על (חוסר) תחבורה ציבורית ביום העצמאות

יום העצמאות מהווה הזדמנות במינה עבור התחבורה הציבורית בישראל. זהו החג הרשמי היחיד שהוא יום חופש ובו לא חלה חובת ההשבתה של התחבורה הציבורית. היינו מצפים אולי שחברות התחבורה הציבורית היו מפעילות חלק מקווי התחבורה הציבורית במתכונת שמאפשרת לאותם האנשים המסכנים התקועים בשבתות ובחגים בבית לבלות. אלא שהמצב הוא מאוד רחוק מכך. כל מפעילי התחבורה הציבורית במגזר היהודי נוטים  לצמצם מאוד את לוח הזמנים של התחבורה הציבורית, ולמעט "דן" שמפעילה את האוטובוסים בתדירות סבירה אם כי לא תמיד מספיקה, שאר המפעילים מפעילים את התחבורה בתדירות מזעזעת ולעיתים גם מתחילות את השירות בשעות לא רלוונטיות ואינן מפעילות קווים שבדרך כלל פועלות במוצאי שבתות, מה שיוצר ניתוק אזורים שלמים ומשאיר את התושבים בני ערובה לטרמפים או מוניות בדיוק כמו בשבתות. להלן סקירה קצרה של מתכונת הפעלת הקווים בערב יום העצמאות וביום העצמאות עצמו תוך דגש על אזור המרכז.

יום הזיכרון וערב יום העצמאות

בשעות הבוקר של יום הזיכרון כל הקווים פועלים במתכונת יום חול, כשקווים לבתי עלמין הצבאיים מתוגברים. בשעות הצהריים "אגד" אף מתגברת קווים והם נוסעים בתדירות של שעות אחר הצהריים ביום חול. המצב משתנה בין 15:00 – 18:00 כאשר חלק גדול מהקווים מסיימים את פעילותם, וקווים אחרים מדוללים מבחינת התדירות. הנקודה המעניינת היא מה קורה החל משעות הערב אל תוך הלילה. אלה השעות בהם המונים יוצאים לבלות. ובכן, רק "דן" מנצלת את המצב על מנת לתת מענה הולם לאותם המבלים. אתמול בתל אביב למשל נראו אוטובוסים רבים מהרגיל בשעות הלילה כאשר ברבים מהאוטובוסים עבדו מפרקיות. בנוסף שעות סיום השירות של מרבית האוטובוסים שיצאו מאזור מרכז תל אביב ומאזורי בילוי אחרים התאחרו וסיום השירות הטיפוסי היה ב- 0:30, כאשר כאמור התדירות הטיפוסית הייתה יותר גבוהה מאשר בשעות הערב הרגילות. עדיין היו עומסים כבדים על הקווים אבל לא ברמה שאנשים נשארו לחכות בתחנות לאוטובוס הבא.

באשר לחברות האחרות, רק חברת "קווים" התאמצה במידה מסוימת כאשר קו 62 המשרת את תושבי פתח תקווה פעל עד 0:30 (שעת הסיום הטיפוסית היא 21:30 – 22:00) וקו 55 לבקעת אונו פעל עד 1:00. שאר החברות ובעיקר "אגד" באזור חולון פשוט עשו "ראש קטן". קו 74 סיים את פעילותו כבר בשעה 18:00. קו 73 פעל בחלופה המקוצרת שלו (91) לתחנה המרכזית. כך מי שרצה לצאת מחולון לבלות באזור המסגר ועזריאלי נותר ללא אפשרות מעשית לבלות באזור. באשר לקווים שמשרתים את מרכז העיר כמו 89 ו- 92, הרי הם עבדו בתדירות טיפוסית לשעות הערב, 30 דקות וסיימו את הפעילות בשעה 23:30, הרבה לפני שהחגיגות בכיכר רבין הסתיימו. גם 174 פעל בתדירות ומתכונת דומה לזה של יום חול. באשר למפעילים אחרים, ובמיוחד המפעילים החדשים, הם פעלו בתדירות מזעזעת של 60 דקות ברוב הקווים. יוצאי הדופן לטובה הם "אגד" בקווי תל אביב שלמדו לקחים מהעבר ובשנים האחרונות תגברו את קו 405 מירושלים בתל אביב בשעות הערב של יום העצמאות לכיוון תל אביב ובשעות הבוקר לכיוון ירושלים. תושבי שאר הערים נאלצו להסתפק במה שיש, ומה שיש זה מעט מאוד.

שינוי מרענן חשוב בשנתיים האחרונות היה הפעלת קווי לילה. גם השנה קווי הלילה זכו לביקוש גבוה בהרבה מהרגיל. עם זאת, תמוהה העובדה שבמשרד התחבורה האחראי על הפרויקט לא הפעילו את ההיגיון והורו לתגבר את הקווים כדי לעמוד בעומסים. כך הקווים נסעו בתדירות הרגילה של פעם ב- 30 דקות. "דן" כרגיל הגדילה ראש והפעילה מפרקיות בחלק מהקווים. באשר לשאר, כרגיל "ראש קטן" והגדילו לעשות "קווים" שהפעילו קו מפותל דרך כל בקעת אונו באוטובוס קצר אחד לחצי שעה. את התוצאה לא קשה לנחש. מה שקרה עם קווי הלילה הוא דוגמא לפספוס שנובע מחשיבה לא נכונה של גורמי התחבורה. במקום לאסור על כניסת כלי רכב לרחובות מסוימים במרכז העיר, קווי הלילה נאלצו להתקע בשיירות פקקים יחד עם המכוניות ברחובות אלנבי ובן יהודה. ככה לא מעודדים תחבורה ציבורית. אך הכול מתגמד יחסית ל(אין)שירות שקיים ביום העצמאות עצמו.

פעילות התחבורה ביום העצמאות עצמו

תמונת השירות הלא מספיק מתחדדת ביום העצמאות. חלק ניכר מהקווים שפועלים עושים זאת בתדירות של פעם ב- 60 דקות, ומדובר אפילו בקווים פופולאריים בדרך כלל כמו 74 ו- 89 של "אגד" לחולון, 451 של סופרבוס לרמלה ו- 7 של "קווים" לראש העין. במקרה הטוב, קווים מסוימים שהם תדירים ביותר בדרך כלל נוסעים בתדירות של פעם בחצי שעה (למשל מרבית הקווים העורקיים בירושלים ובחיפה, קווים 25, 68 של "קווים", הקו של "ואוליה" לאשדוד וכדומה). יוצאי הדופן לטובה הם כמו תמיד "דן". מרבית קווי "דן" שפועלים ביום העצמאות מתחילים את פעילותם בסביבות 9:00 בבוקר כאשר חלק קטן מהם אף מתחילים לפעול בין 6:00 ל- 8:00. ל"דן" יש הרבה קווים תדירים יחסית שנסעים בתדירות של 10-20 דקות, כאשר גם הקווים הפחות תדירים מקפידים לצאת בתדירות סבירה של 30-40 דקות. גם האוטובוסים של חברת "קווים" מתחילים את פעילותם בשעה סבירה (8:00 – 9:00) אך התדירות של רובם היא 60 דקות (התדירים ביותר – 30 דקות). כך למשל תושבי ראש העין שרוצים להגיע למופע הים תיכוני בפארק הגדול של פתח תקווה יצטרכו להסתפק בקו 7 פעם בשעה או קו 17, גם הוא פעם בשעה שמגיע רחוק ממקום האירוע. לא קשה לתאר מה יקרה לקו 7 ליד הקניון בשעות שאחרי המופע. בנוסף יש אזורים שבהם פועלים הקווים במוצאי שבתות וביום העצמאות משום מה החליטו לנתק אותם. כך יישובי דרום השרון כמו ג'לג'וליה, חורשים, מתן וכדומה (קו 183) שזוכים לשירות במוצאי שבתות, יצטרכו לסמוך ביום העצמאות על תחבורה חלופית. גם תושבי שכונת שעריה יצטרכו לסמוך על קו 25 שעובר פעם בחצי שעה מכיוון שקו 23 שפועל במוצ"שים לא מופעל. לתושבים האלה גם לא תהיה גישה ישירה לקניון כי קו 22 (שפועל במוצאי שבתות) וגם קו 82 של "דן" (שלא פועל אף פעם במוצ"שים) לא יפעלו.

אבל זה כאין וכאפס לעומת השירות הנורא של "אגד" בבת ים, חולון וראשון לציון. לא רק שכמעט כל מעט הקווים שפועלים יוצאים בתדירות של פעם בשעה, גם שעת תחילת הפעילות שלהם היא מאוחרת מאוד. למשל קו 11 שהוא הקו הפנימי היחיד שפועל בחג בתוך ראשון לציון (ובדרך כלל תדיר מאוד) יוצא החל מ- 11:00 ונוסע בתדירות של פעם בשעה. קו 73 מהקניונים לרכבת מרכז דרך חולון יוצא החל מ- 12:00. קו 74 מחולון לרכבת מרכז יוצא החל מ- 12:30 והגדילו לעשות "אגד" שמפעילים את הקווים מחולון למוקדי הבילוי בתל אביב (88, 89, 92) החל מ- 14:00-15:00 ובתדירות של פעם בשעה! המשמעות היא שמי שרוצה להגיע בבוקר להסעת טיולים ממסוף 2000, לטיול בוקר ביפו העתיקה או לשבת באבן גבירול לארוחת בוקר ישראלית יצטרך להסתמך על שתי אוטובוסים ולנסוע בדרכים יצירתיות וגם זאת תודות ל"דן" שמתחילים להפעיל את הקווים המעטים שלהם בסביבות 9:00. האירוניה היא שאם רוצים להגיע מחולון לירושלים, הקו לירושלים יהיה תדיר יותר מאשר הקו מחולון!

לסיכום:

הסקירה הנ"ל מלמדת עד כמה קובעי המדיניות התחבורתית מפספסים את ההזדמנות היחידה בשנה לתת שירות טוב בחג היחיד שאינו כבול בכבלי ה"סטטוס קוו". הטיעון של "אין ביקוש" במקרה הזה הוא קלוש. נכון שהרבה אנשים מעדיפים לצאת לטבע, אבל עדיין יש מאסה מספיק גדולה של נוסעים בשביל להצדיק יותר מאוטובוס בשעה. אפשר אפילו להגיד שבגלל התחבורה הלא אמינה בחג, אנשים פשוט מעדיפים לא לסמוך על אוטובוסים ביום זה ופשוט לוותר על השירות, ובכך כדור השלג מזין את עצמו והמפעילים רואים שאין נוסעים ומקטינים את התדירות למינימום. אך יש פה מעבר לזה: ההתייחסות היום לנוסעי תחבורה הציבורית היא בהקשר היוממות. כלומר ההנחה היא שצריך לתת את השירות לאלה שרוצים להגיע בתח"צ לעבודה וממנה. לכן השירות בערבים, מוצאי שבתות וחגים כמו יום העצמאות הוא כזה מצומצם. אם רוצים באמת ליצור מצב שבו יותר אנשים יעברו לתחבורה ציבורית לא צריך לחכות לזה שהביקוש יגדל אלא שההיצע יגדל, כלומר התדירות תגדל ואז גם האטרקטיביות עבור הצרכן הלא שבוי תעלה. עד שזה לא יקרה, נמשיך לראות את העומסים של הרכבים ותמשך הירידה בכמות הנוסעים בתחבורה הציבורית.

מודעות פרסומת

פורסמה ב-10 במאי 2011, ב-מחדלי תחבורה ציבורית ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 11 תגובות.

  1. אכן, צדקת בקשר לאוטובוסים בחולון. הייתי צריכה לקחת מונית כדי הלגיע לקריית ספר. אי אפשר לצאת מחולון. וגם כך לכוון ההוא יש רק מבני ברק. ואיך הייתי מגיעה לבני ברק כשאין כמעט אוטובוסים מחולון.
    זו ממש שערוריה מה שקורה פה עם התחבורה הצבורית.

    היה צריך להפעיל יותר קווים בתדירות גבוהה יותר.

    תודה לך

  2. למרות העליה במחירי הדלק – התח"צ לא מהווה תחלופה הולמת לרכב הפרטי
    http://healworlds.blogspot.com/2011/02/blog-post_07.html

    http://healworlds.blogspot.com/2011/02/blog-post.html

  3. צריך להוקיע את התירוץ של "אין ביקוש". בתחבורה ציבורית ההיצע והשיווק יוצרים את הביקוש.

  4. פוסט מצוין!

  5. יהודה דרור

    איכשהו שייך: אירגון מיוחד של התחבורה הציבורית באירועים ציבוריים יחודיים. בתל אביב למשל "לילה לבן", מופע זיקוקי דינור מטעם שגרירות צרפת שהיה על הים, קונצרטי פארק הפתוחים וכ"ו.
    בעיקר הבעיה צורך בתיגבור אוטובוסים לזמן האירועים והארכת זמנים מעבר לחצות. הגיוני גם נת"צים זמניים לאירועים?.

    • לבקשתך הראשונה, זהו תפקידה של הרשות המקומית לבקש מחברת האוטובוסים בתחומה לתגבר ולהוסיף אוטובוסים לאחר אירועים מיוחדים. החלטה לתגבור באופן קבוע לקווי לילה והוספת קווי לילה תלויה במשרד התחבורה ולהחלטות הדרג הפוליטי, בהתאם לסדר העדיפויות שקבע השר או לתקציב הייעודי שמזרימים בקושי פקידי האוצר, או הסכמים פוליטיים, גם ברמה המקומית בין ראשי הערים למשרדי הפנים והתחבורה.

      לשאלתך השנייה, רעיון הנת"צים הזמניים אינו נראה ישים. אנו רואים בהוספת נת"צים ומת"צים נוספים חלק בלתי נפרד מרפורמה מקיפה בגוש-דן, על מנת להקל על גודש התנועה בצירים מרכזיים, העלול לעלות לאחר הרפורמה בעקבות הוספת והזזת קווים לצירים אחידים. ביצוע מהיר, יכול לבוא לידי ביטוי במעבר הדרגתי מרכב פרטי לציבורי.

      דוגמה ליישום כושל (או ביצוע הלוקה בחסר), אוכל לתת במת"צ בפתח-תקווה. סרטון שהעלינו ביו-טיוב וקישרנו אותו במאמר לכאן, הראה את ההבדל בין משך הזמן של הרמזור ביציאה מהמת"צ בצומת גהה לכיוון בני ברק לעומת הרמזור הייעודי לרכב שאינו מורשה לנסוע במת"צ (כולל מוניות שרות).
      כך גם המשך המת"צ מתחת לגשר בי"ח בילינסון, שאינו בשימוש, למרות שיש תשתית מוכנה ותחנות לאורך הציר.

  6. מה שאמרת היא בעיה כואבת במיוחד. הבנתי דווקא ש"דן" עושה משהו בנושא, לא תמיד מספיק. אי אפשר להגיד זאת על אחרים. לגבי הפעלת אוטובוסים אחרי חצות: צריך לעשות זאת כל יום! אבל נתיבי איילון לא רוצים להתייחס לעצם העניין ומעדיפים להתעסק בתחבורה ליוממים.

  1. פינגבק: התחבורה ציבורית ביום העצמאות 2012 – חלק א': חברת "קווים" « ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל

  2. פינגבק: התחבורה הציבורית ביום הזיכרון וביום העצמאות 2017 | תחבורה בדרך שלנו

  3. פינגבק: התחבורה הציבורית ביום הזיכרון ויום העצמאות 2017 | תחבורה בדרך שלנו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: