ביטול קו 45 – בכייה לדורות?

מבין הפרטים שפורסמו עד עכשיו לגבי השינויים הצפויים, את ההתנגדות הגדולה ביותר יצרה ביטול קו 27 ו- 45. אך בעוד שיש בעייתיות ברורה בביטול קו 27 (בעיקר מכיוון שהתחיליפים המוצעים לקו זה לא יעמדו בעומס), לגבי ביטול קו 45 המצב מורכב ביותר. אחרי הרשומה הקודמת, קיבלנו לא מעט שאלות וטענות (בין אם בתגובות בבלוג, בדף הפייסבוק או במייל) לגבי הביטול הצפוי של קו 45. כל השאלות בהחלט נוסחו בצורה שמלמדת על כך שלקו הזה יש ביקוש, בעיקר בשעות שיא, ויש דאגה רבה וחרדה לגבי היום שאחרי. לכן החלטנו להקדיש להשלכות ביטול קו זה רשומה נפרדת.

עיקר הטענות לגבי ביטול הקו באות מסטודנטים שגרים בגבעתיים ולומדים באוניברסיטת תל אביב. כך זה גם הוצג בעיתונות. אך האם קו 45 הוא קו כזה יעיל שביטולו יגרום ל"בכייה לדורות" ולעזיבה המונית של הסטודנטים מגבעתיים? התשובה לכך מורכבת. כדי לענות עליה, חשוב לדבר על מסלול הקו.

ובכן, בניגוד למה שמצטייר בכתבה, גבעתיים היא חלק קטן בלבד ממסלול הקו. והקו עצמו מתחיל את מסלולו במסוף תל השומר. הוא יוצא בקו ישיר לאוניברסיטת בר אילן, אבל כאן מתחילה מסכת פיתולים שלו. הקו מקיף את אוניברסיטת בר אילן מהצד של רמת אילן (שכונה בגבעת שמואל), יוצא לרח' ז'בוטינסקי בגבעת שמואל, ואז חוצה בגשר גבעת שמואל לעיר בני ברק. בבני ברק הוא עובר מסלול ישיר יחסית דרך הרחובות כהנמן, רבי עקיבא וירושלים. עם זאת, מדובר ברחובות הכי פקוקים בבני ברק, והאוטובוסים נתקעים בעיר למשך חצי שעה ויותר גם בשעות שאינן נחשבות לשעות שיא טיפוסיות. לאחר מכן עושה הקו קטע קצר במרכז רמת גן דרך הרחובות הרוא"ה וכיכר אורדע. אמנם הקטע הוא קצר אך גם התנועה בקטע זה איטית ובשעות הבוקר הקו די זוחל ברח' הרוא"ה. רק לאחר כל זה מגיע הקו לגבעתיים, וגם שם למרות הרושם שיוצרות הכתבות הסנסציוניות הוא עובר רק בחלק מהעיר, שזה חלק גדול מרחוב כצנלסון. כך הקו נגיש לתושבי שכונת בורוכוב וכן אפשר לגשת אליו גם משכונת ארלוזורוב, שינקין וגבעת רמב"ם ואפילו מקניון גבעתיים. אמנם מדובר בחלק משמעותי מהעיר הקטנה אך גם שם שכונות כמו כורזין או אזור דרום רח' בן גוריון לא זוכים לגישה לקו וצריכים להחליף אוטובוס אם ברצונם להגיע לאוניברסיטה. מיד עם היציאה מגבעתיים הקו ממשיך לרכבת מרכז ומשם ממשיך לאוניברסיטה כאשר הוא מהווה מעין כפיל של קווים 27 של "דן" ו- 74/86. הקו מסיים את מסלולו ברכבת האוניברסיטה. התדירות הממוצעת של הקו בשעות השיא היא 15 דקות ובשעות אחרות 20 – 30 דקות והקו מסיים את פעילותו בסביבות 20:00.

מה שאפשר לראות כאן הוא שמסלול הקו הוא ארוך ומפותל. הקו מקשר מספר אזורים קרובים אחד לשני אבל נסיעה בין שני קצוות הקו מהווה עינוי לא קטן. כך למרות שהקו הוא היחיד שמחבר בין אוניברסיטת בר אילן לאוניברסיטת תל אביב (אם לא להחשיב את נסיעותיו הספורות של קו 137 של "קווים") אין כמעט סטודנטים שמשתמשים בקו הזה על מנת לעשות את הקישור (ההעדפה היא לקחת אוטובוס ישיר לרכבת מרכז ומשם קו לאוניברסיטה). יותר מכך, למרות שמדובר בקו התדיר היחיד שנגיש לסטודנטים של הקמפוס הצפוני בבר אילן, התחנות של הקו באזור די ריקות, ובכל אופן לא משמשות כמעט את הסטודנטים. בנוסף, המסלול הארוך והפקוק של בני ברק גורם לחוסר אמינות של הקו, וכאשר הוא מגיע לגבעתיים לא מעט קורה ששניים או אפילו שלושה קווים מגיעים יחד אחרי זמן המתנה ארוך ומתסכל. לסיכום אפשר להגיד שבאופן כללי הקו אינו יעיל וביטולו לא יהיה בכייה לדורות ואולי אפילו ישפר את המצב.

אלא שכאן נשארנו עם תושבי גבעתיים, ובשבילהם הקו (כאשר הוא כבר מגיע) עושה מסלול ישיר והגיוני יחסית לאוניברסיטה. עבור התושבים הללו ביטול קישור ישיר לאוניברסיטה יכול להציק. עם זאת, לפני שמתחילים להפיק תגובות אינסטנקטיביות חשוב להבין שלמרות הפגיעה המסוימת, התחליף יכול לשמש פיצוי הולם ואולי אף לשפר את המצב.

כאמור קו 45 הוא היחיד שעובר במקטע בין תחילת רחוב כצנלסון לכיכר נח. התדירות של הקו היא 15-30 דקות. אחרי השינוי יעברו במקטע הזה שני קווים חדשים בעלי תדירות של 10-15 דקות כל אחד! המשמעות היא שבשעות השיא התדירות הממוצעת של קווים מכצנלסון לרכבת מרכז יהיה 5-10 דקות, פי שלוש מאשר קיים כיום עם קו 45. 2 הקווים הם קו 60 המחודש שיצא מרמת עמידר ברמת גן לתחנה המרכזית, וקו 160 החדש שיצא מבני ברק ויסע במסלול קו 45 בין בני ברק לרבבת מרכז, יהיה עוד קו שיחבר את גבעתיים לתחנה מרכזית תל אביב וגם יהווה תחליף מהיר יותר (מבחינת זמן נסיעה) לקו 54 שכנראה צפוי להתבטל. סטודנטים שרוצים להגיע לאוניברסיטת תל אביב פשוט יחליפו ברכבת מרכז או בעזריאלי לאחד מהקווים 171/271 או 274 ויגיעו לאוניברסיטה.

המילים שיסכמו הכי טוב את השלכות ביטול קו 45 הם "לא נעים, לא נורא". ובכל זאת היה ראוי אם לאוכלוסיית גבעתיים שעוברת הצערה משמעותית בשנים האחרונות תהיה גישה ישירה לאוניברסיטה. עם זאת, קו 45 במתכונתו הנוכחית אינו מהווה פיתרון. ראוי היה לחשוב על קו שישרת יותר טוב את אוכלוסיית גבעתיים. ההצעה שלנו למשל מדברת על קו שיצא משכונת כורזין, יצא אחרי סיבוב בשכונה לקניון גבעתיים ומשם יחתוך לבן גוריון בדומה לקו 52 (ובכך יתן תגבורת תחבורתית בציר הראשי הזה), לאחר מכן יעלה הקו לרחוב כצנלסון ויחצה אותו לכל אורכו ולא רק מכיכר נח. המשך הקו דומה לקו 45 ובכך תהיה תגבורת לקווים שעוברים על צרי נמיר. זה דוגמא לקו שיהיה קצר, טוב ויעיל. אם הוא יצא בתדירות דומה לזו של 45 הוא יהיה שימושי מאוד.

ומילה על התנהלות עיריית גבעתיים. עכשיו גורמים בעירייה יוצאים נגד ביטול קו 45. נשאלת השאלה, איפה הם היו קודם? הרי נציגי "נתיבי איילון" לבטח נפגשו איתם כדי להציג את השינויים. עכשיו נזכרים אחרי שהתקשורת מתערבת? טוב, התנהגות פוליטית ישראלית טיפוסית…