שנה טובה מתחבורה בדרך שלנו

הרבה דברים עברו בתחום התחבורה במהלך השנה האחרונה. לפני שנה ארגון הצרכנים היחיד בתחום התחבורה הציבורית היה "15 דקות" שפעל באזור ירושלים. הארגון מחדש רק החל עם הפעימה הראשונה באזור בת ים וצפון תל אביב ורוב התושבים כלל לא הרגישו אותו. מסילת הברזל לראשון לציון מערב הייתה עדיין בבנייה, והרכבת הקלה הולאמה והיה ספק אם בכלל יחלו לבנות אותה. הצרכנים עדיין קנו קוטג' ומילקי בלי לשים לב לכמה המחירים עולים, ודפני ליף היה עוד שם. אפשר להגיד ששנת תשע"א הייתה השנה שפתאום קם צרכן והרגיש שיש לו כוח והתחיל לפעול. כחלק מהמגמה הזו, הרגיש בחור בן 30 בשם דני קומיסר, שהרפורמות התחבורתיות נעשות ללא שיתוף הצרכנים. יחד עם איתי חיים ואיליה קוגן הוחלט להקים מסגרת צרכנית חדשה בשם "תחבורה בדרך שלנו" תוך הכרה שרק אקטיביזם צרכני יכול לשפר את תחום התחבורה הציבורית בישראל. יותר מחצי שנה חלפו ועברו עלינו הרבה אתגרים. הפעימה השנייה של הארגון מחדש תפסה חלק ניכר מהחודשים הראשונים של פעילות הארגון, בו גם זכינו בחשיפה תקשורתית גדולה. בהמשך צצו פרויקטים נוספים כגון התוכנית "אקספרס למרכז" אותה הצגנו בוועדת טרכטנברג, המחירים המופרזים בקווי רכבת, ובמיוחד בקו הרכבת לראשון לציון מערב, המאבק בצפיפות באוטובוסים וברכבות במסגרת פרויקט "סרדין", אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית ועוד. במקביל הצטרפו אלינו פעילים נוספים, יחד עם יועצים חיצוניים שסייעו לנו רבות בקידום ענייננו.

עברנו כברת דרך ארוכה אך לא יכולנו לעשות זאת גם בלי אלפי הקוראים בבלוג ומאות המשתתפים הקבועים בדף הפייסבוק שלנו. באמצעותכם קיבלנו פידבקים לגבי דברים שמציקים בנושאים תחבורתיים ואף קיבלנו רעיונות לפרויקטים שעלינו לקדם. אנו שואפים להשתתפות פעילה יותר ולאנשים נוספים שייסיעו לנו להתרחב. ובינתיים אנו רוצים לאחל לקוראנו. שנה טובה ומתוקה. שנה של אושר, עושר, בריאות והתחלות חדשות. ובעיקר שנה שתהיה קלה יותר מבחינה תחבורתית. שנה שבה הצרכנים ירימו ראש ויראו שכוחם חשוב לא פחות מאשר של בעלי רכבים. אנו מקווים להיפגש במסגרת זו בעוד שנה עם הישגים גדולים יותר ושנדע לצרכנים יש סוף סוף כוח.

מחאה צרכנית נגד המחירים המופקעים בקו ת"א – ראשל"צ מערב

אחרי כל השביתות והפיצוצים, נפתח סוף סוף הקו בין תל אביב לראשון לציון מערב לתנועת רכבות. אך לצערנו הרב, במשרד האוצר וברכבת החליטו עקב ויכוחים על סובסידיות (וזה ידוע לנו ממקורות מיהמנים) להעניש את הצרכן במחיר מופקע. כך מחיר הנסיעה ברכבת מתל אביב לראשל"צ מערב תעלה 15 ש"ח, לעומת 6.40 ש"ח באוטובוס. מחיר הנסיעה לתחנות בת ים וחולון: יוספטל וקוממיות, יעלה 12 ש"ח, ואפילו מחיר הנסיעה מתל אביב לתחנות הקרובות שנמצאות על גבול תל אביב וחולון (צומת חולון ווולפסון) יעלה 9 ש"ח! גם במחירים בין יעדים אחרים נמצאו הפרשי מחירים גדולים שעלולים להגיע עד מעל 300% (פרטים בסיקור הקו החדש)! אם ציפיתם שמחיר החופשי חודשי יהיה יותר נוח, גם כאן צפויה אכזבה. בעוד שמחיר חופשי חודשי בגוש המרכזי, הכולל גם את ראשל"צ הוא 227 ש"ח, מחיר החופשי חודשי המשולב בין תל אביב לתחנות הקרובות יהיה 258 ש"ח, בין תחנות יוספטל והקוממיות – 327 ש"ח ולראשון לציון – 396 ש"ח לחודש!

לא משנה מי אשם כאן, מצב של מחירים מופקעים לקטעי נסיעה קצרים לא יכול להימשך יותר! אנחנו שותקים כאשר מחיר הנסיעה לבאר שבע הוא 29 ש"ח בעוד שבאוטובוס הוא 16 ש"ח, וכאשר מחיר הנסיעה לאשדוד הוא 19 ש"ח ברכבת לעומת 8.50 ש"ח. לא שזה בסדר (ועוד נטפל בזה) אבל פה לפחות אפשר להגיד שההפרש הוא תוצאה של מכרזים להכנסת מפעילי אוטובוס חדשים. לא כך המצב בקו לראשון לציון. אמנם היה רה-ארגון שהוריד את מחיר הנסיעה באוטובוס לראשון לציון ל- 6.40 ש"ח ועדיין המחיר של 15 ש"ח הוא מופרז וחסר כל פרופורציה, שלא לדבר על המחירים לבת ים וחולון. הנשק האפקטיבי היחיד שיש לנו הצרכנים הוא להכות את הרכבת בכיס. לכן, בפעם הראשונה בתולדותיה, מכריזה "תחבורה בדרך שלנו" על חרם צרכנים על הקו בין תל אביב וראשון לציון. אנו קוראים לנוסעים לא לעלות על קו זה עד שיתקיימו התנאים הבאים:

 • מחיר הנסיעה בין תל אביב לבת ים וחולון יהיה זהה למחיר הנסיעה באוטובוס.
* מחיר הנסיעה בין תל אביב לראשון לציון מערב יהיה קרוב למחיר הנסיעה באוטובוס.
• יונהג כרטיס מעבר/חופשי יומי המשלב בין רכבת ישראל לאוטובוס.
• יורדו מחירי חופשי חודשי משולב אוטובוס-רכבת למחיר קרוב לזה של חופשי חודשי שלא כולל רכבת.

להצטרפות לחרם לחצו על הקישור הבא (כל השתתפות חשובה):

http://www.facebook.com/event.php?eid=277074605650139

קו הרכבת החדש נפתח – ראשל"צ-בת-ים/חולון-ת"א-פ"ת-כפ"ס/הוד השרון

עדכון (25/9): פתיחת הקו ארעה רק בשעות אחר-הצהריים, ואנו שמחים כי סוף סוף החלה הפעילות בקו זה. עם זאת, היום פורסמו מחירי הנסיעות – ומתברר כי המחירים גבוהים בכ-50% עד 330% (!!!!) מהנסיעה באוטובוס בעקבות הרפורמה, דבר שבעטיו יצאנו לקריאה צרכנית לא לנסוע בקו זה כל עוד זו רמת המחירים. ראו פירוט בהמשך ובסוף המאמר.

החל מיום ראשון, ה-25 בספטמבר, החל בפעילותו קו הרכבת החדש מראשל"צ מערב עד לתחנות הרכבת בת"א וימשיך דרך בני-ברק, פ"ת, ראש העין, כפר-סבא והוד השרון. קו ראשונים (ראשל"צ מזרח) יסיים את נסיעתו בתחנת הרכבת ת"א-ההגנה, וזאת כיוון שלא ניתן להעביר עוד רכבות בקטע ה"איילון" (תחנות ההגנה עד האוניברסיטה). תחילה נסקור את לו"ז הפעילות שלו, ולאחר מכן ננתח את הבעיות בקו הרכבת החדש.

 

שעות פעילות

בימי חול, הקו יחל ב-5:49 מראשל"צ מערב, ויסיים מוקדם ב-20:49. מהוד השרון, יחל הקו ב-5:43 ויסיים ב-21:03. זמן הנסיעה לאורך הקו יהיה שעה בדיוק מקצה לקצה בשני הכיוונים, כאשר זמן הנסיעה מראשל"צ מערב לת"א יהא 18 דק' (לתחנת ההגנה) עד 31 דק' (לתחנת האוניברסיטה), ובכיוון ההפוך 20 דק' (מתחנת ההגנה) ועד 33 דק' (מתחנת האוניברסיטה). בימי חול, הרכבת תפעל תמיד בכל התחנות (בניגוד ליום שישי כפי שיפורט בהמשך).

ביום שישי, הקו יחל מהוד השרון או מת"א-מרכז לסירוגין. הרכבת הראשונה תחל ב-5:52 מהוד השרון, הרכבת הבאה תצא מת"א-מרכז בשעה 6:50 (והבאה מהוד השרון ב-6:52). הרכבת האחרונה תצא מהוד השרון ב-14:52 ובתקופת שעון הקיץ תצא רכבת נוספת מת"א מרכז ב-15:50.  בכיוון ההפוך, הרכבת תסיים בת"א מרכז או בהוד השרון לסירוגין. הרכבת הראשונה תצא מראשל"צ ב-6:14 ולאחריה ב-6:38. הרכבת האחרונה תצא ב-14:38 ובשעון הקיץ תצא רכבת נוספת ב-15:14. אכן, זה נראה מסורבל, ונסכם זאת בקצרה – בקטע ת"א מרכז-ראשל"צ מערב תפעלנה 2 רכבות תפעלנה בכל שעה (בהפרש של כ-25 דק', 35 דק' לסירוגין), ובקטע הוד השרון-ראשל"צ (ת"א למעשה) – רכבת אחת בלבד.

במוצאי שבת, תצאנה 3 רכבות ב-19:29, 20:29, 21:29 (בשעון הקיץ 21:29, 22:29, 23:29) מהוד השרון ו-3 רכבת תצאנה מראשל"צ מערב ב-19:52, 20:52 ו-21:52 (בשעון הקיץ 21:52, 22:52 ו-23:52).

בתוך כחצי שנה, מתוכננת הארכת הקו עד לתחנת הרכבת יבנה מערב. מרחק הנסיעה בין רכבת ראשל"צ מערב ליבנה מערב יהיה 10 דק', וכך הנסיעה תחל 10 דק' קודם לכן לכיוון צפון מהמתואר כאן, ותסתיים 10 דק' מאוחר יותר לכיוון דרום.

*****

תדירות הקו

בימי חול – הקו יפעל שלוש פעמים בשעה בשעות העומס כל 20 דקות ובשעות השפל – פעמיים בשעה – כל 20 דק' ו-40 דק' לסירוגין . שעות העומס הן מתחילת הפעלת הקו עד השעה 10:00 בבוקר (עד 9:00 לכיוון דרום) ובין 3 אחה"צ עד 8 בערב). שעות השפל הינן שאר השעות (אמצע היום ושעות הערב). בימי שישי יפעל, כפי שראינו קודם, פעמיים בשעה (בקטע ראשל"צ מערב-ת"א מרכז בלבד. צפונה משם – רכבת אחת בשעה), ובמוצאי שבת – פעם בשעה.

*****

תחנות הקו

תחנות הקו נמצאות על תוואי נתיבי איילון: תחנת ראשל"צ משה דיין על גשר מחלף משה דיין (לא רחוק ממתחם חונים קונים), תחנת בת-ים קוממיות על מחלף קוממיות, תחנת בת-ים יוספטל על מחלף יוספטל, תחנת חולון וולפסון על מחלף וולפסון ותחנת צומת חולון ממול מסוף האוטובוסים החדש לכיוון חולון, במחלף חולון. בתחנת צומת חולון, הרציפים נמצאים מעל למפלס הכניסה לתחנה, בשאר התחנות – מתחת למפלס הכניסה.

*****

מחירי הנסיעה

מחירי הנסיעה פורסמו באתר הרכבת היום (25/9) ואנו מפרסמים זאת כאן, ביחד עם מחירי הנסיעה באוטובוס המקבילים להם :

קטע הנסיעה	מחיר הנסיעה ברכבת (ש"ח)	מחיר נסיעה מקביל באוטובוס (ש"ח)	פער באחוזים
ת"א – ראשל"צ משה דיין	15	6.40	134.8%
ת"א – בת-ים (הקוממיות/יוספטל)	12	6.40	87.5%
ת"א – חולון (וולפסון/צומת חולון)	9	6.40	40.6%
בת-ים – חולון	8	6.40	25%
חולון – ראשל"צ משה דיין	9	6.40	40.6%
חולון – בני-ברק	11	6.40	71.9%
בת-ים – פ"ת	13	6.40	103.1%
פ"ת – ראשל"צ משה דיין	26.50	6.40	314.1%
כפ"ס – חולון	15.50	6.40	142.2%
הוד השרון – ראשל"צ	27.50	10.00	175%

כפי שניתן לראות, הטבלה מדברת בעד עצמה – כדאיות הנסיעה ברכבת מבחינה תמחירית לא קיימת!

במחירי כרטיסי חופשי חודשי ניתן לראות שהפערים מעט מצטצמים (ולמעשה למי שרוצה לנסוע מתחנות בת-ים לחולון, חופשי חודשי אף משתלם לנסוע ברכבת מאשר באוטובוס, אך מי יחכה במיוחד לרכבת של פעם ב-20 דק' כדי לנסוע מחולון לבת-ים כאשר אין ממש גודשי תנועה בין הערים עצמם?), אך עדיין הפערים מגיעים ל10% ועד 188% !! (כמעט פי-3 במחיר כרטיס חופשי חודשי מקביל באוטובוס). שימו לב, המחירים לא בסוגריים מתייחסים לכרטיס חופשי חודשי (פרברי/בין-עירוני) ברכבת בלבד ואילו המחירים בסוגריים – כרטיס חופשי חודשי משולב דן (בשתי השורות האחרונות דן מרחבי, בשאר השורות – דן מרכזי).

קטע הנסיעה	מחיר הנסיעה חופשי חודשי בש"ח	מחיר נסיעה חופשי חודשי באוטובוס בש"ח	פער באחוזים
ת"א – ראשל"צ משה דיין	345 (396)	227	52% (74.4%)
ת"א – בת-ים (הקוממיות/יוספטל)	276 (327)	227	21.6% (44.1%)
ת"א – חולון (וולפסון/צומת חולון)	207 (258)	227	8.8%- (13.7%)
בת-ים – חולון	184 (250)	227	18.9%- (10.1%)
חולון – ראשל"צ משה דיין	207 (258)	227	8.8%- (13.7%)
חולון – בני-ברק	253 (304)	227	11.5% (33.9%)
בת-ים – פ"ת	299 (350)	227	31.7% (54.2%)
פ"ת – ראשל"צ משה דיין	598 (649)	227	163.4% (185.9%)
כפ"ס – חולון	356.50 (436.50)	248	43.8% (76%)
הוד השרון – ראשל"צ	632.50 (712.50)	248	155% (187.3%)

האם כך מקדמים תחבורה ציבורית ושימוש ברכבת ? למשרד האוצר, הנהלת הרכבת (וכנראה גם משרד התחבורה, גם אין לו מעורבות – הרי שתיקה כמוה כהסכמה).

*****

הגעה לתחנות הרכבת החדשות

כל תחנות הרכבת מקושרות בצורה טובה עד טובה מאוד ע"י קווי אוטובוס. להלן קווי האוטובוס העוברים ליד תחנת הרכבת.

תחנת הרכבת	תחנות/מסוף האוטובוס	קווי האוטובוס בתחנה/מסוף	קווים ומסופים בקרבת מקום
ראשל"צ – משה דיין	ציר משה דיין	קו 6 החדש, קו 7 החדש, 10, 84, 173	83.
בת-ים – הקוממיות	ציר קוממיות	2א', 6 (דן), 11, 19, 26, 85, 87, 99, 143	מסוף אגד חולון: 26, 87, 99, 143, 171 מסוף בית העלמין: 18, 40, 142, 240
בת-ים – יוספטל	ציר יוספטל	2א', 6 (דן), 43, 87, 99	רח' אילת: 2, 5, 72, 126, 129, 171 מבצע סיני/קניון בת-ים: 18, 19, 26, 125, 140, 141, 240
חולון – וולפסון	מסוף וולפסון	4, 5, 6, 7, 17, 19, 20, 26, 41, 84, 85, 173 (וגם 140/141)	שד' ירושלים: 18, 25, 40, 42, 125, 142, 240
צומת חולון	מסוף צומת חולון	11, 26, 43, 71, 75, 76, 89, 171, 189, 271, 289	דרך השבעה: 201, 451, 461 וכל הקווים על כביש 44. דרך בן צבי: 7, 17

שינויים בקווים

תחנת רכבת משה דיין: מיום א' יפעלו 2 קווי אוטובוס חדשים של אגד בראשל"צ – קו 6 מתחנה המרכזית דרך שכונות ראשל"צ מערב, תחנת הרכבת עד לאזור התעשייה החדש (אלקטרה), וקו 7 שייצא מנחלת יהודה ב' אשר גם ייסע דרך שכונות ראשל"צ מערב דרך תחנת הרכבת עד לאזור התעשייה החדש. כמו כן, מסלול קו 84 ישונה כך שיעבור דרך משה דיין ותחנת הרכבת ומשם ימשיך דרך רח' קנר לשכונת נווה חוף ולבת-ים, וקו 173 יקבל תחנת איסוף בכיוון הנסיעה לראשל"צ מול תחנת הרכבת. קו 10 של "דן", יעצור בתחנה מול הרכבת בשני כיווני הנסיעה

תחנות הקוממיות ויוספטל: מסלול קו 6 בת-ים שונה: במקום לעבור דרך בלפור ולסיים במסוף המרינה, הוא יעבור לרח' אנה פרנק, יעבור בתחנת הקוממיות ויסיים בחניון "אגד" חולון. קו 43 יעצור מול רכבת יוספטל בכיוון הנסיעה לרמת-גן. גם קו 6 יעבור בתחנה זו.

*****

בעיות בקו הרכבת

למעשה, קו זה התבקש כבר זמן רב, ואין אנו אלא מברכים על הפעלת הקו לכשעצמה. עומס הפקקים הגדול בבוקר ביציאה מחולון ובת-ים, דבר שנמשך מעל שני עשורים והוא הולך ומחמיר (במיוחד על תוואי נתיבי איילון ודרך לוי אשכול ביציאה הצפונית לחו"ל) – התחבורה הציבורית שלא מצליחה לתת פתרונים ליוצאים מחולון (ובת-ים) בשעות הבוקר, למרות נת"צים מעטים הקיימים ביציאות מהעיר – את כל זה אמור הקו הזה לפתור. אז על מה אנו באים לקלס בעודנו מברכים?

א. שעות סיום פעילות הקו בימי חול – מדוע הרכבת האחרונה בקו זה יוצאת קרוב לשעה תשע בערב? האם לתושבי חולון, בת-ים, הוד השרון, כפר-סבא ופתח-תקווה לא מגיע להגיע לביתם בשעות מאוחרות יותר? האם לא ניתן להפעיל לפחות עוד 4 רכבות עד שעה 11 (כמו בקווים פרבריים אחרים)? "תחבורה בדרך שלנו" בהחלט לא רואה בעין יפה את שעת סיום השירות המוקדמת.

ב. תחנת "הראשונים". הנוסעים מתחנת "הראשונים" נפגעים בכך שקו הנסיעה שלהם מסתיים בתחנת ת"א ההגנה ולא בתחנת ת"א מרכז (או אפילו ת"א השלום). ת"א מרכז ות"א השלום הן התחנות הפעילות ביותר, בשל קרבתן ללב העסקים בעיר ולהחלפה לרכבות צפונה ומזרחה. כעת יצטרכו נוסעים אלו להחליף רכבת ולתאם בין 2 רכבות. חשוב לציין, הסיבה לכך אינה גחמה של רכבת ישראל, אלא נעוצה בכך שכרגע לא ניתן להעביר יותר רכבת בקטע ת"א ההגנה – ת"א האוניברסיטה. בעתיד, מתוכננת הגדלת מספר הרכבות העוברות בשעה (כרגע, כ-11) בתוואי זה בעוד 3 רכבות לשעה ויכול להיות שפיצוי יינתן גם לנוסעי קו זה.

ג. ימי שישי. לא ברור מדוע בימי שישי, קיימת נסיעה אחת מהוד השרון לראשל"צ, ונסיעה אחת רק מתחנת רכבת ת"א-מרכז לראשל"צ. אמנם, הקו הנוכחי ראשל"צ הראשונים – הוד השרון פועלת כיום בימי שישי פעם אחת, אך מדוע לא לנסות לעודד את הנסיעה בקו עד לסופו גם בימי שישי? מדוע שונים תושבי השרון, פ"ת ובני ברק מתושבי חולון, בת-ים וראשל"צ?

ד. שביתת עובדי הרכבת. בימים האחרונים החלו צעדים של ועד עובדי הרכבת ע"מ לפתוח בעיצומים ו/או בהשבתת השירות כבר במהלך שבוע זה. מפרסומים אחרונים (21/9 בערב), נראה כי העובדים אכן יחלו בעיצומים לאחר שלא הגיעו לפשרה עם ההנהלה. אם תהיה השבתה מלאה או חלקית של הקווים – עלולה לפגוע גם בפתיחת הפעילות של קו זה. אנחנו נעקוב אחרי התפתחויות האירועים.

ה. מחירי הנסיעה. (מעודכן 25/9) כפי שראינו בטבלה – הפרשי המחירים בין הנסיעה באוטובוס לרכבת באותם מקטעי נסיעה גבוהים ומגיעים לפערים בין סדרי גודל של 25% לבין 314% (כלומר יותר מפי ארבעה!!!). בכרטיסי חופשי-חודשי, התמונה לא משתפרת בצורה משמעותית והפערים (למעט במקרה חולון-בת-ים) נעים בין 10% ל-188% (כמעט פי שלושה!!) ארגון "תחבורה בדרך שלנו" לא מסכים להפרשים הגבוהים הללו, ובמיוחד בתקופה רגישה צרכנית מתנגד לתימחור המקטעים הללו. לא ייתכן שנסיעה בין פ"ת לראשל"צ תעלה 6.40 ש"ח באוטובוס וברכבת היא תעלה מעל 25 ש"ח !! לא ייתכן, גם שאין כרטיס מעבר בין רכבת לאוטובוס, ונוסעים אשר יידרשו להחליף מהרכבת לאוטובוס ולהפך, ייאלצו לשלם עוד 6.40 ש"ח מכיסם! אנו קוראים לגורמים במשרד האוצר, התחבורה והנהלת הרכבת לשתף פעולה ולהודיע על הורדת מחירים שפויים, ועד שלא – אנו קוראים לכל נוסעי התחבורה הציבורית להצביע ברגליים ובכיס ולא לנסוע בקו הרכבת החדש (לכשיחל בפעילותו) עד אשר –

• מחיר הנסיעה בין תל אביב לבת ים וחולון יהיה זהה למחיר הנסיעה באוטובוס.
• מחיר הנסיעה בין תל אביב לראשון לציון מערב יהיה קרוב למחיר הנסיעה באוטובוס
• יונהג כרטיס מעבר/חופשי יומי המשלב בין רכבת ישראל לאוטובוס.
• יורדו מחירי חופשי חודשי משולב אוטובוס-רכבת למחיר קרוב לזה של חופשי חודשי שלא כולל רכבת.

 *****

סיכום

"תחבורה בדרך שלנו" תמשיך ללוות את פתיחת קו הרכבת הזה, בתקווה שאכן יתרחש ביום ראשון הקרוב, בעקבות פתיחת עיצומי ועד עובדי הרכבת. לא נותר לנו לקוות, כי הבעיות שהראינו בקו זה תיפתרנה והקו יוכיח את עצמו כמועיל ויעיל לציבור נוסעי התחבורה הציבורית באזור גוש דן (והשרון).

די לצפיפות בתחבורה הציבורית! זה לא רק לא נעים, זה גם לא בטיחותי!

צפיפות אוכלוסין היא חלק מן המציאות שכולנו חווים מדי יום ביומו. במדינה הקטנה בה אנו חיים, מרכזי התעסוקה והתרבות מושכים אליהם רבים וכתוצאה מכך, בכל יום התנועה אליהם ומהם בלתי פוסקת. נהגי הרכבים הפרטיים חווים את הצפיפות בתור פקקי תנועה, אך בשונה מנסיעה ברכב פרטי, שם כל נוסע יושב בנחת ברכב ממוזג חגור ובטוח, בתחבורה ציבורית המציאות שונה לחלוטין. כל מי שנוסע ברכבת ובאוטובוס – אפילו אלה הנוסעים לעתים רחוקות – יכול לחוות חוויה מאוד לא נעימה כאשר הרכבת או האוטובוס מגיעים לתחנה כבר כשאין בתוכם מקום ישיבה לאיש, ולעתים אף מקום בעמידה. כך יוצא שאוטובוסים לא עוצרים בתחנות דווקא בשעות העומס ובתחנות מצטברת כמות גדולה מאוד של נוסעים.

מי מאיתנו לא חווה את התסכול שבו אתה יודע שתאחר לעבודה, ללימודים או לפגישה רק משום שבחרת (או שפשוט אין לך ברירה) לנסוע בתחבורה ציבורית. לו היה לך רכב פרטי היתה נחסכת ממך ההמתנה בתחנה כשאתה רואה את האוטובוס חולף על פניך ולא עוצר, כשהוא דחוס ועמוס בנוסעים, חלקם אנשים מבוגרים, חלקם חיילים, חלקם פשוט תשושים מהחום הכבד של הקיץ הישראלי. הדעה הרווחת היא שזוהי המציאות שאין מנוס ממנה ועלינו לקבל אותה כמו שהיא. אלא שזו טעות! אפשר וצריך לטפל בבעיה החמורה הזו שנדמה שרק הולכת ומחמירה עם השנים! בקיץ ובחורף, בשעות העומס, אסור לנו לתת לחברות האוטובוסים ולרכבת להתייחס לנוסעים – הלקוחות המשלמים כרטיס נסיעה ושעבורם החברות הללו קיימות – לעשות בנו ככל העולה על רוחן. אנו לא עדר כבשים, ואנחנו יודעים שמגיע לנו טוב יותר. הם עובדים בשבילנו, ולא ההיפך. תגידו: אין מספיק אוטובוסים, אין מספיק נהגים, אין תקציב לקנות עוד קרונות. זה לא בהכרח מצב שאי אפשר לשנות אותו. הבעיה היא שנדמה לממשלה שהציבור מקבל את המצב כגזרה משמיים. אנשים מתלוננים בינם לבין עצמם במקום לצאת ולהרים קולם בפומבי, ולהישמע באמת.

מעבר לכך, לאחרונה התבשרנו בעוד הצעה מיותרת, שאם תתקבל בכנסת היא טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה פיזית של ממש בנוסעים. מדובר בהצעה להגדיל את מספר הנוסעים באוטובוס בעמידה  (היום המספר המקסימלי שמותר הוא 10 נוסעים בעמידה). הטיפשות חוגגת: במקום להקצות יותר תקציב או לתכנן את פיזור התחבורה הציבורית בצורה מסודרת שתמלא אחר הביקוש הרב, עולה לו הרעיון המגוחך של דחיסת עוד ועוד נוסעים בעמידה, ולמה הם מחכים? לתאונה הבאה? לעוד נוסע שיעוף ויתנגש בחלון? לעוד זקן שימעד וישבור יד או רגל? למי שאי פעם נסע בעמידה באוטובוס, זה ברור שצריך להיות מאוד זהיר כי נסיעה בצורה כזו היא ממש לא בטוחה.

אז מה הפיתרון? קודם כל לדחות הצעות בסגנון זו המתוארת למעלה. להיפך – צריך להציע דרכים להפחית את מספר הנוסעים בכל אוטובוס, כלומר: הגדלת מספר האוטובוסים הזמינים לנוסעים. הגדלת תדירות הקווים (ולא על חשבון קווים אחרים!). רכישת עוד קרונות לרכבות. במקום להכניס מכונות שתייה ואוכל לאוטובוסים על חשבון מקומות ישיבה – להגדיל את מספר מקומות הישיבה באוטובוס. ואולי הגיע הזמן באמת לשינוי פריסת חברות האוטובוסים בארץ. הרי ברור שבמצב הנוכחי זה פשוט לא עובד. אנחנו צריכים להראות לכל אותן חברות אוטובוסים, ולרכבת ישראל, שאנחנו לא סתם "קהל שבוי". יש לנו קול ויש לנו כח. לא ניתן שידחסו אותנו כמו בהמות באוטובוסים או רכבות שבמקרים רבים אפילו אינם ממוזגים מספיק (והמיזוג הוא הכרחי בישראל כמו שכולם יודעים).

די להצטופף ולשתוק! אנחנו רוצים לנסוע בצורה בטוחה! ולשבת באוטובוס או ברכבת זו ממש לא בקשה מוגזמת מדי.

עצומה: מחזירים את הקישור בין חולון לתחנה המרכזית של תל אביב

מאז שהחל הארגון מחדש של התחבורה הציבורית בגוש דן הועלו הרבה תלונות על ניתוק אזורים שונים מתחבורה ציבורית ישירה. כמה דברים תוקנו בסבב התיקונים של ה- 5 באוגוסט וחלקם לא. עם זאת, שינוי משמעותי אחד עדיין לא זכה לשום התייחסות ולשום דיון רציני למרות שמדובר בשינוי שאולי פוגע בהכי הרבה אנשים.

ב- 1 ביולי במסגרת הרפורמה בוטלו הקווים 90 ו- 97 שיצאו מתחנה מרכזית אל השכונות השונות בחולון. בנוסף בוטל הקו 97א שעבר ברח' לוינסקי. מה שנשאר הוא קו 89 שגם הוא, וגם "אחיו" החדשים הוצאו מרח' לוינסקי אל רח' הר ציון, הנמצא 350 מטר נטו (ובפועל יותר) מבניין התחנה. כך בפני תושב חולון שרוצה להגיע או לחזור לאזור התחנה המרכזית החדשה יש אחת משתי הברירות: ללכת לרח' הר ציון בשביל לתפוס את אחד מהקווים 89/189/289 או 26 או ללכת לרכבת ההגנה, כדי לתפוס את הקווים 71/171/271. אלא שכל מי שביקר באזור יודע שמדובר במקומות בהם לא נעים (בלשון המעטה) להסתובב בשעות הלילה. ולא נדבר על המדרכות הצרות שבהם נדחסים אנשים רבים, מפגעי הבטיחות ומחסור באזור המתנה בטיחותי ומסודר, במיוחד באזור רכבת ההגנה.

אז אפשר להבין שרוצים לדלל את כמות הקווים לקראת הסגירה של התחנה המרכזית החדשה (שהיא אכן מפגע) מתישהו, אבל עד שזה יקרה יש צורך לתת את כל המענה הדרוש לתושבים של חולון שרוצים להחליף אוטובוסים. לא ייתכן שאישה תצעד בעל כורחה לשד' הר ציון רק כדי שתוך ההמתנה לאוטובוס תוטרד מינית על ידי עובדים זרים בטענה שמדובר ב- "working zone" (ומדובר במקרה אמיתי שאכן קרה). לא ייתכן שחייל שסגר 21 יום של אימונים קשים ופעילות שטח ורוצה לחזור הביתה לנוח יצטרך להיסחב עם הקיטבג הכבד לתחנה שבה אין מקום אפילו לשים את הקיטבג. לא ייתכן שאנשים ייסחבו בעל כורחם בגשם שוטף במדרכות בעלות מערכת ניקוז גרועה רק כדי לעמוד עם עוד עשרות אנשים רטובים לאוטובוס בתחנה שכולה שלט של מתכות גנובות. לא ייתכן שחולון תהפוך לעיר היחידה בכל אזור המרכז לה אין שום קישור ישיר לאזור התחנה המרכזית של תל אביב.

"תחבורה בדרך שלנו" פעלה בשבועות האחרונים לפיתרון הבעיה. לאור העובדה שלא קיבלנו תשובה החלטית מהגורמים המופקדים, החלטנו ללכת צעד קדימה. לכן ניסחנו עצומה למען החזרת הקישור בין חולון לתחנה המרכזית של תל אביב. הדרך הטובה ביותר היא להחזיר את קו 89 למסלול דרך צומת הולץ ורח' לוינסקי כמו לפני הרפורמה. אפשר גם לקחת את אחד מהקווים 189 או 289 ולהעביר אותם במסלול הזה. זה לא משנה איך יעשו את זה, חייבים שלפחות קו אחד יעשה את הקישור הישיר והמתבקש בין שתי הנקודות.

אז גם אם אתם לא תושבי חולון, והנושא לא נוגע אליכם, אנא תחתמו על העצומה הבאה, כדי שייראו שיש מספיק קולות בשביל לתקן את העיוות. לחתימה על עצומה לחצו כאן.