעמים הם נושאים מספור קצת שונה ולפעמים זה אותו מספר ולך תנחש). כולנו גם מכירים מצבים שבהם הקו עובר ברחובות שונים בכל אחד מהכיוונים. לא עוד! מרבית החלופות יבוטלו ולקו יהיה מסלול אחד כמעט בכל שעות היום. גם א-סימטריה חריגה תבוטל והקווים יעשו מסלול כמעט זהה בשני הכיוונים.

8. נתיבי תחבורה ציבורית חדשים, כריזה באוטובוסים, תחנות נגישות, מידע בזמן אמת בתחנות ומרכז מידע משותף – אינם נחשבים כחלק אינטגרלי מהרפורמה עצמה אך נמצאים בתהליך עבודה בימים אלה, ונחשבים כחלק משלים לרה-ארגון.

עד כה נראה הרה-ארגון כמשהו מבורך שעשוי להביא שיפור. אך עם הכול היה כל כך נפלא לא היינו מקימים את "תחבורה בדרך שלנו" ותומכים ללא סייג ברפורמה. האמת היא שמאחורי העקרונות שנראים טוב על הנייר מסתתרות גם לא מעט בעיות. חלקן עקרוניות וחלקן עלולות להיווצר כחלק מהפרקטיקה של היישום. דיון בבעיות של הרה-ארגון יוצג ברשומה הבאה שתעסוק בנושא.